חסן אלבסריערבית, حسن البصري; תעתיק מדויק: חסן אל-בצרי) היה איש דת מוסלמי, סגפן, תאולוג, פוסק הלכה, שופט ומיסטיקן, מהדור השני של המוסלמים, אשר נקראו "א-תאבעון"[1].

חסן אלבסרי
לידה 642
אל-מדינה, ח'ליפות ראשידון עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 באוקטובר 728 (בגיל 86 בערך)
בצרה, עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם, אסלאם סוני עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין מדע החדית', qira'at עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוחדית', קאדי, קארי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ח'ליפות אומיה, ח'ליפות ראשידון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מעטים מאוד מכתביו המקוריים של חסן שרדו. הפתגמים והאמירות שלו בנושאים שונים הועברו בעיקר דרך מסורות בעל פה על ידי תלמידיו הרבים.

חייו עריכה

חסן נולד באל-מדינה בשנת 642. אמו הייתה העוזרת של אחת מנשותיו של מוחמד, בעוד שאביו היה עבד ממוצא פרסי. חסן גדל באל-מדינה, עד שמשפחתו עברה לבצרה. כשהוא גדל, החל חסן להיות נערץ באופן נרחב בגלל נאמנותו הבלתי מתפשרת לדרכו של מוחמד.

בשנת 656, עבר חסן לבצרה שבעיראק, שם הוא החל ללמוד את ההלכה האסלאמית, חדית', והחל להתעמק ביסודותיה של השפה הערבית[2].

בצעירותו השתתף חסן במסעות הכיבוש במזרח איראן (663 לערך) ועבד כסוחר תכשיטים, זאת לפני שנטש את חיי העסקים והצבא כדי להקדיש את כל זמנו לסגפנות ולימודים רוחניים. הוא היה חבר של מוחמד בן סירין אך בהמשך חייו הם נפרדו.

בשנת 720, מונה חסן להיות השופט של בצרה.

חסן אל-בסרי נפטר ב-15 באוקטובר 728, בגיל 86.

השפעתו על המיסטיקה האסלאמית עריכה

אף על פי שאף אחד מכתביו המלאים של חסן אלבסרי על מיסטיקה לא שרדו, ידוע שהוא הנחה כמה דורות של תלמידים, הן במדעי הדת הרגילים, והן במה שעתיד היה להיקרא "סופיות"[3], משום כך הוא מכונה על רבים "הדיקן הגדול של הסופים", וגם "הפטריארך של המיסטיקה האסלאמית". מתוך המידע ששרד מדרשותיו, ברור כי אחד ההיבטים העיקריים בהגותו המיסטית של חסן אלבסרי הייתה תמיכתו הנלהבת בסגפנות. ניתן לראות את זה בבירור באחד המשפטים המפורסמים שלו שבו הוא אומר "עליך לחיות בעולם הזה כאילו מעולם לא דרכת בו, ובעולם הבא כאילו מעולם לא עזבת אותו". אמירה חשובה נוספת שלו בנושא היא אמירה "מי שמכיר את אלוהים אוהב אותו, ומי שמכיר את העולם נמנע ממנו".

חסן אלבסרי היה מהתומכים הגדולים של השימוש בחרוזי תפילה ככלי עזר לזיקר. אחת האמירות המפורסמות שלו בנושא היא "דבר שהשתמשנו בו בתחילת הדרך, אין לנו כוונה לנטוש בסופה. אני אוהב לזכור את האל בלבי, בידי ובלשוני"[4]. כתוצאה מהדוגמה של מורים רוחניים מוקדמים כמו חסן, השימוש בחרוזי תפילה נפוץ מאוד במיינסטרים הסוני והשיעי.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה