חראם
חַראם (ערבית: حَرَام ) הוא מושג בפיקה, אשר מקורו בשפה הערבית, ומשמעותו היא "אסור"[1].
לעיתים זה מדבר על דבר מה מקודש אשר לאנשים מסוימים, כמו אלו אשר לא נמצאים במצב של טהרה, אסור לגשת אליו. במובן היותר רחב, מדובר על מעשים שאסור לעשות מבחינה הלכתית[2].
מעשים אשר נכנסים תחת ההגדרה של "חראם" הם בדרך כלל מעשים אשר אסורים באופן ברור ומפורש בקוראן או בסונה[3].
פוסקי ההלכה באסלאם מגדירים את החראם כלהלן: דבר מה אשר השריעה אסרה על עשייתו, ומצווה על ההימנעות ממנו באופן החלטי ומוחלט. עשייתו היא חטא, והימנעות זוכה בגמול מאללה.
סוגים של חראם עריכה
להלן כמה דברים שנחשבים לחראם באסלאם:
עבודה זרה (شرك ) עריכה
הדבר שנמצא בראש רשימת המעשים שנמצאים תחת הקטגוריה של "חראם" הוא העבודה הזרה, שהיא עבודת כל דבר מלבד אללה[4].
לבוש עריכה
באסלאם, לבוש משי וענידת תכשיטים מזהב אסורים על הגבר, אך מותרים לאישה.
לבוש צמוד, אשר מבליט את צורת הגוף, אסור על האישה[5].
ירושה עריכה
אדם שמונע ירושה מאחד הילדים שלו, מבצע מעשה חראם[6].
זנות וניאוף עריכה
כל יחסי אישיות שאינם יחסי אישות בין גבר לאישה נשואים, אסורים בהחלט באסלאם, ונחשבים חראם[7].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- חראם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Siddiqi, Muhammad Iqbal., The Family laws of Islam, Adam Publishers & Distributors, 2010
- ^ Sabiq, al-Sayyid, 1915-2000., Fiqh us-sunnah, American Trust Publications, cop. 1410/1991
- ^ David., Whiteley, (2011), Sharia law., ISBN 9781441688415, נבדק ב-2018-09-30
{{citation}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link) - ^ Philips, Abu Ameenah Bilaal, author., The evolution of fiqh : Islamic law & the madh-habs = Tārīkh al-madhāhib al-fiqhīyah
- ^ The Bloomsbury Companion to Islamic Studies, Bloomsbury Academic
- ^ Fauzi M. Najar, THE APPLICATION OF SHARIA LAWS IN EGYPT, Middle East Policy 1, 1992-09, עמ' 62–73 doi: 10.1111/j.1475-4967.1992.tb00196.x
- ^ Adamu, Umar Faruk, author., Medicine in the Qur'an and Sunnah : an intellectual reappraisal of the legacy and future of Islamic medicine and its representation in the language of science and modernity