חַראם (ערבית: حَرَام ) הוא מושג בפיקה, אשר מקורו בשפה הערבית, ומשמעותו היא "אסור"[1].

לעיתים זה מדבר על דבר מה מקודש אשר לאנשים מסוימים, כמו אלו אשר לא נמצאים במצב של טהרה, לגשת אליו. במובן היותר רחב, מדובר על מעשים שאסור לעשות מבחינה הלכתית[2].

מעשים אשר נכנסים תחת ההגדרה של "חראם" הם בדרך כלל מעשים אשר אסורים באופן ברור ומפורש בקוראן או בסונה[3].

פוסקי ההלכה באסלאם מגדירים את החראם כלהל: דבר מה אשר השריעה אסרה על עשייתו, ומצווה על ההימנעות ממנו באופן החלטי ומוחלט. עשייתו היא חטא, והימנעות זכה בגמול מאללה.

סוגים של חראםעריכה

להלן כמה דברים שנחשבים לחראם באסלאם:

עבודה זרה (شرك )עריכה

הדבר שנמצא בראש רשימת המעשים שנמצאים תחת הקטגוריה של "חראם" הוא העבודה הזרה, שהיא עבודת כל דבר מלבד אללה[4].

לבושעריכה

באסלאם, לבוש משי וענידת תכשיטים מזהב אסורים על הגבר, אך מותרים לאישה.

לבוש צמוד, אשר מבליט את צורת הגוף, אסור על האישה[5].

ירושהעריכה

אדם שמונע ירושה מאחד הילדים שלו, מבצע מעשה חראם[6].

זנות וניאוףעריכה

כל יחסי אישיות שאינם יחסי אישות בין גבר לאישה נשואים, אסורים בהחלט באסלאם, ונחשבים חראם[7].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Siddiqi, Muhammad Iqbal., The Family laws of Islam, Adam Publishers & Distributors, 2010
  2. ^ Sabiq, al-Sayyid, 1915-2000., Fiqh us-sunnah, American Trust Publications, cop. 1410/1991
  3. ^ David., Whiteley, (2011), Sharia law., ISBN 9781441688415, בדיקה אחרונה ב-30 בספטמבר 2018 
  4. ^ Philips, Abu Ameenah Bilaal, author., The evolution of fiqh : Islamic law & the madh-habs = Tārīkh al-madhāhib al-fiqhīyah
  5. ^ The Bloomsbury Companion to Islamic Studies, Bloomsbury Academic
  6. ^ Fauzi M. Najar, THE APPLICATION OF SHARIA LAWS IN EGYPT, Middle East Policy 1, 1992-09, עמ' 62–73 doi: 10.1111/j.1475-4967.1992.tb00196.x
  7. ^ Adamu, Umar Faruk, author., Medicine in the Qur'an and Sunnah : an intellectual reappraisal of the legacy and future of Islamic medicine and its representation in the language of science and modernity