פתיחת התפריט הראשי

מצוות חינוך (או דין חינוך) היא מצווה מדרבנן המחייבת את האב לחנך את בנו הקטן לקיים את המצוות, על מנת להרגילו לקיימם אף לכשיגדיל ויתחייב במצוות מהתורה. המילה 'חינוך' פירושה התחלה או הרגל.

מצוות חינוך
(מקורות עיקריים)
מקרא

ספר בראשית, פרק י"ח, פסוק י"ט

ספר משלי, פרק כ"ב, פסוק ו'
משנה משנה, מסכת סוכה, פרק ג', משנה ט"ו
תלמוד בבלי תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ב, עמוד א'
משנה תורה

משנה תורה לרמב"ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק י"ז, הלכה כ"ח

משנה תורה לרמב"ם, הלכות אבל, פרק ג', הלכה י"ב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

מהות המצווהעריכה

דין הקטןעריכה

  ערך מורחב – קטן (הלכה)

על פי התורה, קטן שהוא פחות מגיל שלוש עשרה, פטור מלקיים מצוות, עד גיל שלוש עשרה, אז הוא נעשה בר מצווה.[1] אף שמהתורה הקטן פטור מהמצוות, החל מגיל חינוך חלה על אביו החובה לחנך אותו לקיום מצוות.[2]

מצווה זו המוטלת על האב צריכה להעשות במקביל להתפתחות הבנתו של הקטן, כך למשל כאשר הקטן מבין את משמעותה של השבת יש לחנך אותו שלא לעבור על איסורי שבת, כאשר הוא יכול ללבוש ציצית יש לקנות לו ציצית, הלכה זו מופיעה לראשונה במשנה[3] "קטן היודע לנענע חייב בלולב" ובתלמוד בבלי מובאת ברייתא המרחיבה הלכה זו:

תנו רבנן: קטן היודע לנענע - חייב בלולב, להתעטף - חייב בציצית, לשמור תפילין - אביו לוקח לו תפילין. יודע לדבר - אביו לומדו תורה וקריאת שמע. תורה מאי היא? - אמר רב המנונא: תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. קריאת שמע מאי היא? פסוק ראשון...

החייבים במצוות חינוךעריכה

בראשונים נחלקו על מי מוטלת מצווה זו, יש שכתבו שהאב בלבד מחיוב מצוות חינוך, אך אחרים סוברים שאף אמו חייבת במצוות חינוך[דרוש מקור], לדעת הרמב"ם אף הבן עצמו מחיוב לקיים את המצוות מחמת 'מצוות חינוך'[דרוש מקור]. רבי אלחנן וסרמן בספרו קובץ שיעורים מבאר דעה זו שאף שאינו מחויב כלל במצוות, מכל מקום מוטלת עליו החובה הפשוטה 'לעשות רצון הבורא', שהוא לשמוע לדברי החכמים כמו שכתוב בתורה "ועשית ככל אשר יורוך".

מצוות שאף קטן מחיובעריכה

חיוב קטן בר דעת בשבע מצוות בני נחעריכה

יש מהאחרונים[4] שחידשו, על פי מאמר התלמוד ש"ליכא מידי דלישראל שרי ולעכו"ם אסור" (=אין דבר שלישראל מותר ולגוי אסור), ומאחר ובגוי משעה שנעשה בר דעת מתחייב בשבע מצוות בני נח, אם כן אף ישראל בר דעת יתחייב במצוות אלו, מהטעם הנ"ל שאי אפשר שישראל יהיה פטור ממצווה שגוי חייב עליה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ למקורה של הלכה זו ראו פירוש המיוחס לרש"י בתלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף כ"ט, עמוד ב' ד"ה ור' יוסי. פירוש המיוחס לרש"י במשנה לאבות להלן ושו"ת הרא"ש כלל טז סימן א.
  2. ^ משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה כ"א. תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ב, עמוד א'
  3. ^ משנה, מסכת סוכה, פרק ג', משנה ט"ו
  4. ^ ספר נחל יצחק סימן ז' ס"ק ד', וספר אור שמח על הרמב"ם, הלכות איסורי ביאה פ"ג ה"ב