חלמית

סוג של צמח

חֶלְמִית (שם מדעי:.Malva Tourn. ex L) היא סוג של צמחים במשפחת החלמיתיים. הסוג מונה 53 מינים)[1]. לפי אתר WFO משויכים אליו 65 מינים ו-10 תת-מינים[2]. לסוג תפוצה רחבה באזורים הסובטרופיים וטרופיים של אפריקה, אסיה ואירופה.

קריאת טבלת מיוןחלמית
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי הפרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: חלמיתאים
משפחה: חלמיתיים
סוג: חלמית
מינים

כ-30 מינים, בהם:
Malva alcea
Malva moschata
Malva neglecta - חלמית גמדית
Malva nicaeensis - חלמית מצויה
Malva parviflora - חלמית-קטנת פרחים
Malva pusilla - חלמית קטנה
Malva sylvestris - חֶלְמִית גְּדוֹלָה
Malva verticillata - חלמית סינית

שם מדעי
Malva
ליניאוס, 1753

הסוג מעוג (Lavatera) בוטל מבחינה טקסונומית והמינים שבו הועברו לסוג חלמית (Malva).

השם העממי הרווח לחלמית הוא "לחם ערבי" או חובייזה.

השם "חַלָּמוּת, חֶלְמוּת, חֶלְמִית ניתן לסוג Malva rotundifolia במילון "ילקוט הצמחים" (עמוד 16, הערה 269) משנת 1930[3] על סמך מסכת כלאים, פרק א', משנה ח' ותוספתא ובהערה נכתב בנוסף "כך מפרש הערוך ואחרים וכך משתמשים בו בארץ ישראל". שם הסוג "חֶלְמִית" אושרר במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף 560 בעמ' 30[4]. לדעת פרשנים וחוקרים אחדים המילה חַלָּמוּת באיוב, ו', ו' מתייחסת לצמח חלמית או בצמחים דומים ממשפחת החלמתיים, למשל הערוך, הרמב"ם ור' עובדיה מברטנורא[5].

מאפיינים עריכה

הסוג חלמית בסוג חלמית מספר איברי הפרח, עלי הגביע, עלי הכותרת, עלי השחלה והצלקות הוא 5. והוא מאופיין בריבוי אבקנים שיוצרים את צינור האבקנים. הסוג נבדל מסוגים אחרים בהימצאות גביעון (בשונה מאבוטילון ומסידה) המצוי מתחת לגביע הפרח. ובפרי שלו מסוג מפרדת בעלת פרודות מרובות חד-זרעיות שאינן נפתחות.

הסוג חלמית – צמחים עשבוניים חד-שנתיים, רב-שנתיים או בני שיח או שיחים, זקופים או מזדקפים או שרועים, חלקים או שעירים. השערות כוכביות (שערה רב-תאית המסתעפת לצדדים מבסיסה) או שערות פשוטות.

העלים מסורגים (עלה אחד בכל מפרק) על פי רוב הם סדורים באופן לולייני (ספירלי) לאורך הגבעול, הלוואים יושבים וריסניים. העלים בעלי פטוטרת ובעלי עורקים מאוצבעים היוצאים מבסיס העלה. העלים גזורים (חלמית מצרית), שסועים לאונות או מחולקים לאונות ארוכות ואורכן מגיע עד כדי מרוחבו של העלה. שפת העלה תמימה או משוננת.

הפרחים דו-מיניים (נכונים) על פי רוב בעלי סימטריה רדיאלית, וערוכים בקבוצה או לפעמים יחידים בחיקי העלים.

הגביעון הוא בעל 2 או 3 חפים מפורדים או מאוחים לכל אורכם או חלק מאורכם.

הגביע בעל 5 עלים מפורדים או מאוחים, פחות או יותר, ונושקים האחד לשני. לפעמים הגביע נושר ואינו משתייר לאחר האבקה.

הכותרת בעלת 5 עלים מעוקלים או חופפים האחד את השני, הם מעורים בבסיסם לצינור האבקנים. עלי הכותרת מפורצים בראשם.

שערות בלוטיות של צוף מצויים בצד הפנימי של עלי הגביע ועלי הכותרת או האנדרוגינופר (אם קיים).

האבקנים מרובים, זיריהם מאוחים בתחתיתם ויוצרים את צינור האבקנים שמקיף את עמודי העלי.

המאבקים דמוי כליה ובעלי לשכה אחת הנפתחת בראשה. גרגר האבקה נושא שערות נוקשות, חזקות וקוצניות.

השחלה עילית עם עלי שחלה מרובים ומגורות רבות. כל מגורה בת ביצית אחת.

עמודי העלי מאוחים על פי רוב בחלקם התחתון ומספרם על פי רוב כמספר עלי השחלה.

הפרי מטיפוס מפרדת בעלי פרודות מרובות חד זרעיות שאינן נפתחות. הפרודות ערוכות בדור מסביב לעמוד קונסי (המשכה של מצעית הפרח), שראשו עשוי לפעמים בצורת דיסקוס (מעוג אפיל).

הזרעים דמוי כליה, מעוטי אֶנְדּוֹסְפֵּרְם ועל פי רוב שעירים.

שימושים עריכה

לחלמית פרי קטן הראוי למאכל. גם עליהם של מינים רבים של חלמית ראויים למאכל, לדוגמה, בסלטים, לאחר בישול, בחביתת ירק או בקציצה מטוגנת.

מינים רבים גדלים בגינות פרחים, בעוד אחרים הם עשבים פולשים, במיוחד ביבשת אמריקה שם הם אינם מתורבתים.

מיני החלמית עריכה

בישראל נפוצות חלמית מצויה (Malva nicaeensis) וחלמית גדולה (או כחולה) (Malva sylvestris). החלמית (הידועה כ"חוביזה", מערבית: خبّيزة, או כ"לחם ערבי" וגם כ"לחם גמדים"), נודעה בארץ בכך ששימשה את תושבי ירושלים למאכל בעת המחסור והמצור בתקופת המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות[6]. היא גדלה בשדות בר, אזורים זנוחים, אך גם בגינות הבתים.

חֶלְמִית גְּדוֹלָה עריכה

 
חלמית גדולה, פארק ז'בוטינסקי ליד בנימינה

חֶלְמִית גְּדוֹלָה (.Malva sylvestris L) היא צמח עשבוני חד-שנתי, דו-שנתי או רב-שנתי, שכיח בגינות ובמעזבות, תפוצתו רחבה בעולם בעיקר באזור הים-תיכוני והאירו-סיברי וחודרת למערב האזור האירנו-טורני. בישראל הוא גדל כמעט בכל האזורים על קרקעות עשירות בחנקן בצידי דרכים, במקומות נטושים ובגינות. הצמח מסועף, מרובה עלים וגובהו 0.5 עד 1.5 מ'. העלים פשוטים ובעלי פטוטרת ארוכה. הטרף גדול ועגול, אינו גזור או מחולק לעיתים לאונות ככף יד. האונות משוננות, והמפרצים בין האונות רדודים. הפרחים בעלי עוקצים קצרים וערוכים בקבוצות בחיק העלים. הגבעון בן 2 או 3 עלים. עלי הכותרת לבנים או ורודים עם פסים בולטים בצבע סגול כהה. אורכם 18 עד 25 מ"מ, פי 3 עד 4 מאורך הגביע ולרוב הם מפורצים בקודקודם. הפרי מפרדת שעטוף בעלי הגביע ובגביעון. הפריחה מסוף ינואר עד תחילת מאי[7].

חֶלְמִית זְנוּחָה עריכה

חֶלְמִית זְנוּחָה (.Malva neglecta Wallr) היא צמח עשבוני חד-שנתי נדיר מאוד בישראל. תפוצתו מוגבלת לחרמון, לנגב, להרי אילת ולדרום ירדן. הוא גדל בקרקעות עשירות בנוטריינטים מופרים, בצידי דרכים ובמעזבות בקרבת בני אדם, אך גם במקומות טבעיים. מאידך, למין זה תפוצה טבעית רחבה: באיים הקנריים ובמרוקו, מאירופה עד מרכז אסיה ומערב ההימלאיה. והוא נכנס להודו, דרום אפריקה ולצפון אמריקה ודרומה. מין זה שעיר ומכוסה בצפיפות בשערות הדוקות, פרחים לבנים וורדים. אורך עלי הכותרת 7 עד 12 מ"מ, פי 2 מאורך הגביע. עלי הגביעון דמוי סרגל עד מוארכים, קצרים מהגביע, רוחבם כ-1 מ"מ. הגביע משתייר, אך אינו מתפרה. הפרודות חלקות ושעירות. פריחה מסוף ינואר ועד תחילת יוני.

חֶלְמִית חַדַּת-אֻנּוֹת עריכה

חֶלְמִית חַדַּת-אֻנּוֹת (.Malva oxyloba Boiss) היא צמח עשבוני חד-שנתי, ים-תיכוני, קירח או מקריח שגדל בר באלג'יריה, בקפריסין, בסיציליה, בירדן, בישראל, בלבנון בסוריה ובישראל. בישראל מין זה נדיר והוא גדל בצידי דרכים ובמעזבות בקרבת בני אדם, אך גם במקומות טבעיים. הוא נדיר מאוד בחוף הגליל, בשרון, בדרום מישור החוף, בגליל העליון, בגליל התחתון, בעמק יזרעאל, בכרמל, בהרי יהודה ובערבה. העלים מחולקים ל-3 עד 5 אונות; האונות שסועות לאונות משנה ארוכות, חדות, תמימות או מפוצלות לשלוש. הגביע גדל ומשתייר ומתפרה באופן ניכר (גדל בנפחו בעת ההבשלה). אורך עלי הכותרת 4 עד 7 מ"מ ולעיתים רחוקות 9 מ"מ, פי 1 עד 1.5 מאורך הגביע. אונות הגביע הבשל ביציות-משולשות, רחבות ומחודדות (מסתיימים בחוד פתאומי חד). הפרודות מקומטות ועל פי רוב קירחות והן בעלות זוויות חדות, מכורבלות ושפתן משוננת או מכונפות. הפריחה מנובמבר ועד אפריל.

חֶלְמִית מְצוּיָה עריכה

 
פרי של חלמית קטנת-פרחים

חֶלְמִית מְצוּיָה (.Malva nicaeensis All) היא צמח עשבוני חד-שנתי או דו-שנתי שרוע או זקוף שגובהו 20 עד 60 ס"מ. בישראל הוא גדל כמעט בכל האזורים. הא קירח או בעל שערות פשוטות, דלילות ומפושקות. העלים פשוטים ובעלי פטוטרת ארוכה. הטרף חלק ומחולק לאונות ארוכות או שהם מפורצים ל-5 עד 7 אונות משוננות בשפתן. הפרח בעל גביעון עם 3 עלים מופרדים לכל אורכם, דמויי ביצה עד מוארכים. עוקץ הפרח קירח או בעל שערות פשוטות ומפושקות. עלי הכותרת בעלי פסים סגולים לאורכם, מפורצים בראשם ואורכם 0.7 עד 1.4 ס”מ. הפרודות מרושתות ובעלות גומות. הפריחה מסוף ינואר עד תחילת יולי. מעוג כרתי דומה לחלמית מצויה, מכוסה שערות כוכביות הדוקות, צפיפותן גדולה ובולטת על עוקץ הפרח והפרי. עלי הגביעון מאוחים בבסיסם ורוחבם גדול משל חלמית מצויה[7].

חֶלְמִית מִצְרִית עריכה

 
חלמית קטנת-פרחים ומרגנית השדה
 
חלמית קטנת-פרחים

חֶלְמִית מִצְרִית (.Malva aegyptia L) היא צמח עשבוני חד-שנתי הגדל בערבות ובמדבריות בדרום הארץ. העלים גזורים כעין כף יד. הפרחים נישאים בודדים בחיק העלים או בקבוצות בקצות הענפים. הגביעון בעל 2 עלים דמוי סרגל. אורך עלי הכותרת כמעט כאורך הגביע. הפריחה מינואר עד תחילת מאי[7][8].

חֶלְמִית קְטַנַּת-פְּרָחִים עריכה

חלמית קטנת-פרחים (.Malva parviflora L) היא צמח עשבוני חד-שנתי, שרוע או מזדקף, גודלו 10 עד 45 ס"מ בהתאם לזמינות המים, ופרחיו לבנים-ורדרדים. היא נפוצה ביותר ברחבי הנגב בבתי גידול מופרים ובצדי דרכים ודומה מאוד לחלמית מצויה, שפרחיה גדולים, ולחלמית זנוחה הנפוצות יותר בחבל הים-תיכוני. ראה ערך מורחב.

מיני המעוג עריכה

 
פרחים של מעוג אפיל

הסוג מעוג (Lavatera) בוטל מבחינה טקסונומית ואוחד עם חלמית (Malva). מחקרים גנטיים ומורפולוגיים שפורסמו ב-1998 על ידי הבוטנאי מרטין פורבס ריי (Martin Forbes Ray) הוכיחו שלשני הסוגים מאפיינים משותפים רבים ולא הייתה סיבה להפריד ביניהם[9].

מעוג אפיל עריכה

מָעוֹג אָפִיל (Malva trimestris) הוא עשב חד-שנתי זקוף (עד 120 ס"מ), ים-תיכוני, לא מצוי. הפרח דמוי משפך עמוק, עלי הכותרת ורודים-ארגמניים ולאורכם פסים כהים. הפרי מכוסה באופן מלא בדיסקוס שטוח או שקערורי שמתפתח בראשו של הציר המתרומם ממצעית הפרח. במילים אחרות, ציר המצעית איננו מורחב בחלקו העליון ללוחית שטוחה או קעורה ואיננו מכסה על הפרודות. הפריחה מאמצע פברואר עד סוף יוני.

מעוג השיח עריכה

מעוג השיח (.Malva arborea (L.) Webb & Berthel) הוא עשב דו-שנתי או רב-שנתי או בן שיח זקוף (גובהו 1 עד 3 מ'). גבעוליו מעוצים בבסיסם, פרחיו ורודים. מעוג השיח הוא צמח ים-תיכוני נדיר שזוהה בישראל בשנת 1991[10][11].

מעוג כרתי עריכה

מָעוֹג כְּרֵתִי (Malva multiflora (Cav.) Soldano, Banfi & Galasso) הוא עשב חד-שנתי, זקוף לא גבוה (20 עד 100 ס"מ). העלים עם פטוטרות ארוכות. הוא דומה במופע הפרח לחלמית מצויה (Malva nicaeensis) אך נבדל באופן ברור בשעירותו. למעוג כרתי יש שערות כוכביות על העלים, הגבעולים, הפטוטרות ועל עלי-הגביע. הגביעון בעל 3 עלים דמויי ביצה, אינם מחודדים ומאוחים רק בבסיסם. עלי הכותרת ורודים ומפורצים עמוק. ציר המצעית, שנראה במפרדת, אינו מתרומם מעל הפרודות. גב הפרודות חלק או או בעל קמטי רוחב או מרושת. הפריחה מפברואר עד אפריל.

מעוג מנוקד עריכה

מָעוֹג מְנֻקָּד (.Malva punctata All) הוא עשב חד-שנתי. הגבעול שעיר או שעיר כמעט, לא צמיר. הפרחים ורודים ובודדים (או לעיתים רחוקות בזוגות) בחיק עלים והם ברובם בעלי עוקצים שאורכם 2 ס"מ או יותר. הגביעון עשוי דמות ספל שאונותיו מאוחים כדי שני שלישים של אורכם. שְׁלוש אונות הגביעון מחודדות-ארוכות (כמו אוזן המן). אונות הגביע מחודדות-ארוכות. עלי הכותרת, שאורכם 2 ס"מ לעיתים רחוקות 3 ס"מ, מפורצים מעט וצבעם ורוד עם פסים רדיאליים כהים לאורכם. גב הפרודות מקומטות לרוחבן. קטע הציר שמעל לפרודות הבשלות מתרחב כחרוט. פריחה אפריל עד יולי[12][13].

מעוג קפח עריכה

מָעוֹג קִפֵּחַ (.Malva bryoniifolia Mill) הוא בן שיח ים-תיכוני נדיר מאוד. הגבעול צמיר לפחות בחלקו העליון. הפרחים ורודים ובודדים (או לעיתים רחוקות בזוגות) בחיק עלים והם יושבים או בעלי עוקצים שאורכם אינו עולים על 1.5 ס"מ. עלי הכותרת מפורדים וכמעט ואינם חופפים זה את זה. הגביעון עשוי דמות ספל שאונותיו מאוחים כדי שני שלישים של אורכם ובעלות פיטם. בקצהו של ציר המצעית יש תוספת חרוטית שגובהה עולה על עובי הפרודות. ציר המצעית איננו מורחב בחלקו העליון ללוחית שטוחה או קעורה ואיננו מכסה על הפרודות. הפרודות אינן מקומטות. עוקץ המפרדת עד 15 מ"מ. מין זה גדל בהרי הצפון והמרכז ובגולן. בבתי-גידול מופרעים, אך בעיקר בבתי-גידול טבעיים, אך גם בקרבת האדם. הצמח מתחדש ומתפשט במיוחד לאחר שריפות. הפריחה ממאי עד יולי[14].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ .Malva Tourn. ex L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏2022
  2. ^ .Malva L, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏2022
  3. ^ ילקוט צמחים, תר"ץ 1930
  4. ^ צמחי ארץ ישראל (תש"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏1946
  5. ^ זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים: ראובן מס, 2012, עמ' 244
  6. ^ דיוויד סלע, חוביזה, באתר ישראל היום, 30 מרץ 2020
  7. ^ 1 2 3 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין כנה ירושלים, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 431
  8. ^ מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב, 1998: עם עובד, 1998, עמ' 302
  9. ^ Lavatera, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏2023
  10. ^ מעוג השיח, באתר צמחיית ישראל ברשת
  11. ^ Malva arborea (L.) Webb & Berthel., World Flora Online consortium (באנגלית)
  12. ^ מעוג מנוקד, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  13. ^ מעוד מנוקד, באתר צמח השדה
  14. ^ מעוג קיפח, באתר צמחיית ישראל וסביבתה