פתיחת התפריט הראשי

חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים

הרב חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים (ו' בסיוון ה'תקצ"ו - כ"ט בשבט ה'תרס"ד). היה האדמו"ר השני לשושלת חסידות סיגעט בהונגריה (כיום רומניה). מחבר ספר "קדושת יום טוב".

אדמו"ר חסידות סיגט
חנניה יום טוב טייטלבוים
Teie2.jpg
מצבתו של אדמו"ר חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים
לידה 22 במאי 1836
ו' בסיוון ה'תקצ"ו
סיגט, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בפברואר 1904 (בגיל 67)
כ"ט בשבט ה'תרס"ד
סיגט, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה סיגט, רומניה
חסידות חסידות סיגט
מקום מגורים טעטש רומניה
מקום פעילות טעטש
מספר בשושלת הרביעי
הקודם הייטב לב
הבא חיים צבי טייטלבוים
תחילת כהונה ה'תרמ"ג
סיום כהונה כ"ט בשבט ה'תרס"ד
נושאים בהם עסק התנגדות לציונות
חיבוריו קדושת יום טוב
אב יקותיאל יהודה טייטלבוים
אם רחל אשכנזי
בת זוג חנה אשכנזי (זיווג שני)
ילדים חיים צבי טייטלבוים, יואל טייטלבוים (ויואל משה), אסתר מייער, העסיא טייטלבוים (זיווג ראשון) הורביץ (זיווג שני), שרה שפירא (זיווג שני)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולד לרחל, בתו של הרב משה דוד אשכנזי מהעיר טאלטשווא, ולרב יקותיאל יהודה טייטלבוים.[1]

בשנת ה'תרכ"ד התמנה לרבה של העיר טעטש שם כיהן תשע עשרה שנים. בשנת ה'תרמ"ג התמנה לרבה של העיר סיגט. היה מוכר באידאולוגיה החריפה שלו נגד הציונות, אחת מאמרותיו המפורסמות: [דרוש מקור]"אסור להצטרף אליהם בכל דרך שהיא, והוא ראוי להישאר רחוק מהם ואנשים שלהם.
גם אם הוד מלכותו הסולטאן הטורקי, או כל השליטים של כל המדינות, מחליט לתת רשות לעם ה 'ללכת על אדמתם ועל נחלתם, ארץ אבותיהם, ארץ הקודש, כפי הגאולה 2 התחיל בימי עזרא - אנחנו אומרים שאם הגאולה לא באה מהקב"ה גואל עצמו, כמו יציאת מצרים, אז ה' אינו חפץ בו, זה לא הדרך לגאולה האמיתית, שהובטח על ידי הנביאים.
ואני חושב שכל חז"ל שיש להם אמונה חזקה ובלתי מעורערת בתורה ובמסורת היה אומר את אותו הדבר. אנחנו אפילו לא רואים תרחיש כזה הגאולה הפוגה זמנית או מהגלות. ההיבט השלילי שלה היו עולים על החיובי, על חכמי התלמוד לימדו אותנו מנבא לנו את הגאולה העתידית לא תהיה כמו הגאולה לפי עזרא, באמצעות החלטות של השליטים הארציים."
[דרושה הבהרה]

משפחהעריכה

הרב טייטלבוים היה נשוי בנישואים ראשונים לרייצא, בתו של הרב מנשה רובין מחסידות רופשיץ. מאחר שלא הולידה לו ילדים, קיבל היתר מאה רבנים למסור לה גט באמצעות שליח ולהתחתן שוב. ב-1878 נשא את דודניתו חנה, בת הרב יואל אשכנזי מזלוטשוב.[2]

ילדיו:

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יצחק רפאל (עורך) אנציקלופדיה לחסידות כרך א, עמ' תרלט-תרמ, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשמ"ו
  2. ^ Tzvi Rabinovicz. The Encyclopedia of Hasidism. Jason Aronson, 1996. עמ' 488.