חקיינות בטבע
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
חקיינות בטבע הוא מושג המתאר תופעה בה קיים דמיון בין בעל חיים אחד (שהוא המודל) לבין בעל חיים אחר (שהוא החקיין), כך שבעל חיים שלישי יכול להתבלבל ביניהם.
מבחינים בין מספר סוגים של חקיינות בטבע.
סוגי החקיינות
עריכהחקיינות בטסיאנית
עריכה- ערך מורחב – חקיינות בטסיאנית
חקיינות שהתגלתה על ידי החוקר "הנרי בייטס" בה בעל חיים מחקה משהו לא ראוי למאכל (בעל חיים אחר רעיל/ ארסי או לחלופין חפץ דומם) ובאופן כזה הוא נמלט מטריפה. למשל: נחש זעמן אלמוגי (ראוי למאכל) בעל דגם פסים דומה לנחש פתן אלמוגי (ארסי). הטורפים מתקשים בזיהוי ונמנעים לאכול גם את הזעמן הודות לדמיונו לפתן.
חקיינות מילריינית
עריכה- ערך מורחב – חקיינות מילריינית
חקיינות שהתגלתה על ידי החוקר "פריץ מילר" בה מס' בעלי חיים רעילים בעלי אותות אזהרה דומים המעידים על רעילותם. בניגוד לחקיינות בטסיאנית לא מעורבת כאן הונאה בהעברת המסר. למשל: דגם שחור-צהוב כצבעי אזהרה נפוץ בבעלי חיים שונים בטבע כמו סלמנדרה, צרעה וכדומה.
חקיינות מרטנסית
עריכהחקיינות שהתגלתה על ידי החוקר "רוברט מרטנס" בה מינים מעט רעילים מתחפשים למינים יותר ארסיים כדי להפחית את הסיכוי שיבדקו את רעילותם. כך חלק מזעמני האלמוגים מהסוגים Erythrolamprus מתחפשים לפתני אלמוגים שהם ארסיים הרבה יותר.
חקיינות ואווילוב
עריכהחקיינות זו התגלתה על ידי החוקר הרוסי ניקולאי ואווילוב שחקר מיני צמחים מתורבתים. הוא גילה צמחים הגדלים בר מפתחים הידמות לצמחים מתורבתים כדי לחקות את אורח החיים הנוח והמוגן יותר של צמח עליו מגן החקלאי.
חקיינות נמלים
עריכהחקיינות נמלים (Ant mimicry או myrmecomorphy) היא חקיינות בה יצורים שונים מתחפשים לנמלים או חרקים חברתיים דומים, לצורכי הגנה או לטריפתם.
חקיינות גילברט
עריכהחקיינות שהתגלתה על ידי החוקר "לורן גילברט" בה יצורים מתגוננים מטורפיהם על ידי התחפשות להם. למשל: הפסיפלורה מגדלת עלים דמויי ביצים של פרפרי הליקוניוס. הפרפרים הבוגרים אינם מטילים ביצים חדשות ליד הישנות, מחשש לקניבליזם וכך הצמח ניצל.
חקיינות עצמית
עריכה- ערך מורחב – חקיינות עצמית
חקיינות עצמית (Automimicry) או גם חקיינות ברואריינית הוא שם לשתי תופעות. הראשונה, התגלתה על ידי החוקר "לינקולן ברואר" ובה יצורים מאותו המין מתחפשים לפרטים אחרים מאותו המין, המכילים יותר רעלים מהם. לכמה פרפרים כמו דנאית מלכותית ישנם פרטים רעילים שמקור הרעל הוא בצמח שממנו ניזון הזחל שלהם יותר. אם הצמח אינו רעיל גם הבוגר לא יהיה רעיל, אבל צבעי האזהרה שלו זהים לאלו של בוגרים רעילים. ישנם גם פרפרים בהם הנקבות רעילות והזכרים לא והזכרים מתחפשים לנקבות. התופעה השנייה התגלתה על ידי אדוארד פולטון ובה החקיין מנסה להסיח את תשומת הלב של הטורף מחלק חיוני בגופו לחלק פחות חיוני ובכך להטעותו ולהתחמק מטריפה. למשל: לדג הפרפרון יש ציור של עין מדומה ליד הזנב ואילו עינו האמיתית מטושטשת על ידי פס אורך. דבר זה מסיח את הטורף לתקוף את הדג בזנבו ומאפשר לדג להתחמק מטריפה.
חקיינות אגרסיבית
עריכה- ערך מורחב – חקיינות אגרסיבית
חקיינות בה החקיין מנצל את דמיונו לבעל חיים אחר כדי לטרוף אותו או להיטפל אליו. במקרים מסוימים הטורף משתמש בחלק מאיבריו כדי לפתות את הטרף להתקרב אליו. כך למשל צדים דגי החכאים שנותנים פתיון ליצורים שעוברים בסביבתם ואז שואבים אותם כשהם מתקרבים.
חקיינות Pseudocopulation
עריכהחקיינות בה מיני פרחים מערימים על יצור כדי שיחשוב שיש עליהם צוף או אבקה ומנצלים אותו למטרות רבייה ללא תמורה.
חקיינות מינית
עריכהחקיינות בה באותו המין, פרטים זכרים או נקבות מתחפשים למין השני למטרות רבייה. למשל: אצל כמה דיונונים ישנם זכרים חזקים התוקפים זכרים אחרים המתקרבים לנקבות שלהם. מספר זכרים פיתחו זרועות קצרות יותר המזכירים נקבות וכך הם מערימים על הזכרים החזקים ומזדווגים עם הנקבות.
חקיינות הרתעה
עריכה- ערך מורחב – מצגי איום
בחקיינות זו החקיין מחקה חלק מהמראה של המודל וזה מפחיד את הטורף . למשל: על גב הכנפיים של פרפרים, דגם המזכיר עיניים של טורף. פריסת הכנפיים לעיתים עשויה להרתיע את הטורף (למשל ציפור) וכך הפרפר נמלט מטריפה.
רוב מקרי החקיינות המוזכרים בספרות הם בין מינים ועל פי רוב מתקיימים בערוץ חזותי. אולם קיימים גם מקרי חקיינות תוך מיניים וכן מקרי חקיינות המתבצעים בערוצי תקשורת אחרים (כימית, קולית).
קישורים חיצוניים
עריכה- חקיינות- שאלה של זהות
- חקיינות בטבע חלק א : חקיינות בטיסאנית או "כבש בעור של זאב"
- חקיינות בטבע, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- חיקוי (ביולוגיה), דף שער בספרייה הלאומית