פרפרים
הפרפרים (שם מדעי: Rhopalocera) הם קבוצה מונופילטית (ענף (קלייד)) של חרקים בעלי גלגול מלא מסדרת הפרפראים.
פרפרים | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | פרוקי-רגליים |
תת־מערכה: | שש-רגלים |
מחלקה: | חרקים |
על־סדרה: | בעלי גלגול מלא |
סדרה: | פרפראים |
קבוצה: | פרפרים |
שם מדעי | |
Rhopalocera |
שלבי התפתחות
עריכהלפרפר ארבעה שלבי התפתחות עיקריים:
- ביצה – ביצי פרפר מוגנות על ידי שכבה חיצונית קשיחה של קליפה[1]. זה מרופד בציפוי שעווה דק, המונע מהביצה להתייבש לפני שהזחל הספיק להתפתח במלואו. כל ביצה מכילה מספר פתחים זעירים דמויי משפך. מטרת החורים הללו היא לאפשר לזרע להיכנס ולהפרות את הביצה.
- זחל – הזחלים בסדרה זו הם מטיפוס זחל אמיתי ולהם צורה גלילית. בראשם מספר עיניות, לסתות חזקות, שלושה זוגות רגליים (בכל פרק חזה זוג רגליים) ובנוסף כחמישה זוגות רגליים מדומות, לאורך הבטן.
- גולם – הגולם בדרך כלל מטיפוס חנוט.
- פרפר – פרפרים בוגרים מתאפיינים בשני זוגות של כנפי תעופה המכוסות בקשקשים, וכן בגפי-פה מוצצים, וצבעיהם המגוונים של הכנפיים מיועדים להסוואה, לאזהרה או למשיכת בן זוג, והם יכולים להיווצר ממספר גורמים: מבנה מיוחד של קשקשים בגדלים שונים, סידור מיוחד של הקשקשים, או חומרים כימיים שונים בקשקשים.
תכונות
עריכהשמיעה
עריכהיש פרפרים שהקול היחיד שאוזניהם קולטות הוא קול העטלף הטורף אותם וכך הם יודעים מתי להסתתר ממנו.
מזונם
עריכההפרפרים מתקיימים על-פי רוב מאכילת חלקי צמחים. הבוגרים ניזונים מצוף פרחים ומהפרשות שונות של בעלי חיים.
רבייה
עריכההזכרים הבוגרים נמשכים לנקבות, בעיקר בעקבות הפרומונים המופרשים מגופן. במינים מסוימים הבוגרים נודדים למרחקים של אלפי קילומטרים.
החיזור מתחיל כשנראתה הנקבה. הזכרים נמשכים לנקבות על ידי הצבעים העל-סגולים שבכנפיהן, המהווים איתות מנצנץ לבני זוגם. עם זאת אצל הזכרים הצבעים הם לרוב מגוונים יותר מאשר הנקבות. כנפיהם של זכרי הכחלילים צבען כחול, ירוק-כחול, כחול - סגול או כתום אדמדם. בעוד שכנפי הנקבה הן חומות כהות. יש שהמחושים של הזכרים גדולים ורחבים יותר מאלה של הנקבות. כמו כן מכוסה הבטן של הנקבה בשערות צפופות וצמירות החסרות אצל הזכר. מכך ניתן לדעת ולגלות כי הפרפרים משתמשים בצורת החיזור באמצעות התקשטות. ובכך יש פה גם דו צורתיות מינית - "לבוש כלולות".
אורך חיים
עריכהמחזור החיים הייחודי של הפרפרים כולל גלגול מלא של: ביצה, זחל, גולם, בוגר.
ברוב המקרים הפרפר חי כשבועיים וחצי עד שלושה שבועות, אך לעיתים אף חודש. סוגי פרפרים מסוימים מבצעים תרדמת חורף בשלב שהם פרפרים בוגרים, וכך אורך חייהם יכול להגיע אפילו עד חצי שנה.
תפוצת הפרפרים בעולם
עריכהבעולם כולו יש כ-20,000 מיני פרפרים. בכל אירופה נמצאים כ-230 מינים של פרפרים; בטורקיה כ-310 מינים, ביוון כ-170, בלבנון כ-140, בישראל כ-140 ובסיני רק ארבעה מינים.
סכנת הכחדה
עריכהמספר מיני פרפרים במדינות המפותחות נמצאים בסכנת הכחדה. הסיבות לכך מגוונות: חקלאות מפותחת ושימוש בכימיקלים, זיהום אוויר, תעשייה ובנייה עירונית, וכן צייד של פרפרים.
פרפרים בישראל
עריכהבישראל (כולל בחרמון) יש כ-140 סוגי פרפרי יום וחלקם בסכנת הכחדה בגלל הקטנת השטחים הטבעיים. בשנת 2021 נמנו בישראל 8,451 פרפרים מ-59 סוגים שונים.
בחודש אפריל 2022 נערכה ספירת פרפרים נוספת בשיתוף אגודת חובבי הפרפרים, החברה להגנת הטבע, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, רמת הנדיב והציבור בארץ[2].
ב-23 באפריל 2023 כַּחְלִיל הַשַּׁבְרָק (שם מדעי: Polyommatus icarus) נבחר ל"הפרפר של ישראל", אחד הסמלים הלא-רשמיים של ישראל.
חשיבות הפרפר בהתרעה על סכנות אקולוגיות
עריכהעל פי דובי בנימיני הפרפר הוא "אינדיקטור אקולוגי מושלם" בשל רגישותו וניידותו, והיעלמותו מאזור מסוים עלול לרמוז על סכנות אקולוגיות בו. כדי לטפח פרפרים יש להימנע מלפגוע בהם וכל אזרח יכול לגדל בגינתו או במרפסת שלו צמחים המתאימים לפרפרים.
גלריות
עריכהפרפרים בישראל
עריכהראו גם
עריכה- רשימת פרפרי ישראל (מלאה)
- צבעוניות מבנית
- אגודת חובבי הפרפרים בישראל
- דובי בנימיני - חוקר פרפרים ישראלי
לקריאה נוספת
עריכה- יצחק איזנשטין, טוואי המשי, הוצאת ספרים י. מרכוס ושות' בע"מ, 1978
- יצחק איזנשטין פרפרי ארץ ישראל, עם עובד, 1984
- יצחק איזנשטין, על פרפרים וצמחים בארץ ישראל, משרד הביטחון, 1988
- דובי בנימיני, מדריך הפרפרים בישראל, כתר, 1990
- דובי בנימיני, גינת הפרפרים, כתר, 2009
קישורים חיצוניים
עריכה- פרפרים, דף שער בספרייה הלאומית
- עוז ריטנר, מגדיר לפרפרי ישראל, באתר הטבע הישראלי
- פורטל ומאגר תצפיות הפרפרים בישראל
- עוז בן יהודה, פרפרי ארץ ישראל
- פרפרי ישראל - מבנה הגוף
- תערוכת פרפרים בתל אביב, 1938, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- עמיר וינשטיין ומיכל סמוני-בלנק, פרפרים בחצר, "טבע הדברים" (כפי שאורכב בארכיון האינטרנט)
- מילון למונחי פרפרים (2018), באתר האקדמיה ללשון העברית
- דרור בורשטיין, הפרפרים יודעים הרבה על האביב. הם עצמם האביב, באתר הארץ, 26 במרץ 2019
- איתן לשם, תחרות הפרפר של ישראל, באתר הארץ, 23 במרץ 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ ראו: Chorion (באנגלית)
- ^ נעה פישר, אל תפסחו על זה: החלה ספירת הפרפרים בישראל, באתר ynet, 17 באפריל 2022