חמסין (להקה)

להקת רוק ישראלית

חמסין הייתה להקת רוק ישראלית שפעלה בשנים 1979–1980. חבריה היו אפרים שמיר (שירה וגיטרה חשמלית), אוהד אינגר (גיטרה בס) ואלון הלל (תופים).

חמסין
מוקד פעילות תל אביב, ישראל
תקופת הפעילות 1979–1980
סוגה רוק
חברת תקליטים CBS
חברים
אפרים שמיר
אוהד אינגר
אלון הלל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

אפרים שמיר, אוהד אינגר ואלון הלל החלו לפעול יחד ב־1978, עת הקליטו קטע אינסטרומנטלי בשם "טרינאו" לאלבום הבכורה של הזמר שלמה יידוב.[1] זמן קצר לאחר מכן הקליטו שיר שהלחין שמיר למילים של עלי מוהר בשם "כמעט שלא עצוב", אך החליטו לגנוז את ההקלטה.[1] ב־1979 יזמו המפיק מיכאל תפוח והמפיק המוזיקלי לואי להב הקמת הרכב רוק חדש שיופיע במועדון חדש שהקים תפוח בגני התערוכה בתל אביב בשם "אמצע הדרך".[1][2] הם גייסו לפרויקט את שמיר, אינגר והלל, וכך קמה להקת "חמסין".[1]

לאחר כשבעה חודשים של חזרות התחילה הלהקה להופיע ביוני 1980 במועדון "אמצע הדרך".[3] במקביל החלו חבריה לעבוד על אלבום, שהוקלט הן באולפני טריטון והן בהופעות.[4] שמיר הלחין את כל שירי הלהקה, פרט לשיר "כל זמן זה זמן", שהיה גרסה מחודשת לשיר של שלום חנוך,[4] ובוצע בהופעות כהדרן.[5] על ההפקה המוזיקלית הופקד להב, ואת המילים לשירים כתבו דורי בן זאב, יעקב גלעד, מאיר ויזלטיר, עלי מוהר, אסתר שמיר ויזהר פרונט.[4] בין השירים באלבום הייתה גרסה מחודשת לשיר "כמעט שלא עצוב".[4] בחלק מההופעות השתתף גם איתן גדרון כקלידן,[1] והוא קיבל באלבום קרדיט של סיוע בהפקה.[4]

האלבום "חמסין" יצא לאור ב־1980, במקביל להופעות וללא סינגלים קודמים ברדיו.[1] הן האלבום והן ההופעות נחשבו לכישלון.[1] הלהקה התאפיינה ברוק כבד יחסית, כנגד התדמית של שמיר עד אז כזמר של שירי פופ קלילים כפי שהיה מוכר בלהקת כוורת ובאלבומו המשותף עם אסתר שמיר, והקהל התקשה לקבל את סגנונו החדש.[6] המבקר יוסי חרסונסקי ציין לרעה את סגנונה הכבד של הלהקה ואת עוצמת הצליל החזקה בהופעותיה.[7] מנגד פרסם המבקר יואב קוטנר ביקורת אוהדת על אלבומה של הלהקה, ובה ציין לטובה את סגנון שירתו של שמיר ואת נגינתם של אינגר והלל.[8] בחודשים אוקטובר–דצמבר באותה שנה צעדו במצעדי הפזמונים שירי הלהקה "שורפת את הלב" ו"מה את אומרת", שניהם ללא הצלחה.[9] בעקבות כישלונן המסחרי של ההופעות התפרק ההרכב זמן קצר לאחר מכן.[10]

אינגר והלל השתתפו בנגינה באלבומו הבא של שמיר, "רוקד לקול הבנות", שבו נכללה גם הגרסה המקורית של השיר "כמעט שלא עצוב".[1] ביוני 1994 יצא אלבומה היחיד של הלהקה לראשונה על גבי תקליטור, כחלק מ"סדרת התפוז" של חברת NMC.[4]

ב־9 בדצמבר 2014 נערכה הופעת איחוד חד־פעמית של הלהקה.[10] את מקומו של אינגר, שפרש מאז ממוזיקה, תפס בהופעה זו הבסיסט יוסי פיין.[10]

קישורים חיצוניים עריכה

  •   חמסין, באתר MusicBrainz (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 יואב קוטנר, היסטוריה של להקת חמסין, אתר "סטריאו ומונו".
  2. ^ זאב פרי, להקה חדשה ושמה „חמסין”, דבר, 23 ביוני 1980, עמ' 12.
  3. ^ יואב קוטנר, מִקדש רוֹק בישראל, מעריב, 19 ביוני 1980, עמ' 36.
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 גרסת התקליטור של האלבום "חמסין", אתר Discogs
  5. ^ „חמסין” תקל על עומס החום, מעריב, 15 ביולי 1980, עמ' 17.
  6. ^ "סוף עונת התפוזים - סיפורו של הרוק הישראלי", פרק 6: "תנו לי רוקנ'רול". הערוץ הראשון, 1998.
  7. ^ יוסי חרסונסקי, החמסין שבאמצע הדרך, מעריב, 25 ביוני 1980, עמ' 23.
  8. ^ יואב קוטנר, צלילי חמסין ומוזיקת שמים, מעריב, 22 בינואר 1981, מוסף "השעות הקטנות", עמ' 2–3.
  9. ^ שורפת את הלב, באתר "פזמונט"; מה את אומרת, באתר "פזמונט".
  10. ^ 1 2 3 יעקב בר-און, ‏חמסין באמצע החורף: אפרים שמיר מדבר על האיחוד ההיסטורי ובית המקדש השלישי, באתר מעריב אונליין, 8 בדצמבר 2014