חלח

חְלַח הוא יישוב אשורי קדום המוזכר בתנ"ך כאחת מן הערים אליהן הוגלו בגלות אשור שבט ראובן, שבט גד וחצי שבט המנשה על ידי שלמנאסר החמישי.

חלח מוזכרת בתנ"ך בספר מלכים לאחר שמרד הושע בן אלה מלך ישראל במלך אשור שלמנאסר החמישי בשנת 724 לפנה"ס, עלה שלמנאסר לשומרון והחריבה סופית בשנת 722 לפנה"ס. שלמנאסר הגלה את תושבי השומרון לאשור. ”בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי” (מלכים ב', י"ז, ו'), ובספר דברי הימים: ”וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה וַיְבִיאֵם לַחְלַח וְחָבוֹר וְהָרָא וּנְהַר גּוֹזָן עַד הַיּוֹם הַזֶּה”דברי הימים א', ה', כ"ו.

יש המזהים את חלח עם כלח (כיום תל נמרוד) שהייתה עיר אשורית חשובה.

לקריאה נוספת

• עודד בוסתנאי, גלות ישראל ויהודה באשור ובבבל (מאות ח - ו לפנה"ס), תש"ע - 2010, "חלח וסביבותיה". עמ' 134.

קישורים חיצוניים

• עשרת השבטים גלו אל "לחלח" או "חלח"? שרשור בנושא בפורום אוצר החכמה

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.