חלוקה מנהלית

יחידת שטח לצרכי מינהל, בין שיש לה מינהל עצמי אם לאו
(הופנה מהדף חלוקה מינהלית)

חלוקה מנהלית היא חלוקה של יחידה פוליטית לתת-יחידות. כל יחידה מנהלית זוכה למידה מסוימת של אוטונומיה, ומנהלת את ענייניה הפנימיים באמצעות השלטון המקומי. חלוקת המדינה ליחידות קטנות נועדה להקל ולייעל את ניהול העניינים המקומיים, ונעשית באופן מדורג. לדוגמה, ניתן לחלק מדינה לפרובינציות, המחולקות למחוזות, אשר עשויים בתורם להתחלק לרשויות מקומיות.

היסטוריה עריכה

בעולם העתיק עריכה

חלוקה מנהלית למחוזות ידועה עוד מימי מצרים העתיקה, שבה הממלכה חולקה ל-42 מחוזות, שנקראו "נומים". בראש כל נום עמד נומארך, שהיה מעין מלך זוטא של כל האזור.

על פי המקרא, שלמה המלך חילק את ממלכתו ל-12 נציבויות אזוריות (אולם ללא שבט יהודה).[1]

באימפריות של מסופוטמיה הייתה נהוגה חלוקה מנהלית למחוזות, בעיקר אצל הפרסים, שם נקראו המחוזות "סאטרפיה", וראשי המחוז כונו "סאטרפים".

רומא עריכה

ברומא, המחוזות נקראו "פרובינקיות" ובראש כל פרובינציה עמד פרוקוראטור (נציב), אשר חייב היה לשמש בעבר קונסול או פרטור ואשר מונה על ידי הסנאט לתקופה של בין שנה אחת לשלוש שנים. הנציב ייצג את הרשות המבצעת - הוא היה אחראי על שמירת הסדר הציבורי, על מפעלים למען הציבור ועל גביית מיסים - ואת הרשות השופטת - הנציב שימש ערכאה עליונה לערעורים. כמו כן היה תחת פיקודו של כל נציב חיל מצב שבו הנציב היה משתמש במקרה של התקוממויות מקומיות.

אוגוסטוס קיסר ערך רפורמה במבנה המנהלי של האימפריה הרומית. חלק מהנציבים המשיכו להיות ממונים על ידי הסנאט, אך יתר הפרובינקיות הפכו לנשלטות באופן ישיר על ידי הקיסר, אשר למעשה ניהל אותן דרך נציבים שהיו מינויו האישיים. בהתחלה נציבי הקיסר מונו לתקופה של שלוש שנים, אולם כבר מתחילת שלטונו של טיבריוס תקופת כהונתם לא הייתה מוגבלת והייתה תלויה רק בגחמותיו של הקיסר.

רפורמה מקיפה נוספת נערכה מאוחר יותר על ידי הקיסר דיוקלטיאנוס. עיקרה היה חלוקת הפרובינקיות הקיימות לקטנות יותר, כדי להקטין את כוחם של הנציבים. לאחר נפילת האימפריה המערבית, באימפריה המזרחית נשארה השיטה בעינה.

ימי הביניים עריכה

בימי הביניים תחת השיטה הפידאולית, מרבית המדינות נבנו כהיררכייה בה וסאלים שלטו ביחידות משנה הכפופות באופן רופף לממשל המרכזי. רק לאחר שהמדינות האירופיות הפכו תהליך של ריכוז סמכויות מהאצולה למלך נוצר צורך ביצירת מערכת מנהלית.

כיום עריכה

כיום חלוקה מנהלית של ארץ ליחידות קטנות יותר היא עניין שבשגרה. ההגיון מאחורי השיטה הוא פשוט: קל יותר לנהל דבר קטן מדבר גדול, לכן מחלקים את המדינה למחוזות ובראש כל אחד שמים מושל, אשר אחראי באופן ממוקד על המחוז שלו, והממשלה המרכזית לרוב מסתפקת בפיקוח בלבד.

במדינות פדרטיביות, קיימת ליחידות החלוקה המנהלית אוטונומיה עד עצמאות מוגבלת, והיחידות המנהליות מחזיקות בבתי מחוקקים ומממשלות משלהם. כך הדבר בארצות הברית, גרמניה, רוסיה והודו.

בישראל ישנם שישה מחוזות אשר מחולקים לשש עשרה נפות, המחולקות לחמישים ושניים אזורים טבעיים.

יחידות מנהליות עריכה

ישנם סוגים רבים של יחידות מנהליות, וחלקם מובאים לפניכם ברשימה הבאה, שמסודרת לפי הא'-ב':

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מניעים במינוי ניצבי שלמה, באתר "חורשה וירטואלית"