חצי האי ביירז
חצי האי ביירז או חצי האי ביירס (באנגלית: Byers Peninsula) הוא חצי אי שברובו אינו מכוסה קרח, היוצר את הקצה המערבי של האי ליווינגסטון באיי שטלנד הדרומיים, שבאנטארקטיקה.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
חצי אי  |
| מידות | |
| שטח | 90.56 קילומטר רבוע |
| מידע נוסף | |
| קואורדינטות | 62°38′00″S 61°05′00″W / 62.6333°S 61.0833°W |
|
(למפת איי שטלנד הדרומיים רגילה) | |
  | |
שטחו של חצי האי 60 קילומטרים רבועים.
חצי האי גובל בחוף איוואנוב שמצפון-מזרח לחצי האי ביירז.
מצוק קיר אורביץ' מפריד בין כיפת השלג כיפת רוץ' לבין חצי האי ביירז, שממזרח לכיפת רוץ'.
בחצי האי למעלה מ-60 נחלי מי קרחונים נמסים.
וכן בחצי האי כ-60 אגמים והידועים בהם: אגם מידג', אגם לימנופולאר ו-אגם בזלט.
היסטוריה עריכה
מקור השם עריכה
שמו של חצי האי ניתן לו בשנת 1958 על ידי הוועדה המייעצת לשמות אנטארקטיים של בריטניה.
חצי האי נקראת על שם ג'יימס ביירז (James Byers) מהעיר ניו יורק שבארצות הברית, שהיה הבעלים של ספינת ציד כלבי ים, שניסה באוגוסט 1820 לשכנע את ממשלת ארצות הברית להשתלט על איי שטלנד הדרומיים, במטרה להקים יישוב קבע באיים.
ביירז ארגן צי של ספינות ציד כלבי ים אמריקאי בעונת הקיץ האנטארקטי 1820 -1821. בראשית המאה ה -19 רק ציידים אמריקאים (שיצאו מניו אינגלנד ומניו יורק) וציידים בריטיים הגיעו לאיי שטלנד הדרומיים. ציידים אלה פעלו בחופי פרזידנט, חופי רוברי, וחופי סאות' (החופים הדרומיים).
קבוצות אלה בנו בחופים מספר בקתות ומחסות; המחסות בגבעת סילר ובנקודת לייר ניצבים גם כיום (2022).
אזור אנטארקטי מוגן במיוחד עריכה
חצי האי הוגדר כאזור אנטארקטי מוגן במיוחד (אזור מספר 126) בשל המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות היבשתיות והאגמיות), וכן בשל אפשרויות המחקר בתחומים: ביולוגיה יבשתית, לימנולוגיה, אורניתולוגיה, פליאולימנולוגיה, גיאומורפולוגיה וגאולוגיה), וכן מנימוקים היסטוריים (חפצים ושרידי מבנים של צידי כלבי ים, וספינות טרופות של צידים אלה). בחצי האי יש צמחייה מגוונת ומפותחת, אגמים רבים ובריכות מים מתוקים המאפשרות בתי גידול לחרקים.
הגבול המזרחי של האזור המוגן הורחב בשנת 2016 לכיוון מזרח, על מנת שהאזור המוגן יכלול, בנוסף לחצי האי ביירז גם את כל האזור החשוף מקרח, וכן את שדה הקרח שממערב לנונאטאק קלארק, ולנקודת רואו. בעקבות שינוי זה גדל השטח המוגן לשטח של 84.7 קילומטרים רבועים.
למעט סלעי וארדים, האיים הסמוכים אינם מוגנים, ובפרט - האי ראגד, האי וינדו והאי אסטור.
אזור ציפורים בעל חשיבות עריכה
חצי האי ביירז (האזור המוגן 126) הוכרז כאזור ציפורים בעל חשיבות (באנגלית: Important Bird Area (בראשי תיבות: IBA)) על ידי ארגון בירדלייף אינטרנשיונל (BirdLife International) וזאת מאחר שבאתר קיימת מושבת רבייה של כ־1,760 זוגות של שחפית אנטארקטית וכ-450 זוגות של שחפי הקלפ. ציפורים אחרות המקננות בחצי האי כוללות פינגוויני רצועת-הסנטר, פינגווינים לבני-אוזן, יסעורוני וילסון, יסעורי הכף, יסוערים ענקיים דרומיים, קורמורנים קיסריים, חמסנים חומים וכיאוניסים לבנים. בחצי האי מצוי מספר גדול של פילי ים דרומיים במהלך עונת הרבייה שלהם.
בספרות עריכה
חצי האי ביירז הוא חלק מה-מיז-אנ-סצנה במותחן ספינת ההרג (The Killing Ship) מאת הסופרים האמריקאיים בו ריפנבורו ואשתו, ליז קרוויס, שכתבו את ספרייהם יחד, תחת שם העט סימון בופור.
קישורים חיצוניים עריכה
