פירוש רש"י לתלמוד

פירושו של רבי שלמה יצחקי על התלמוד בבלי

פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה. פירוש רש"י לתלמוד נדפס כחלק מצורת הדף בכל דפוסי התלמוד הבבלי שנדפסו החל מהדפסת הש"ס בידי משפחת שונצינו, ודפוס ונציה.

פירוש רש"י לתלמוד
תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ב', עמוד א', פירוש רש"י מופיע בעמוד זה בצד ימין
תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ב', עמוד א', פירוש רש"י מופיע בעמוד זה בצד ימין
מידע כללי
מאת רש"י עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית רבנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פירושי רש"י היו פופולריים ביותר עוד בימי חייו ופירושיו התפרסמו בחוברות שהופצו בעותקים רבים ונקראו "קונטרסים"[1] ("מחברת" בלטינית, commentarius), ולכן יש פרשנים (למשל התוספות) אשר קוראים לפירושו "פירוש הקונטרס".[2] פירוש התוספות על התלמוד מנתח ומדייק בכל מילה המובאת ברש"י, פעמים שמסכים עם דבריו ופעמים שחולק עליהם. בשיטת דיוקם בדבריו הלכו רבים מפרשני התלמוד עד ימינו.

אופי הפירוש

עריכה

פירוש רש"י על התלמוד (בדומה לפירושו על התנ"ך) מתאפיין בלשון קצרה, ברורה ומדויקת, הטומנת בחובה דרך מיוחדת בהבנת הגמרא. אופי הפירוש הוא הסבר התלמוד על ידי התלמוד עצמו. רש"י כמעט ואינו מביא מקבילות לדבריו מחיבורים אחרים: התלמוד הירושלמי, מדרשים ותרגומי התנ"ך, כפי שעשו פרשנים אחרים על התלמוד כתוספות או רבנו חננאל.

פירושו של רש"י לתלמוד הוא מקומי, ואיננו מנסה ליצור אחידות ולתרץ סתירות ממסכתות אחרות, כפי שעושים בעלי התוספות. לעיתים רבות מוצאים שינויים רבים מפירוש רש"י על ציטטה המובאת במסכת אחת, מול פירושו על ציטטה שווה במסכת אחרת. לעיתים רחוקות רש"י בפירושו מקשה קושיה ומביא חילוקים לתרץ, ובזה אפשר לראות בפירושיו ניצנים לשיטת הלימוד שתתפתח בהמשך לתוספות.

מקורות הפירוש

עריכה

רש"י אינו מרבה לצטט פרשנים שקדמו לו, אך ממקומות אחדים בהם הוא נושא ונותן בפירושי אחרים נראה שעמדה לפניו ספרות פרשנית רחבה. כמו כן הוא מביא במספר מקומות פירושים ששמע בעל פה מרבותיו.

מבין הפרשנים המובאים בשמם בפירוש רש"י לתלמוד:

מהדורות הפירוש

עריכה

בדברי בעלי התוספות אנו מוצאים עדויות לכך שהיו לפירושו שתיים או שלוש מהדורות, דהיינו, שהפירוש נערך על ידי רש"י במהלך חייו כמה פעמים. לעיתים יש סתירה הלכתית בין המהדורות השונות, והתוספות מעדיף אחת מהן.[9] בשיטה מקובצת על מסכת כתובות מופיע פירוש "רש"י מהדורה קמא", אמנם י"נ אפשטיין טען שבאמת הוא פירוש ריב"ן.[10]

הדעה המקובלת במחקר היא שאמנם לא היו "מהדורות" במובן המודרני, של כתיבת הפירוש מחדש, אך ברור שרש"י תיקן במשך ימיו את פירושו, כאשר החוקרים חלוקים בשאלה מהי כמות השינויים והתיקונים שערך במהלך ימיו, והאם כשהתוספות מדברים על "מהדורה ראשונה" ו"מהדורה אחרונה" אין הם מדברים אלא על שינויי נוסחאות רגילים ולא על שינויים של רש"י עצמו,[11] אמנם גם על זה יש חולקים.[12]

פירוש רש"י על הרי"ף

עריכה

ברוב הדפוסים מופיע "פירוש רש"י" על הרי"ף, הפירוש זהה ברובו לפירוש רש"י על התלמוד, אך מופיעים לעיתים רבות שינויי לשון וגרסאות שונות מזו המצוי בפירוש על התלמוד. מוסכם על רוב החוקרים שרש"י עצמו לא כתב פירוש זה,[13] אך זיהוי המחבר אינו ברור. אהרן ילינק הציע לזהותו עם רבי ישראל ברבי יואל,[14] אמנם י"מ תא-שמע טען שהפירוש נעשה על ידי מחברים רבים ביחד.[15] יש מי שטען שנעשו כמה חיבורים כאלה, ולידינו הגיעו חיבורים שונים על מסכתות שונות.[16] ויש האומרים שזהו ליקוט מפירוש רש"י ומפירושים אחרים.[17]

זיהוי פירוש רש"י על התלמוד

עריכה
 
הערה על פטירתו של רש"י, במסכת מכות דף י"ט

פירוש רש"י מקיף את רוב התלמוד הבבלי, אך ישנן מעט מסכתות שלא פירש או שפירושיו לא הגיעו אלינו, ומעט מסכתות שפירש רק את מקצתן. כך, בתחילת מסכת בבא בתרא, דף כ"ט נקטע פירושו, ומשם המשיך נכדו רשב"ם את הפירוש. וכן במסכת מכות, דף י"ט, עמוד ב', שם נדפס פירוש ריב"ן כהשלמה לפירושו.[18] בדפוס וילנא נכתב בתוך פירוש רש"י על מסכת מכות (דף י"ט עמוד ב') שעוסק בדיני טומאה וטהרה: ”רבנו גופו טהור ויצאה נשמתו בטהרה, לא פירש יותר, ומכאן ואילך לשון תלמידו ר' יהודה ב"ר נתן”.

 
דיוקן דמיוני של רש"י מן המאה ה-16

הפירוש למסכת תמיד הוא פירוש מאוחר שמבוסס על פירוש רש"י למסכת יומא,[19] ואף מצטט דברים בשמו. לגבי זהות המחבר, רבי נתן בורג'יל ייחס את הפירוש לרבי יצחק בן ברוך, מבעלי התוספות.[20] אמנם זיהוי זה לכאורה אינו נכון.[21]

בנוסף לאלה, מוסכם על כולם שהפירושים למסכת נדרים ונזיר אינם לרש"י. בדפוס וילנא הפירוש לנזיר יוחס לריב"ן, אבל כיום החוקרים מזהים את שני הפירושים כפירושי מגנצא.[22]

ספיקות בזיהוי הפירוש המיוחס לרש"י

עריכה

ישנן מסכתות שנחלקו לגביהן החוקרים: ספקות הועלו בנוגע לפירושו למסכת מועד קטן (מעבר לפירוש הנדפס, ישנם כתבי יד של שני פירושים אחרים המיוחסים לו, ויש הטוענים שאף אחד מהם אינו שלו, ושלא כתב פירוש למסכת זו),[23] תענית, הוריות ומעילה. מרבית החוקרים מזהים גם פירושים אלה כקונטרס מגנצא.

לגבי הפירוש לפרק חלק, רנ"נ רבינוביץ קבע שהמחבר הוא תלמידו של רש"י,[24] וי"נ אפשטיין זיהה את המחבר כחתנו של רש"י, ריב"ן.[25] אמנם יש שחלקו על קביעה זו וטענו שהייחוס לרש"י נכון.[26]

בנוסף לאלו, הועלו ספקות בנוגע לחלקים מהפירושים למסכת זבחים ומסכת מנחות. גם למסכת עבודה זרה (ישנם חוקרים[דרוש מקור: מי?] הטוענים כי חלק מהפירוש הנדפס הוא פירוש רשב"ם). בנושא זה ישנה מחלוקת בין קבוצת חוקרים הנוטה יותר לדחות פירושים המיוחסים לרש"י כאותנטיים במקרי ספק, לבין קבוצה אחרת הנוטה דווקא לדחוק את הספקות לרוב.

הפירוש על ערבי פסחים הוא קצר מאוד יחסית לפירושיו לשאר התלמוד, ויש המפקפקים בייחוס הפירוש לרש"י.[27] ויש שאומרים שהפירוש לערבי פסחים אינו הפירוש המוגמר אלא טיוטה ראשונית של הפירוש.[28]

שינויים בנוסח התלמוד

עריכה

רש"י בפירושו לתלמוד משנה מדי פעם את נוסח התלמוד, לעיתים בשל קושיות לימודיות שצצו ולעיתים בגלל כתבי יד אחרים שהיו ברשותו. את שינוי הגרסה ציין רש"י באותיות ה"ג = הכי גרסינן. רש"י לא שינה את נוסח התלמוד, אלא בפירושו כתב שנראה לו שצריך לגרוס כך וכך. תלמידיו שבאו אחריו ראו את פירושו, שינו את נוסח התלמוד כדי שיתאים למה שכתב רבם. כך כותב רבנו תם, נכדו של רש"י, על שינויי הגרסה בתלמוד, בהקדמתו לספר הישר:

ספר הישר קראתי בשם את הספר יען כל פקודי כל ישרתי בו שמועות הראשונות וגירסות הספרים אשר מעולם. כי ראיתים שותים מים הרעים לקראת מגיהי ספרים בלי שכר תרומת הלשכה ואיש לזרועו היו. כי הזריז הרי זה משובח. ואע"ג דלט רבינו גרשום מאור הגולה כל מאן דמשבש תלמוד הכי והכי תהוי (בעברית: ולמרות שקילל רבינו גרשום מאור הגולה שמי שמשבש את נוסח התלמוד יקרה לו כך וכך) לא נמנעו מלשבש. ולא די להם בגרסות הנראין פירוש לשבש כי אם דברי האמוראים והתנאים עצמן ולא ייתכן כן לכל יראי השם. כי גם רבינו שלמה אם הגיה גרסה בפירושיו הגיה. אבל בספרו לא הגיה. כי אם שותי מימיו הגיהו על פי פירושיו אשר לא מלאו לבו לעשות כן בחייו זולתי במסכת זבחים לבדה. ובדקתי ומצאתי בספרים שלו כי לא הוגהו מכתיבת ידו.

כתוצאה מכך, בתלמוד שיש לפנינו כיום, הצעות הנוסח של רש"י וגרסת התלמוד זהות. אולם בכל מקום שבו נכתב בפירוש רש"י 'ה"ג', ישנו סימן לשינוי נוסח, ואפשר באמצעות ראשונים אחרים לדוגמה רבנו חננאל, הרי"ף ורבנו תם לבדוק מה היה הנוסח המקורי בתלמוד לפני שעבר הגהה.

 
הדף הראשון של מסכת נדרים. מסכת נדרים היא המסכת היחידה בה מודפסת המילה "רש"י" מעל חיבורו של רש"י המופיע לצד חיבור התלמוד, ולמרבה האירוניה מסכת נדרים היא מהמסכתות היחידות שבהם מקובל כי הפירוש אינו של רש"י אלא של חתנו הריב"ן

לעזי רש"י

עריכה

רש"י, בפירושו למקרא ולתלמוד, תרגם מונחים רבים מהמקרא, מהמשנה ומהתלמוד הבבלי לשפת "לעז", היינו הצרפתית העתיקה שהייתה מדוברת בזמנו, כאשר התרגום הצרפתי מתועתק באותיות עבריות. בנוסף, בכמה מקומות רש"י מתרגם ל"לשון כנען",[29] שהחוקרים זיהו כניב סלאבי מסוים.[30]

בימינו ערכו מספר מחברים תרגום מחדש לעברית מודרנית של אותם מונחים צרפתיים, כדי להקל על הקורא בן זמננו שאינו מסוגל להבין את הצרפתית העתיקה. אחת המהדורות מוכרת בשם "אוצר הלעזים" (או "אוצר לעזי רש"י"), והיא יצאה לאור על ידי ד"ר משה קטן.[31]

מהדורות מדעיות

עריכה

על אף חשיבותו, עדיין לא הוכנה מהדורה מדעית מקיפה של החיבור. אהרן ארנד פרסם מהדורות ביקורתיות לפירוש רש"י לארבע מסכתות:

בנוסף, נעשו מספר הכנות לעריכת מהדורה מדעית של הפירוש אך הן לא הגיעו לידי גימור:

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מלטינית quinternus - יחידה בעלת חמישה גליונות כפולים ותפורים במרכזם; יחידות אלו נתפרו ונכרכו יחד לידי ספר. המונח חדר אל העברית בימי הביניים במשמעות זו. בהדרגה, בספרות התורנית בימי הביניים (ועד היום) הושאל המונח לתיאור חיבור קצר או אוסף הערות בנושא מסוים. – על פי הערך המילוני "קונטרס" באתר ויקימילון העברי.
  2. ^ יש לציין שהכינוי "פירוש הקונטרס" אינו בלעדי לרש"י, וכך נקראים גם פירושי רשב"ם לבבא בתרא, מכות וערבי פסחים. הסיבה לכך היא שהפירוש הפשטני הנפוץ בלימוד המסכת נקרא בפי הראשונים "קונטרס", ובגלל שפירוש רש"י היה הפירוש הנפוץ לרוב המסכתות בדרך כלל הכינוי "קונטרס" מתייחס אליו.
  3. ^ המובאה הראשונה בתלמוד היא בפירושו לתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ט, עמוד ב'
  4. ^ רש"י מביא מפירושיו ומתשובותיו. פירוש רבנו גרשום מובא בפירושו של רש"י למסכת סוכה, דף מ', עמוד א' ותשובותיו מובאות בפירוש רש"י למסכת ביצה, דף כ"ד, עמוד ב'
  5. ^ בפירושו למסכת פסחים, דף מ"ח, עמוד ב', ובפירושו למסכת סנהדרין, דף צ"ב, עמוד ב'
  6. ^ רש"י מצטטו פעמים רבות, למשל רש"י, מסכת יומא, דף ל"ז, עמוד ב', ד"ה רובא, רש"י, מסכת שבת, דף צ"ב, עמוד א', ד"ה שכן משא, רש"י, מסכת שבת, דף קי"ט, עמוד א', ד"ה סייניה.
  7. ^ רש"י מביאו פעמים רבות בפירושו, לעיתים בשם תלמידי רבינו הלוי או "לוי"ה". החוקרים י"נ אפשטיין, אברהם גרוסמן ואליעזר מאיר ליפשיץ דנו בשאלה האם הועלה פירושו של רבי יצחק הלוי לתלמוד על הכתב, ודעתם היא שאכן הועלו פירושיו על הכתב על ידו או לכל הפחות על ידי תלמידיו, חיבור זה מכונה "קונטרס וורמיזא". ראיה לדבריהם הביא גרוסמן מפירוש רש"י למסכת שבת, דף קנ"ו, עמוד ב': "במערב – שהוא מקום מצונן ואין ראוי להוליד. כך מצאתי בהש"ס רבינו הלוי".
  8. ^ בפירושו למסכת כתובות, דף י"ד, עמוד א', ובפירושו למסכת חולין, דף קי"ד, עמוד ב'
  9. ^ ראו למשל תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ס"ה, עמוד ב', בתוספות ד"ה דאתא: "ובפירושי רש"י אחרים מצאתי..."
  10. ^ פירושי הריב"ן ופירושי וורמייזא, תרביץ ד חוברת א, תרצ"ג.
  11. ^ עי' י"נ אפשטיין 'פירושי ריב"ן ופירושי וורמייזא', תרביץ ד חוברת ב-ג, תרצ"ג, נספח ו עמ' 189-191.
  12. ^ יונה פרנקל בספרו על רש"י סבור שרש"י לא עשה מהדורות כלל, אלא רק תלמידיו הוסיפו על דבריו במהלך השנים, וגם ישראל תא שמע במאמרו שפרסם בספר "רש"י עיונים ביצירתו" כותב שלדעתו רש"י לא עשה מהדורות.
  13. ^ מקובל לומר גם שרש"י שהיה בן זמנו של הרי"ף כלל לא ראה את חיבורו.
  14. ^ אהרן ילינק, קונטרס דברים עתיקים, חלק "שם הגדולים", עמ' 10. הצעה זו ע"פ מובאה בכ"י שהוא חיבר תוספות על הרי"ף, ובכל כתבי היד של רש"י על הרי"ף הוא מופיע יחד עם תוספות.
  15. ^ רש"י-עיונים בצירתו, רמת גן תשנ"ג, עמ' 213.
  16. ^ עי' י' פוקס, פירוש רש"י למסכת מועד קטן – בירורים בזיהויו, רמת גן תשס"ז, עמ' 155.
  17. ^ יש שהוכיחו כן מכך שהפירוש מביא דברים מסוימים בשם רש"י (כגון שבת מ"ז ע"ב בדפי הרי"ף; חולין ט' ע"ב בדפי הרי"ף).
  18. ^ אמנם ה"קונטרס" המצוטט בתוספות לדפים אלה הוא בעיקר רשב"ם, כמו שמוכח מהמקבילות בתוס' שאנץ. גם פירוש רש"י על הרי"ף לדפים אלה נערך מתוך פירוש רשב"ם, והעירו על כך מדפיסי דפוס וילנא.
  19. ^ ר' בצלאל אשכנזי, שיטה מקובצת, ל"ג ע"ב. וכ"כ התוספות יום טוב (פ"א מ"א)
  20. ^ חק נתן, תחילת המסכת.
  21. ^ הזיהוי נעשה ע"פ מקבילה בתוס' ביומא (ט"ז ע"ב ד"ה מן). אבל כבר החיד"א (שם הגדולים פ,עב) פקפק בראיה זו. ויש ראיה נגדה, שבפירוש המיוחס לראב"ד (כה: ד"ה בית המוקד) מובא פירוש בשם ר"י ב"ב השונה מהמיוחס לרש"י. בשיטה מקובצת הוא מיוחס בכמה מקומות לרבי שמעיה, תלמידו המובהק של רש"י (כ"ח ע"א אות ה; כ"ט ע"ב אות ה ועוד). אמנם הזיהוי מוטעה, כיון שפירוש ר' שמעיה נדפס בפני עצמו. יצוין שבשטמ"ק בהעתקת ר' שלמה עדני (המכונה 'בנין שלמה לחכמת בצלאל') הפירוש אינו מיוחס לר' שמעיה.
  22. ^ עי' בהרחבה במאמרו של יהודה כהן (אהרן גבאי), פירושי רש"י ובית מדרשו למסכת נדרים, ירושתנו ד, תש"ע.
  23. ^ לדיון מקיף בזה, עי' בספרו של י' פוקס, פירוש רש"י למסכת מועד קטן, רמת גן תשס"ז.
  24. ^ דק"ס עמ' 260 הערה נ'.
  25. ^ פירושי הריב"ן ופירושי וורמייזא, תרביץ כרך ד חוברת א (תרצ"ג), עמ' 20-24.
  26. ^ בספר בעלי התוספות, ירושלים תשמ"ו, עמ' 39 הערה 20 שמביא כמה דעות. ועי' עוד ח' מרחביה, לשאלת רש"י לפרק חלק, תרביץ לג, תשכ"ד, שטען שרש"י חיבר פירוש לפרק חלק ורובו שוקע בפירוש שלפנינו. יצוין שמהרי"ק (בנימוקיו לחומש בראשית כה, ו) הביא מפירוש זה בשם "רש"י והרשב"ם".
  27. ^ מקס דינמן, מצוטט אצל י' פוקס, שם, עמ' 136 הערה 11.
  28. ^ א"א אורבך, בעלי התוספות עמ' 49.
  29. ^ לדוגמה: רש"י דברים ג,ט; שבת כ' ע"ב; עבודה זרה כ"ח ע"ב.
  30. ^ ראו א' ברלינר, זכור לאברהם, ברלין תרכ"ז, עמ' קפד.
  31. ^ ספריו יצאו לאור בשנת 1984 (על התלמוד) וב-1991 (על התנ"ך). מהדורה מתוקנת של שני הספרים בכרך אחד יצאה לאור ב-2000. (מהדורת אינטרנט באתר דעת) להרחבה ראו אצל ארי יצחק שבט, "התועלת בלימוד הלעזים שבפירוש רש"י על התנ"ך", ספר זיכרון לרש"י - סיני קלז (תשרי תשס"ו), עמ' קיב-קלח.
  32. ^ אברהם פרנקל, ‏הספר "דרכו של רש"י בפירושו לתלמוד הבבלי" – עיון ומפתח דידקטי, מים מדליָו 26-25, תשע"ד–תשע"ה, עמ' 375-353