חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית

חיל ההנדסה של צבא ארצות הבריתאנגלית: United States Army Corps of Engineers) הוא כוח של צבא ארצות הברית וסוכנות פדרלית במחלקת ההגנה של ארצות הברית לביצוע עבודות בנייה והנדסה צבאיות ואזרחיות בארצות הברית וברחבי העולם.

חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית
United States Army Corps of Engineers
"Essayons"
פרטים
מדינה ארצות הברית
שיוך צבא ארצות הברית
סוג חיל הנדסה וסוכנות פדרלית לבנייה והנדסה אזרחית
בסיס האם וושינגטון די. סי. עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 16 ביולי 1775 (על ידי הקונגרס הקונטיננטלי)
16 במרץ 1802 (על ידי צבא ארצות הברית)[1] – הווה
פיקוד
דרגת המפקד לוטננט גנרל
מפקד נוכחי סקוט ספלמון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המשימות האזרחיות של החיל כוללות בין השאר בנייה ותחזוק של למעלה מ-600 סכרים, תחזוק נמלים, בניית ותחזוק נתיבי שיט אזרחיים (כדוגמת נתיב המים התוך-חופי), שימור ותחזוקת ביצות, תוכנית למניעת הצפות, בניית ותחזוק מתקני אנרגיית מים, מענה לאסונות ברחבי העולם, מחקר ופיתוח בתחום שימור הסביבה והתכנון הלאומי הסביבתי של ארצות הברית.

המשימות הצבאיות של החיל כוללות הספקת כוח לתכנון, בנייה, הפעלה וניהול עבור צבא ארצות הברית, חיל האוויר של ארצות הברית, סוכנויות מחלקת ההגנה, הסוכנות להגנת הסביבה, המחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית, מחלקת המדינה של ארצות הברית ומדינות זרות, מתן תמיכה הנדסית עבור 158 מתקני הצבא ו-90 מתקני חיל האוויר.

היסטוריה

עריכה

ב-16 ביוני 1775 מינה מפקד הצבא הקונטיננטלי ג'ורג' וושינגטון קציני הנדסה לצבאו. ב-16 במרץ 1802 הוקם חיל ההנדסה כמסגרת נפרדת וקבועה בתוך צבא ארצות הברית והוטל עליו האחריות להקמה ותפעול האקדמיה הצבאית של ארצות הברית.

במהלך המאה ה-19 הקים חיל ההנדסה ביצורים על חופי ארצות הברית, מדד דרכים ותעלות למעבר כלי שיט, חקר ומיפה את מערב ארצות הברית ועסק בבניית מבנים ותשתיות בבירה וושינגטון (בהם אנדרטת וושינגטון, בניין ספריית הקונגרס, בניין משרד ההוצאה לאור הממשלתי, בניין הרשות המבצעת, תשתיות הובלת מים לבית הלבן, גשר קבין ג'ון (אנ')), שיקם נחלים שנהרסו כתוצאה מהבהלה לזהב בקליפורניה. במאה ה-20 הרחיב החיל את פעילותו כסוכנות פדרלית לבנייה אזרחית, ועסק בתשתיות למניעת הצפות, בניית סכרים ומתקני ייצור אנרגיה הידרואלקטרית ואזורי נופש ברחבי ארצות הברית, כמו כן פיקח על בניית תעלת פנמה.

במלחמת העולם השנייה היה אמון החיל על בניית מתקני הצבא וכוחות האוויר בארצות הברית ומחוצה לה. בין השאר היה אחראי על בניית מתקני פרויקט מנהטן והפנטגון. במהלך המלחמה הקרה עסק החיל בבניית תשתיות צבאיות במדינות בעלות הברית של ארצות הברית כגון ערב הסעודית, טורקיה וישראל. בנוסף בנה מתקנים לנאס"א ולרשות הדואר. לאחר מלחמת המפרץ סייע בשיקום כווית מנזקי הפלישה העיראקית. במבצע חירות מתמשכת היה אמון על בניית תשתיות צבאיות ואזרחיות באפגניסטן ועיראק.

פעילות בישראל

עריכה

בעקבות הסכמי קמפ דייוויד ונסיגת צה"ל מסיני הוטל על חיל ההנדסה האמריקאי להקים בסיסים בנגב תחליפים לבסיסים שיפנה צה"ל, וכך הקים את בסיסי חיל השריון: מחנה שיזפון, בסיס צוקי עובדה ומגן סיירים, ובסיסי חיל האוויר: רמון ועובדה.[2] הוא היה שותף לבניית מחנה נחשונים, בא"ח צנחנים ובא"ח גולני בעקבות הסכם ואי.[3] בין הפעילויות נוספות בהן עסק היו שדרוג בסיסי חיל האוויר במסגרת סיוע החוץ האמריקאי,[4] כולל בניית מכלי דלק תת-קרקעיים, האנגרים ממוגנים ומבנים נוספים, וכן בניית "מתקן 911".[5][6]

הבינוי במסגרת כספי הסיוע אמריקאי לישראל נעשה על ידי שלוחת חיל ההנדסה האמריקאי באירופה. הוא הגוף אשר מפרסם את המכרז, עורך את ההתקשרות מול הקבלנים, ומנהל את הביצוע בשטח (בתיאום עם נציגי משרד הביטחון וצה"ל).[7]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה