חיימה, דוכס מדריד
חיימה, דוכס מדריד (בספרדית: Jaime de Borbón y Borbón-Parma; 7 ביוני 1870 - 2 באוקטובר 1931), היה הטוען לכתר ספרד מטעם הקרליסטים והטוען לכתר צרפת מטעם הלגיטימיסטים בין השנים 1909–1931.
 | |||||||
| חיימה, דוכס מדריד | |||||||
| לידה |
7 ביוני 1870 ווה, שווייץ  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
2 באוקטובר 1931 (בגיל 61) פריז, הרפובליקה הצרפתית השלישית  | ||||||
| שם לידה |
Jaime de Borbón y Borbón-Parma  | ||||||
| מדינה |
ספרד | ||||||
| השכלה |
Beaumont College | ||||||
| שושלת בית בורבון | |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
ביוגרפיה עריכה
חיימה נולד ב-7 ביוני 1870 בווה, שווייץ, לקרלוס, דוכס מדריד ולמרגריטה, נסיכת פארמה, בתם של קרלו השלישי, דוכס פארמה ולואיז מארי תרז, נסיכת ארטואה. בילדותו ניהל אביו את המלחמה הקרליסטית השלישית נגד כוחות הממשלה הספרדית, אך ללא הצלחה, ובשנת 1881 נפרדו הוריו, וחיימה חילק את זמנו בין שניהם. בשנת 1887 עלתה ההצעה שחיימה יתחתן עם מרסדס, נסיכת אסטוריאס, בתו של אלפונסו השנים עשר, מלך ספרד, אולם ההצעה לא יצאה אל הפועל. גם ההצעות לחתנו עם מתילדה, נסיכת בוואריה, בתו של לודוויג, מלך בוואריה, פטרישיה, נסיכת קונוט, בתו של הנסיך ארתור, דוכס קונוט וסטראת'רן וזיטה, נסיכת בורבון-פארמה, בתו של רוברטו הראשון, דוכס פארמה לא יצאו אל הפועל. אף בשנים מאוחרות יותר חיזר חיימה אחרי כמה בנות אצולה, אולם אף אחת מההצעות לא יצאה אל הפועל, והוא נשאר רווק עד סוף ימיו.
בשנת 1896 הצטרף חיימה לצבא האימפריה הרוסית, ואף לחם בשורותיו במהלך דיכוי מרד הבוקסרים ובמלחמת רוסיה–יפן. בשנת 1909 מת אביו, וחיימה הוכר על ידי הקרליסטים כחיימה השלישי, מלך ספרד, ועל ידי הלגיטימיסטים כז'אק הראשון, מלך צרפת ונווארה. חיימה עצמו השתמש בספרד בתואר דוכס מדריד, ואילו בצרפת הוא השתמש בתואר דוכס אנז'ו. בעקבות כך התפטר חיימה מתפקידו בצבא הרוסי, אולם ניקולאי השני, קיסר רוסיה דחה את התפטרותו והעניק לו דרגת קולונל, אם כי התיר לו לעזוב את רוסיה.
במהלך מלחמת העולם הראשונה היה חיימה נתון במעצר בית באוסטריה, והיה מנותק מהזרוע הפוליטית של התנועה הקרליסטית שהייתה פרו-גרמנית, בעוד חיימה עצמו שמר על נייטרליות. באפריל 1931 הודח אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד מתפקידו, והוקמה הרפובליקה הספרדית השנייה. ב-23 בספטמבר אותה שנה אירח חיימה בדירתו בפריז את אלפונסו השלושה עשר ואשתו ויקטוריה אאוחניה, נסיכת בטנברג, ויומיים לאחר מכן התארח במלונם בפונטנבלו. הביקורים ההדדיים סימנו קרבה והתפייסות מסוימת בין שני הטוענים לכתר ספרד. שבוע לאחר פגישתו עם אלפונסו, ב-2 באוקטובר, מת חיימה בביתו בפריז, ודודו אלפונסו קרלוס, דוכס סן חיימה ירש את תאריו.
