סיוע אמריקאי לישראל

הסיוע האמריקאי לישראל הוא סיוע כלכלי וצבאי שארצות הברית מעניקה לישראל מאז קום המדינה.

ארצות הברית הייתה אחת משתי המדינות הראשונות (לצד ברית המועצות) שהכירה בישראל ובהמשך קיימה איתה קשרים הדוקים. במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20 התאפיינו היחסים הפוליטיים בקרירות מסוימת והגיעו אף למשבר אחרי מלחמת סיני, אך החל מראשית שנות ה-70 של אותה מאה גדל משמעותית הסיוע הצבאי האמריקאי (אנ') לישראל. הסיוע הצבאי אינו ייחודי לישראל, אך הסכום המצטבר שישראל קיבלה הוא הגדול ביותר מבין המדינות שנתמכות על ידי ארצות הברית[1].

היסטוריהעריכה

 
טבלה המסכמת את הסיוע האמריקאי לישראל מקום המדינה עד שנת 2013

מאז 1949, החלה ארצות הברית לסייע לישראל בהלוואות, אספקת סחורות ובמענקים שהיקפם גדל בתהליך הדרגתי. בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה ארצות הברית סיפקה סיוע כלכלי, ביוזמת מחלקת המדינה של ארצות הברית, כחלק מתוכנית הסיוע הבין-לאומי שלה[2]. ארצות הברית החליטה באותה עת לא להתערב בסכסוך הישראלי-ערבי ולא לספק סיוע צבאי לישראל[3]. עם זאת קציני צה"ל נסעו לארצות הברית להשתלמויות ולימודים אקדמיים באותן השנים[4]. הסיוע בשנות ה-50 והמחצית הראשונה של שנות ה-60 של המאה ה-20 היה בין 50 ל-100 מיליון דולר מדי שנה, וכלל גם אספקת עודפי מזון וציוד, ולא רק מענקים כספיים[5]. בנוסף סיפקה ארצות הברית סיוע טכני לפרויקטים בתחום התחבורה, החקלאות והרפואה בישראל[6]. תוכנית זו הסתיימה ב-1962[7]. בתחילת שנות ה-60 צומצם היקף הסיוע[8], אך עד תחילת 1967 הגיע במצטבר לכמילארד דולר[9].

לאחר מלחמת ששת הימים התנערה צרפת מישראל והטילה עליה אמברגו. בכך נסתיימו באחת קשרי הידידות בין צרפת לישראל שהחלו ערב מבצע קדש. לאחר המלחמה נאותה ארצות הברית לספק נשק לישראל במקומה של צרפת ולגלות מעורבות גוברת בביטחון ישראל[10]. בנוסף נחתם הסכם לאספקת חיטה ומאז ארצות הברית היא ספק החיטה העיקרי של ישראל[11]. שיתוף הפעולה הביטחוני הואץ בתקופת מלחמת ההתשה שבה עשה צה"ל שימוש באמצעי לחימה אמריקאיים כנגד ציוד סובייטי חדיש שחלקו הופעל על ידי חיילים סובייטיים. בתקופה זו נעשו תאומים והתייעצויות ביטחוניות שוטפות בין ישראל וארצות הברית. במהלך מלחמת יום הכיפורים נאותה ארצות הברית, לאחר לחץ ישראלי כבד, לשלוח אמצעי לחימה ברכבת אווירית שתרמה לעמידתה במלחמה[12].

לאחר המלחמה החלה ארצות הברית לסייע לישראל כלכלית במענקים בהיקף כספי גדול. המענקים נועדו לשקם את צבאה של ישראל ואת כלכלתה לאחר המלחמה. כן גדל משמעותית שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות. החל משנת 1977 תיווכה ארצות הברית בין ישראל ומצרים והייתה בין הגורמים החשובים שהשפיעו על הצדדים לחתום על הסכם השלום בין ישראל למצרים. ארצות הברית מימנה את העתקת בסיסי חיל האוויר הישראלי מחצי האי סיני לפנים הארץ בעקבות ההסכם והגדילה את הסיוע הכלכלי והצבאי לישראל ולמצרים בעקבות הסכם השלום[13]. עם זאת הסיוע הצבאי השנתי הוגבל בעיקרו לרכישת ציוד בארצות הברית בלבד[14].

ביולי 1983 דווח כי הסיוע האמריקאי מאז קום המדינה הגיעה ל-29 מיליארד דולר[15].

באוקטובר 1984 בעקבות המשבר הכלכלי בישראל ביקשה ישראל סיוע כלכלי נוסף, ובסך הכל 4 מיליארד דולר, לעומת 2.6 מיליארד שנה קודם[16]. בעקבות הבקשה קיבלה ישראל מענק חירום כלכלי, בנוסף לסיוע צבאי של 1.8 מיליארד דולר[17].

בשנת 1988 כפיצוי על ההחלטה להפסיק את פיתוח פרויקט הלביא (בין השאר עקב לחץ מצד גורמים בארצות הברית)[18], הותר לכ-400 מיליון דולר להיות מומרים לשקלים לצורכי רכישת ציוד צבאי מן התעשייה הישראלית[19]. סך הסיוע באותה שנה הגיע ל-3.1 מיליארד מתוכו 1.3 מיליארד סיוע כלכלי[19]. עד אז סיפקה ארצות הברית סיוע כספי לפרויקט[20].

ב-2008 נפסק הסיוע הכלכלי כליל, ונותר רק הסיוע הצבאי.

ב-16 באוגוסט 2007 חתמה ישראל על מזכר הבנות להגדלת הסיוע הביטחוני לישראל ל-30 מיליארד על פני עשר שנים החל מ-2008[21]. בפועל ארצות הברית סיפקה סיוע בסכום גדול יותר בשנים אלו, עם מענקים נוספים לטובת פרויקט "כיפת ברזל" ופרויקטים ביטחוניים נוספים[22]. כך לדוגמה ב-2014 הסתכם הסיוע האמריקאי ב-3.6 מיליארד דולר, מתוכו 235.3 מיליון היו עבור סיוע מיוחד לפרויקט "כיפת ברזל"[23], וב-2015 הסתכם הסיוע האמריקאי ב-3.7 מיליארד דולר, מתוכו 351 מיליון היו עבור "כיפת ברזל" ושתי מערכות ה"חץ" ו"קלע דוד" קבלו 269 מיליון כל אחת[24].

ב-14 בספטמבר 2016 נחתם מזכר הבנות לפיו תעביר ארצות הברית לישראל 38 מיליארד דולר בעשור שבין השנים 2019–2028, זאת לעומת 34.4 מיליארד בעשור שקדם לו[25]. על ההסכם נמתחה ביקורת עקב כך שלראשונה נקבע שהסכום במלואו יופנה לרכישת תוצרת ארצות הברית, בניגוד לעבר, ויפגע בתעשייה הישראלית[26]. המזכר נכנס לתוקף רשמית באוקטובר 2018[27].

באוגוסט 2019 שירות המחקר של הקונגרס פרסם מחקר לפיו תמיכת האמריקאים בישראל החלה להיות שנויה במחלוקת עקב תמורות דמוגרפיות בארצות הברית. באותה עת עמד סך כל הסיוע האמריקאי לישראל מאז הקמת המדינה ב-142 מיליארד דולר[28].

ביקורת והתנגדות לסיועעריכה

בריאיון לירחון "דיפנס ניוז" טען גרשון הכהן, אלוף במילואים וחוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, שהסיוע מכניס מתח מיותר לדיאלוג האסטרטגי עם ארצות הברית, פוגע בריבונות הישראלית, יוצר תלות צבאית בארצות הברית ומנוון את הייצור התעשייתי בישראל. לכן, טוען הכהן, שישראל צריכה לפעול להקטנה של הסיוע במקום הרחבתו, ושהשותפות הישראלית-אמריקנית רק תתעצם לאורך זמן, אם תשכיל ישראל להיגמל, באופן הדרגתי ומחושב, מהנדיבות הפיננסית האמריקנית[29]. דברים דומים כתב קודם לכן הפרשן אמוץ עשהאל באתר מרקטווץ' של דאו-ג'ונס[30].

גם בקרב מחוקקים אמריקאים יש המביעים ביקורת על היקף הסיוע ועל דרכי השימוש בו[31].

ב-2018 הסנטור הרפובליקאי ראנד פול הדוגל בליברטריאניזם, פעל נגד אישור תוכנית הסיוע החדשה לישראל, בגלל התנגדות עקרונית לכל סיוע החוץ[32].

חברת בית הנבחרים בטי מקולום ממדינת מינסוטה הגישה פעמיים הצעות חוק, יחד עם עוד 15 חתימות של חברי בית הנבחרים. לפי הצעות אלה, שכותרתן היא "קידום זכויות האדם של ילדים ומשפחות פלסטיניות החיים תחת כיבוש צבאי ישראלי", ייאסר על מדינות המקבלות סיוע צבאי מארצות הברית להשתמש בכספי הסיוע למימון מעצרים, חקירות או עינויים של ילדים[33]. הצעת החוק של נתמכה גם על ידי ארגון השדולה היהודי-ליברלי ג'יי סטריט[34].

גם חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז אמרה: "אפשר לדון בצמצום הסיוע הכלכלי והביטחוני לישראל. הרעיון הזה בהחלט צריך להיות על השולחן. זה חלק מהשיח שאנחנו מנהלים בינינו, המחוקקים הדמוקרטיים"[35].

בספטמבר 2021 מימון בסך מיליארד דולר לחידוש מלאי המיירטים של מערכת "כיפת ברזל" הוסר מחוק התקציב בבית הנבחרים האמריקאי בלחץ מחוקקים דמוקרטים חברי האגף הפרוגרסיבי במפלגה[36]. אולם הוא אושר יומיים אחר כך ברוב של 420 מול תשעה מתנגדים[37].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נדן פלדמן, אורה קורן, הנתמכת הגדולה | הסיוע מארצות הברית מקום המדינה - 860 מיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 20 במרץ 2013
  2. ^ אריה גלבלום, אין סיכויים להגדלת הסיוע האמריקאי לישראל, הארץ, 25 בינואר 1952
    4 סנטורים פנו להרטר שידאג להגדלת הסיוע האמריקאי לישראל, הארץ, 24 באפריל 1959
    "התקדמות משביעה רצון" בשיחות על הסיוע האמריקאי לישראל, דבר, 26 בנובמבר 1959
  3. ^ אריה גלבלום, לא נתחדש דבר בענין הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל, הארץ, 9 בדצמבר 1951
  4. ^ הסיוע' האמריקאי לישראל ־ תמורת הפיכתה בסיס הפצצה עיקרי נגד ברית־המועצות, קול העם, 26 במאי 1952
  5. ^ הסיוע הכלכלי האמריקאי לישראל לשנה השוטפת 52 מיליון דולר, דבר, 15 באפריל 1954
    הסיוע האמריקאי לישראל למעלה מ־70 מיליון דולר, דבר, 5 ביולי 1953
    חנה זמר, הסיוע האמריקאי לישראל יימשך בהיקף רחב, דבר, 30 ביוני 1961
    עמוס אילון, ועדת הקונגרס ממליצה להגדיל את הסיוע האמריקאי לישראל, הארץ, 12 ביולי 1957
  6. ^ נפתחה תערוכת הסיוע האמריקאי, הארץ, 2 באפריל 1961
    ממדי הסיוע האמריקאי לישראל, הארץ, 11 באוקטובר 1960
  7. ^ תכנית הסיוע הטכני של ארה"ב לישראל תיפסק ביוני 1962, הארץ, 30 בנובמבר 1960
  8. ^ עמוס אילון, יופסק מענק ארה״ב לישראל במקומו – מלוות פיתוח ועדפים חקלאיים, הארץ, 18 ביוני 1961
    אליהו סלפפר, ישראל הגישה תכניות לניצול סיוע הפיתוח האמריקאי - מקווים לאישור הסכום בשבועות הקרובים, הארץ, 7 במרץ 1963
  9. ^ מיליארד דולר - הסיוע הכלכלי של ארה"ב ב-18 שנות המדינה, הצופה, 5 במרץ 1967
  10. ^ שלמה שפיר, סיימינגטון בעד אספקת נשק לישראל, דבר, 26 ביולי 1967האמפרי בעד המשך הסיוע הצבאי לישראל, דבר, 12 ביולי 1968
  11. ^ שלמה שפיר, נחתם הסכם לאספקת חיטה מארה"ב לישראל, דבר, 20 באוגוסט 1968
  12. ^ אביעד סלע, הסיוע האמריקני בעת חירום לישראל מערכות, גיליון 393, 21 בפברואר 2004
  13. ^ יוסף פריאל, המימשל האמריקאי: לא נתנגד להגדלת הסיוע לישראל ובמקביל למצרים, דבר, 25 במאי 1983
  14. ^ אמנון אטד, הסיוע האמריקאי-כמה איך ולמה, חדשות, 10 באוקטובר 1984
  15. ^ ג'ייימס מק-קרטני, הסיוע האמריקאי לישראל - 29 מיליארד ד, דבר, 20 ביולי 1983
  16. ^ ליאון הדר, ׳״שראל תבקש 4 מיליארד דולר", חדשות, 12 באוקטובר 1984
    אמנון הדר, ליאון הדר, אילן כפיר, יגאל לביב, ישראל רוצה ארבעה מיליארד מהאמריקאים, חדשות, 20 בדצמבר 1984
  17. ^ ליאון הדר, אילן כפיר, הסיוע הצבאי הוגדל, הכלכלי בקרוב, חדשות, 31 בינואר 1985
  18. ^ אלכס פישמן, הלביא: הפנטגון מאיים אבל הסיוע אושר תחת לחץ, חדשות, 13 באוגוסט 1987
    חיים רביה, הלביא כבר מוקף אויבים, חדשות, 10 ביוני 1986
  19. ^ 1 2 דרורה פרל, הקונגרס אישר את הסיוע לישראל: 3.1 מיליארד ד', חדשות, 27 במאי 1988
  20. ^ אילן כפיר, אמנון לוי, ארה׳יב: דחיית החלופות תצמצם את הסיוע ללביא, חדשות, 7 בינואר 1987
  21. ^ ברק רביד, ישראל וארה"ב יחתמו מחר על מזכר הבנות ביטחוני, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2007
  22. ^   עמוס הראל, ארה"ב תעניק לישראל 488 מיליון דולר למערכות יירוט טילים ורקטות, באתר הארץ, 10 ביוני 2013
      מוטי בסוק, הסיוע הביטחוני מארה"ב: יותר מ-100 מיליארד שקל בעשור, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2014
  23. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל ב-2014 - 3.6 מיליארד דולר, באתר גלובס, 17 בינואר 2014
  24. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל ב-2015 - 3.7 מיליארד דולר, באתר גלובס, 11 בדצמבר 2014
  25. ^ רן דגוני, ‏הסכם הסיוע עם ארה"ב נחתם - הגדול ביותר אי-פעם, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2016
      ברק רביד, ישראל וארה"ב חתמו בוושינגטון על הסכם הסיוע הביטחוני: 38 מיליארד דולר לשנים 2019–2028, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2016
  26. ^ יובל אזולאי, ‏הסכם הסיוע האמריקאי: חשש לפיטורי 22,000 עובדים; מאות מפעלים ייסגרו, באתר גלובס, 20 במרץ 2018
    יובל אזולאי, ‏גיורא איילנד: הגידול בהסכם הסיוע הביטחוני של ארה"ב פוגע בתעשיות הקטנות והבינוניות, באתר גלובס, 21 באוגוסט 2019
  27. ^ רן דגוני, ‏רשמית: נכנס לתוקף מזכר ההבנות לסיוע האמריקאי לישראל, באתר גלובס, 2 באוקטובר 2018
  28. ^ רן דגוני, ‏שירות המחקר של הקונגרס: תמיכת האמריקאים בישראל שנויה במחלוקת, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2019
  29. ^ רן דגוני, ‏אלוף (במיל') גרשון הכהן: הסיוע מארה"ב "מזיק ומשחית", באתר גלובס, 26 ביולי 2016
  30. ^ Amotz Asa-El, Israel should offer to go without any U.S. military aid, MarketWatch, ‏4 במאי 2016
  31. ^ יוסף מונייר, במקום להתנות סיוע, הדמוקרטים נחלצו לעזרת ישראל, באתר "שיחה מקומית", 19 באוגוסט 2020
  32. ^ רן דגוני, ‏הסנטור הרפובליקאי שחוסם את חוק הסיוע הצבאי לישראל, באתר גלובס, 27 בנובמבר 2018
      אמיר תיבון, סנאטור רפובליקאי חוסם את העברת כספי הסיוע הביטחוני לישראל, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2018
    רן דגוני, ‏הסנטור הכי אנטי ישראלי בארה"ב מעכב גם חוק נגד BDS, באתר גלובס, 12 בדצמבר 2018
  33. ^   אלון פנקס, הצעת חוק בבית הנבחרים פותחת לדיון את שאלת הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל, באתר הארץ, 26 באפריל 2021
  34. ^ מרב זונשיין, בג'יי סטריט יוצאים נגד ה"צק הפתוח" של ארה"ב לישראל, באתר "שיחה מקומית", 2 בנובמבר 2019
  35. ^ אוקסיו-קורטז מציעה לצמצם את הסיוע הכלכלי והבטחוני לישראל, באתר "Hebrew News", ‏16 באפריל 2019
    איתי מק, חברות הקונגרס שהוציאו את השד הפטריוטי של "הארץ" מהבקבוק, באתר "שיחה מקומית", 26 בספטמבר 2021
  36. ^   בן סמואלס, הסיוע האמריקאי לחידוש מלאי כיפת ברזל יתעכב בלחץ מחוקקים דמוקרטים, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2021
  37. ^   בן סמואלס ויהונתן ליס, בית הנבחרים אישר ברוב מוחץ את ההצעה החדשה למימון מערכת כיפת ברזל, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2021