ספר שופטים (משנה תורה)

חלקו האחרון של משנה תורה לרמב"ם

ספר שופטים הוא החלק הארבעה עשר והאחרון בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם "משנה תורה". בספר זה עוסק הרמב"ם בעיקר במערכות השלטוניות: בבתי הדין השונים ובסמכויותיהם, ובראשם הסנהדרין וסמכותה, בדיני גביית עדות, ובדיני המלך וסמכויותיו. אגב כך עוסק הספר גם בהלכות אבלות ובדיני כיבוד הורים.

ספר שופטים
משנה תורה - ספר שופטים(cropped).jpg
מידע כללי
מאת רמב"ם עריכת הנתון בוויקינתונים
סדרה
סדרת ספרים משנה תורה
ספר קודם ספר משפטים
קישורים חיצוניים
HebrewBooks 58968
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרמב"ם מגדיר את נושאי הספר[1]: "ספר ארבעה עשר אכלול בו מצוות שהן מסורין לסנהדרין - כגון מיתות בית דין, וקבלת עדות, ודין המלך ומלחמות. וקראתי שם ספר זה, ספר שופטים".

מבנה הספר ותוכנועריכה

הפסוק הפותח את הספרעריכה

כדרכו ביתר הספרים, בפתיחת הספר הרמב"ם מציב פסוק המכוון לתוכנו של הספר. בספר שופטים הפסוקים הפותחים[2] הם פסוקים מספר משלי[3]: "גם אלה לחכמים, הכר פנים במשפט, בל טוב. אומר לרשע צדיק אתה - יקבהו עמים, יזעמהו לאומים. ולמוכיחים ינעם, ועליהם תבוא ברכת טוב". ובגרסאות אחרות של משנה תורה פסוק אחר מספר משלי[4]: "פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון".

הנושאים הכלולים בספרעריכה

הכללת הלכות אבלות בספר זהעריכה

הרמב"ם מטעים את הסמכת הלכות אבלות להלכות סנהדרין מפני הקשר להרוגי בית דין שאין מתאבלים עליהם. ובלשון הרמב"ם[6]: "(מצוות עשה) להתאבל על הקרובים. ואפילו כהן מתטמא ומתאבל על הקרובים. ואין אדם מתאבל על הרוגי בית דין. ולפי זה כללתי הלכות אלו בספר זה, שהן מעין קבורה ביום מיתה, שהיא מצות עשה".

המצוות המבוארות בספר זהעריכה

בספר שופטים נכללו 74 מצוות מתוך התרי"ג מצוות מתוכם 27 מצוות עשה ו47 מצוות לא תעשה.

חלוקת המצוות לפי סדר ההלכות:

פסקים ייחודייםעריכה

  • חידוש הסמיכה – בהלכות סנהדרין כותב הרמב"ם את חידושו שבהסכמת כל חכמי ארץ ישראל ניתן להכריז על חכם כדיין סמוך, גם אם הוא לא נסמך בידי חכם סמוך אחר. על פי חידוש זה, שרבים חלקו עליו, קיימת אפשרות לחדש את שלשלת הסמיכה שנקטעה במשך הדורות. ניסיונות שונים לנהוג למעשה על פי דעת הרמב"ם וכך לחדש את הסמיכה, וממילא גם את הסנהדרין, עוררו פולמוסים רבים.
  • אבלות דאורייתא – לדעת הרמב"ם דיני האבלות ביום הראשון לאחר הפטירה הם מדאורייתא, ורק ששת הימים הבאים אחר כך הם מדרבנן. זאת בניגוד לפוסקים רבים הסוברים שכל דיני האבלות בכל ימי השבעה הם מדרבנן.
  • הלכות שבע מצוות בני נח - הרמב"ם מפרש את ההלכות בהם על פי התורה מחויבים בני נח, ואת העונשים הקבועים להם בהלכה כשעוברים על אחת מהמצוות האלה.
  • הלכות מלך המשיח – בסוף הלכות מלכים, עוסק הרמב"ם במושג מלך המשיח, ומגדיר את תפקידיו ואת הדרכים לזהותו. בין השאר הוא קובע כי המשיח עתיד לבנות את בית המקדש השלישי.[7]

מפרשי הספרעריכה

נושאי כליו של הרמב"ם:

אחרונים:

מהדורות מבוארות:

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הקדמה למשנה תורה
  2. ^ על פי גרסאות רבות, ראה רמב"ם מהדורת חזק (על מהדורת הרב קאפח)
  3. ^ משלי כד, כג-כה
  4. ^ ראה למשל רמב"ם לעם מהדורת מוסד הרב קוק
  5. ^ כך כותרת ההלכות במרבית המקורות ובמהדורות המדויקות. בדפוסי ונציה מהשנים ה'רפ"ד וה'ש"י כותרת ההלכות היא "הלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח"
  6. ^ בדבריו בפתיחה להלכות אבל
  7. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"א, הלכות א'ד'