חשבונית שכיר

שירות חשבונית שכיר, שמאפשר לאדם שאינו עצמאי להנפיק חשבונית מס

שירות חשבונית שכיר הוא שירות שבו אדם, שאינו מעוניין להירשם ברשויות המס כעצמאי, מציג עצמו, בפיקציה רישומית, כשכיר של חברה המוציאה חשבונית מס על השירות שסיפק אותו אדם, ומשלמת לאדם משכורת, לאחר ניכוי המיסים ממנה. במקום קשר ישיר בין נותן השירות למקבל השירות, נוסף במסגרת זו גורם נוסף, שאינו תורם דבר לביצוע השירות, ובא לפתור בעיה פורמלית, שספק האם הוא פותר אותה. תמורת השירות של הוצאת חשבונית גובה החברה עמלה, כ-5% בדרך כלל.

השירות הוכרז והועלה לראשונה בשנת 1992, ובשנת 1995, לאחר שלוש שנות התנסות בפועל, נפתח כשירות ארצי על ידי חברת "החשבונית של השכיר בע"מ", שהוקמה לשם מתן שירות זה. במשך השנים נפתחו עוד לשכות שירות מסוג הזה, על ידי חברות ועוסקים פרטיים.

השירות בא לשחרר את העובד מהביורוקרטיה הכרוכה בהוצאת חשבונית מס (רישום במשרדי מס הכנסה, מע"מ והמוסד לביטוח לאומי, ניהול פנקסי חשבונות, הגשת דו"חות). כיוון שבמסגרתו נוסף מעסיק (מוציא החשבונית), השירות מצריך מתן מענה לשלל שאלות בתחום דיני העבודה.

המוסד לביטוח לאומי מתנגד לפעילות זו, שבה הוא רואה התחזות של עצמאי לשכיר,[1] והגיש למשתמשי השירות תביעות לתשלום דמי ביטוח לאומי כעצמאיים. בית הדין האזורי לעבודה תמך בגישתו של המוסד לביטוח לאומי, ודחה בקשה של חברות חשבונית למתן פסק דין הצהרתי כנגד המוסד לביטוח לאומי, אשר יצהיר כי בין החברות לבין המשתמשים בשירותיהן התקיימו יחסי עובד-מעביד.[2] על פסק דין זה הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, אך הערעור נדחה.[3]

רשות המיסים מתנגדת אף היא לפעילות זו, בנימוק שהוצאת חשבונית עבור עבודה או שירות שבוצעו על ידי אחר או ניכוי תשומותיו של אחר מהוות עבירת מס. בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב[4] נפסק שחברות המספקות שירות זה ומנהליהן אשמים בעבירות על חוק מס ערך מוסף, ועל המנהלים נגזרו עונשי מאסר וקנסות. בקשת רשות ערעור על הרשעות אלה ועל חומרת העונש נדחתה בבית המשפט העליון.[5]

בעקבות זאת נסגרו רבות מלשכות השירות שכבר נפתחו, אך נותרו ספקי שירות המציעים של שירות "חשבונית שכיר".[6]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה