סמית' (אי, איי שטלנד הדרומיים)
סמית' (באנגלית: Smith Island) הוא אי בארכיפלג איי שטלנד הדרומיים, המהווים חלק מהטריטוריה הבריטית באנטארקטיקה, בסמוך לחופי אנטארקטיקה[1]. האי נקרא על שמו של קפטן ויליאם סמית', אשר גילה ומיפה אותו[1].
 | |
| האי סמית' מדרום-מזרח | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | האוקיינוס הדרומי |
| קואורדינטות | 63°00′00″S 62°30′00″W / 63.00000°S 62.50000°W |
| ארכיפלג | איי שטלנד הדרומיים |
| שטח | 148 קמ"ר |
| אורך | 32 קילומטר |
| רוחב | 8 קילומטר |
| גובה מרבי | 2105 מטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 בריטניה |
| אוכלוסייה | 0 |
| על שם |
ויליאם סמית'  |
| מגלה | ויליאם סמית' |
| תאריך גילוי | 1819 |
|
(למפת איי שטלנד הדרומיים רגילה) | |
  | |
גאוגרפיה עריכה
האי סמית' נמצא במרחק 72 ק"מ ממערב לאי דספשן.
אורכו של האי הוא 32 ק"מ, רוחבו 8 ק"מ, ושטחו 148 קמ"ר.
במרכזו של האי משתרע רכס אימאון (Imeon Range) שפסגתו הגבוהה ביותר היא הר פוסטר שגובהו הוא 2,105 מטרים מעל פני הים. בין פסגותיו האחרות קיים גם הר פסגה שגובהו 1,860 מטרים. מקור שמו בטעות תרגום נפוצה של הפסוק המתאר את הר נבו בספר דברים.
גילוי ומיפוי האי עריכה
רב החובל ויליאם סמית' גילה את איי שטלנד הדרומיים בשנת 1819[1][2]; ב-16 באוקטובר 1819 הגיע סמית' לאי המלך ג'ורג', קרא לאי על שמו של ג'ורג' השלישי, והכריז על הארכיפלג של איי שטלנד הדרומיים כטריטורייה בריטית[3].
האי התגלה ומופה לראשונה על ידי ויליאם סמית' באוקטובר 1819[2].
בשנות העשרים של המאה ה-19 פעלו במקום צידי כלבי ים אמריקאים ובריטים. באי לא פועלות תחנות מחקר והביקורים היחידים בו הם של מדענים ומטפסי הרים.
האי מופה מחדש על יחידת סקר הידרוגרפי של הצי המלכותי הבריטי בעונת המחקר (הקיץ האנטארקטי) 1951–1952[2].
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
ערך זה הוא קצרמר בנושא איים ובנושא גאוגרפיה של אנטארקטיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.