חרב וולאס, המוצגת באנדרטת וולאס בסקוטלנד.

חרב וולאסאנגלית: Wallace Sword) היא חרב עתיקה מסוג קלאימור המיוחסת לויליאם וולאס, הגיבור הלאומי של סקוטלנד שהוביל את תנועת ההתנגדות הסקוטית נגד ממלכת אנגליה במהלך מלחמת העצמאות הסקוטית. על פי המסורת הסקוטית, שימשה החרב את וולאס במהלך קרב גשר סטירלינג בשנת 1297 ובקרב פולקירק בשנת 1298.

תיאור החרבעריכה

אורכה הכולל של החרב (כולל הניצב) 163 ס"מ, ואורך הלהב 132 ס"מ[1]. עובי הלהב משתנה בין 5.7 ס"מ בבסיסו, ל - 1.9 ס"מ בקצהו. משקל החרב 2.9 ק"ג.

היסטוריהעריכה

על פי המסורת הסקוטית, לאחר הוצאתו להורג של וולאס בשנת 1305, סר ג'ון דה מנטיית', מושל טירת דמבארטון קיבל לידיו את החרב. אין תעוד למסורת זו. בשנת 1505, 200 שנים לאחר מכן, ישנו תעוד לכך שג'יימס הרביעי, מלך סקוטלנד רכש נדן חדש המצופה משי בעלות של 26 שילינג עבור "חרב וולאס".

התיעוד הבא המזכיר את החרב הוא משנת 1875, במכתב מאת משרד המלחמה הבריטי המציין שהחרב הועברה בשנת 1825 למצודת לונדון לתיקונים, ובמהלכם הורה ארתור ולסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון לד"ר סמיואל מייריק לבדוק את החרב. ד"ר מייריק היה מומחה לבדיקת חרבות עתיקות. מייריק קיבל לידיו את הנדן בלבד ובדק אותו, וקבע כי הנדן מקורו במאה ה-16 (כאמור, זה אכן תקופת יצירת הנדן).

ב-15 באוקטובר 1888 הורה מזכיר משרד המלחמה להעביר את החרב לאנדרטת וולאס.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.