חשבונאות משפטית


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חשבונאות משפטית היא תחום של החשבונאות העוסק באיתור מידע הנחוץ במסגרת בירור משפטי.

החשבונאות המשפטית נולדה מהצורך להשיב לשאלות בתחום המשפט הפלילי או האזרחי הנוגעים לעולם החשבונאי. נראה כי קיימת הקבלה בין מטרת החשבונאות המשפטית והרפואה המשפטית. שני תחומים אלו באים לשפוך אור על נושאים בהם נדרשת מומחיות מבתי המשפט בבואם לפסוק בנושאים אלו. במקרים רבים נעזרים בתי המשפט במינוי מומחה מטעמם. בשונה ממתן חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין, מינוי מומחה מטעם בית המשפט הוא צעד קריטי בכל הליך משפטי. חשיבותו של מינוי מסוג זה נגזרת מכוחו להטות את הדין ולשמש ככלי עזר הכרעתי לשופטים.[1]

סעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 מדגיש את חשיבות חוות הדעת ונותן את הסמכות לבתי המשפט לראותה כראיה, באומרו: "בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית". העובדה שחוות דעת המומחה נחשבת לראיה משפטית מצביעה על חשיבות ההחלטה של בחירת המומחה העומדת בפני בית המשפט בדרכו להכרעת הדין. רואי החשבון מכוח הסמכתם נחשבים אמנם למומחים בתחומם, אך בכל הליך משפטי עולה הצורך לבחון את כישוריו המשפטיים של רואה החשבון בבואו לשמש כמומחה מטעם בית המשפט.

כך למשל, במתן חוות דעת בנושא איזון משאבים בין בני זוג בהיפרדות, על רואה החשבון להיות בקיא בדיני המשפחה. בתביעה בעניין סכסוך כספי, רואה החשבון צריך לשלוט ברזי דיני הראיות. הצורך בידע משלים מתחדד בעיקר בבוררויות ובגישורים, שבהם זרעי המחלוקת בין הצדדים הם לרוב קשורים לנושאים כספיים וחשבונאיים. עניינים אלו הם בתחום התמחותו של רואה החשבון, אלא שצריכה להיות התמחות משלימה בהכרת החוק, התקנות, פסקי הדין המרכזיים, הפרוצדורה המשפטית וכדומה.

על אף היותה נשענת על בסיס החשבונאות, החשבונאות המשפטית היא תחום שבו רואי החשבון נדרשים להתמקצע בסוגיות חשבונאיות ומשפטיות. תחום זה מצריך מהעוסקים בו ניסיון וידע נרחב בכל ההיבט המשפטי של נשוא חוות הדעת.

ביקורת חקירתית היא חלק מהחשבונאות המשפטית: רואה החשבון המבצע את הביקורת החקירתית בודק את גישות הצדדים ומבסס אותן על ראיות וכך הוא כותב את חוות דעתו. עיזבונות ואפוטרופסות - הבקרה של רואה החשבון על הניהול הכספי של עיזבון או אפוטרופסות, גם נכללת בחשבונאות המשפטית. רואה החשבון חייב להכיר את חוק הירושה התשכ"ה-1965, את חוק הכשרות המשפטית, את התקנות, את הנהלים השונים של האפוטרופוס הכללי על מנת לדעת מה מותר ומה אסור בתיקים אלו. בנוסף לכל זאת חייב רואה החשבון להתמחות בביקורת פנימית וחקירתית על מנת שהדוח שלו יהווה ראיה להגשה בבימ"ש.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רו"ח יוסי כהן ורו"ח זוהר אברהם, חשבונאות משפטית מהי?, באתר din.co.il