חסידות סאסוב

חסידות סאסוב
שורשים, סיווג והנהגה
דת	יהדות
קבוצה	תנועת החסידות
מייסד	רבי שלמה מייער
ארגונים ופעילות
אזורי פעילות	ישראל, לונדון וניו יורק

ערך זה עוסק בחסידות סאסוב מגזע רבי חנוך העניך מייער ה"לב שמח". אם התכוונתם לשושלת רבי משה לייב מסאסוב, ראו משה לייב מסאסוב.

חסידות סאסוב היא חסידות גליציאנית. אבי השושלת היה רבי שלמה מייער, בנו של רבי חנוך הניך מאלעסק. כיום מכהנים אדמו"רים מהשושלת בישראל, לונדון וניו יורק.

תולדות השושלת

רבי שלמה מייער מסאסוב

אבי השושלת היה רבי שלמה מייער, בנם של רבי חנוך הניך מאלעסק ופריידא, בתו של רבי שלום רוקח מבעלז. כיהן כאדמו"ר ובהמשך גם כרב בעיירה סאסוב^[1]. נולד בשנת תקצ"ה (1835). היה תלמידם של רבי אליעזר מדז'יקוב, רבי יצחק מאיר מזינקוב ורבי אברהם מסטרטין. היה חתנו של רבי צבי אריה מפלשטין לאחר פטירת אביו החל לכהן כאדמו"ר בסאסוב. נודע כבעל מופת ופועל ישועות בעיקר ברפואה ובהוצאת דיבוקים^[2]. והיו לו חסידים רבים. במלחמת העולם הראשונה עבר ללבוב שם נפטר בי"ב באדר תרע"ט. חתניו היו קרובו רבי נחום מבורשטין, רבי אלעזר רובין (מגזע גלגוב), ממלא מקומו רבי אברהם מרדכי שלום טויב מפומורין-סאסוב ורבי מיכל הלפרין מברז'אן.

חיבר ספר על ענייני קבלה ופשט בשם "מנחה חדשה" אך זה אבד עם השנים ולא זכה להגיע לדפוס.

בניו של רבי שלמה, רבי יחיאל מיכל ורבי יוסף דוד, כיהנו אחריו בלבוב. רבי יחיאל מיכל היה האדמו"ר המרכזי והיו לו אלפי חסידים^[3].

בנו של רבי יוסף דוד, רבי חנוך העניך, גדל אצל סבו רבי שלמה וכיהן אחרי אביו. היה חתנו של קרובו^[4] רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגט ובזיווג שני חתן רבי יצחק מאיר מסטנביץ. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לקרצקי שם היו לו חסידים רבים. חיבר ספרים רבים, בניהם "עיר חנוך" על התורה ושו"ת בשם "יד חנוך" וכן "עין חנוך" שעל שמו יש רחוב בגני תקווה. נרצח בשואה. חתנו (בזוו"ר) היה רבי משה טייטלבוים האדמו"ר מסאטמר.

בניו של רבי חנוך העניך היו: רבי חנניה יום טוב ליפא מייער-טייטלבוים (עליו למטה), ורבי יואל מקיראלהאז^[3]. רבי יואל היה חתן בן דודו רבי חיים יצחק אייזיק הלברשטאם מסלאטפינא (בן רבי יהושע מדלינא וחתן רבי חיים צבי מסיגט). כיהן בבורו פארק.

החסידות בישראל

רבי חנניה יום טוב ליפא מייער-טייטלבוים היה חתנו של דודו רבי יואל מסאטמר וכיהן כראב"ד סאטמר ואחר כך ברבנות סמיהאלי. ניצל בנס מהשואה והיגר לארצות הברית שם הקים בית מדרש. לאחר מכן עלה לישראל ובנה את "קריית ישמח משה" על שם ספרו של סבו רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה"^[5]. אשתו נפטרה בשנת תשי"ד (1954) ללא שהיו להם ילדים ונישא בשנית לבלומה אלמנת הרב מרדכי פוגרמנסקי, בת הרב יוסף שטרום, שהייתה נחשבת לצדיקה^[6]. נפטר בי"א באדר תשכ"ו (1966).

כיום מכהן בנו רבי יוסף דוד (נולד בב' באלול תשט"ז - 1956) בקריית ישמח משה. רבי יוסף דוד הוא חתן רבי דוד משה מקרעטשניף. התייתם בילדותו וכיהן בהתחלה כינוקא^[7]. לחסידות בית מדרש ב"קריית ישמח משה" שבגני תקוה, בית מדרש בירושלים בראשות בנו הרב חנוך העניך, בית מדרש בבני ברק בראשות חתנו הרב יהודה ברנסדורפר, ובארצות הברית בראשות בנו בכורו רבי חנניה יום טוב ליפא. בנוסף, לחסידות ישיבה גדולה ב"קריית ישמח משה" וכן כוללי אברכים.

בנים אחרים של רבי חנניה הם:

רבי חנוך העניך, חתנו של רבי אליהו יהושע גלדצהיילר, שמכהן במונסי
רבי משה, חתנו של הרב יעקב קוז'ליק, שמכהן ברבנות קהילת סאטמר (אהרונים) בירושלים,
רבי שלמה חתנו של רבי ישראל מרדכי מרחמסטריווקא שהוכתר על ידי אחיו לאדמו"ר מאלעסק,
אסתר, אשת רבי דוד מניש רבינוביץ בנו של האדמו"ר מביאלא^[6].

ענף נוסף

חתנו של רבי שלמה, רבי אלעזר רובין (תרכ"ג - ט"ז בטבת תרצ"ג) כיהן ברבנות בסאסוב. חיבר ספר בשם "זיכרון אלעזר". בשנת תר"פ היגר לארצות הברית ופתח בית כנסת סאסוב בניו יורק. שני בניו כיהנו באדמו"רות. שני בנים נוספים, רבי אלימלך ורבי צבי אריה מיאס נרצחו בשואה. בתו חוה שרה נישאה לרבי ישראל חיים וייס מספינקא ונפטרה בצעירותה כשהיא משאירה את בנה יעקב יוסף, לימים האדמו"ר מספינקא בבני ברק. חתן נוסף היה רבי בן ציון משנדישוב^[8].

רבי יוסף דוד מסאסוב ארצות הברית (תרנ"ח-ה' באדר תשמ"ג). היה חתנו של רבי נפתלי ממעליץ ובזיווג שני חתן רבי שלום ראובן מאושפיצין. חיבר את הספר "עצי הלבנון" על התורה^[9]. בנו רבי חיים שלום אלעזר מילא את מקומו.
רבי חנוך העניך דב (-י"ג בתמוז תרפ"ט) כיהן כאדמו"ר מסאסוב בלונדון. היה חתנו של רבי מנשה אייכנשטיין מריישא. נפטר בחיי אביו^[10]. בנו של רבי חנוך מלונדון היה רבי שמחה רובין מסאסוב- לונדון, חתן רבי דוד העשיל (גזע זינקוב). נפטר י' בסיוון תשס"ג (2003).

כיום מכהן נכדו של רבי שמחה, רבי מרדכי יהודה לייב רובין כאדמו"ר מסאסוב-לונדון, והוא גר בווינה.

לקריאה נוספת

יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 156–163.

קישורים חיצוניים

אדמו"רי סאסוב, באתר MyTzadik

הערות שוליים

^ יצחק רפאל, על חסידות וחסידים, מוסד הרב קוק, תשנ"א (1991), עמ' 340-368.
^ בספר זיכרון אלעזר מחתנו רבי אלעזר רובין בו מספר שחותנו היה פועל ישועות ומעיד על מופתים והוצאת דיבוקים שראה אצל חמיו רבי שלמה.
^ ¹ ² אלפסי.
^ חתנו של דודו זקינו רבי יואל אשכנזי
^ ישעיהו אביעם, קרית "ישמח משה" מתחרה לקרית "צאנז", מעריב, 15 במרץ 1962; צבי אלגת, הגיע האדמו"ר מסאסוב, מעריב, 8 בינואר 1963; נורתה אבן-פינה ל"ישמח משה" מיסודו של האדמו"ר מסאסוב, דבר, 15 במרץ 1963; אבן פינה לבית מדרש בקרית ישמח משה, מעריב, 29 במרץ 1967; שפי גבאי, אדמו"רים וחצרותיהם עולים לישראל, דבר, 23 בספטמבר 1966.
^ ¹ ² "מעלות מתחת לאפס", הוצאת המודיע, תשע"ג.
^ ראו: יוסף דוד מכשיר עצמו להיות אדמו"ר של חסידים, מעריב, 22 בדצמבר 1968.
^ עוד עליו באתר אידישע וועלט, תמונה מאהלו ומצבתו באתר קברים.
^ תמונה ממצבתו באתר קברים וממצבת הרבנית באתר אידישע וועלט.
^ תמונה מאהלו ומצבתו באתר אידישע וועלט.

[1] יצחק רפאל, על חסידות וחסידים, מוסד הרב קוק, תשנ"א (1991), עמ' 340-368.

[2] בספר זיכרון אלעזר מחתנו רבי אלעזר רובין בו מספר שחותנו היה פועל ישועות ומעיד על מופתים והוצאת דיבוקים שראה אצל חמיו רבי שלמה.

[אלפסי-3] ¹ ² אלפסי.

[4] חתנו של דודו זקינו רבי יואל אשכנזי

[5] ישעיהו אביעם, קרית "ישמח משה" מתחרה לקרית "צאנז", מעריב, 15 במרץ 1962; צבי אלגת, הגיע האדמו"ר מסאסוב, מעריב, 8 בינואר 1963; נורתה אבן-פינה ל"ישמח משה" מיסודו של האדמו"ר מסאסוב, דבר, 15 במרץ 1963; אבן פינה לבית מדרש בקרית ישמח משה, מעריב, 29 במרץ 1967; שפי גבאי, אדמו"רים וחצרותיהם עולים לישראל, דבר, 23 בספטמבר 1966.

[ספר-6] ¹ ² "מעלות מתחת לאפס", הוצאת המודיע, תשע"ג.

[7] ראו: יוסף דוד מכשיר עצמו להיות אדמו"ר של חסידים, מעריב, 22 בדצמבר 1968.

[8] עוד עליו באתר אידישע וועלט, תמונה מאהלו ומצבתו באתר קברים.

[9] תמונה ממצבתו באתר קברים וממצבת הרבנית באתר אידישע וועלט.

[10] תמונה מאהלו ומצבתו באתר אידישע וועלט.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]