הכרה

החלק המנטלי באדם המכיל את סך הידע המצוי ברשותו

הַכָּרָהאנגלית: Cognition, בלעז: קוֹגְנִיצְיָה) מתארת את תופעת הידיעה האנושית. המונח הכרה מתייחס לידע או מידע המצוי במוחו של אדם. הוא כולל גם את תהליכי רכישת ידע, עיבודו ויישומו. כמו כן, הוא מתאר את המרכזים במוח האדם, בהם מתרחשים תהליכי התהוותה של הידיעה האנושית.

ההכרה היא מושג קרוב למושג תודעה וקיימת חפיפה מסוימת ביניהן. עם זאת, אלה אינם מושגים זהים. בעוד שהתודעה מתייחסת לאיכות או למצב המודעות הסובייקטיבית של האדם, ההכרה מתייחסת למידע ולתהליכים של עיבוד מידע.

המונח הכרה מתאר גם תופעות מקבילות לידיעה האנושית בקרב בעלי חיים מפותחים. יש המייחסים את המונח הכרה גם עבור מערכות עיבוד מידע מפותחות ובינה מלאכותית, אם כי קיימת מחלוקת בשאלה האם ניתן להגדיר אותן כבעלות הכרה[1].

תורת ההכרה היא ענף של הפילוסופיה המתרכז במהות וגבולות הידיעה. מכלול המדעים ותחומי המחקר המדעי העוסקים בתהליכים ובתופעות של ההכרה מכונה מדעים קוגניטיביים.

מקור המונח עריכה

מקור המילה קוגניציה הוא במילה הלטינית קוגנוסְצרה (cognoscere) (באיטלקית: conoscere, קונושרה) שמשמעותה לדעת, להכיר[1]. המופעים המוקדמים של המילה קוגניטיבי (cognitive) במילון אוקספורד האנגלי מסבירים את המושג כ"התכוננות לפעולה או תהליך של ידיעה". המופע הראשון מ-1586, מראה כי המילה שימשה בהקשר של דיונים על התאוריות האפלטוניות של ידע.

תופעות הכרתיות עריכה

התופעות הנכללות במושג הכרה הן, בין השאר: שפה, חשיבה, תפיסה, הבנה, למידה, קשב, זיכרון, יצירתיות, ייצוג ידע, הסקת מסקנות, קבלת החלטות ופתרון בעיות.

לעיתים גם תת המודע נחשב לחלק מההכרה. למשל כאשר מדובר בידיעה תת-מודעת, למידה תת-מודעת או חשיבה תת-מודעת.

בפסיכולוגיה מתאר המונח גם מחשבות, דעות, אמונות, גישות, כוונות, משאלות, רגשות והתנהגויות.

תפקודים קוגניטיביים שונים מתבססים על תהליכים מוחיים שונים[2]. כלומר, ההכרה מתבססת על הפעילות של מערכת העצבים.

מיומנויות קוגניטיביות עריכה

מיומנות קוגניטיבית היא כל פעולה שהמוח יכול לעשות, וניתנת לסיווג, מדידה ובקרה. לכל מיומנות קיימים תרגילים שניתן לבצע על-מנת להשיג שיפור. למשל, פעולות כמו קידוד לזיכרון, יצירת קשרים חדשים במוח באמצעים יצירתיים, קריאה, תקשורת וכו', הן מיומנויות קוגניטיביות. לעומתן, חלימת חלום או כניסה לתת מודע אינן מיומנויות קוגניטיביות, עקב היותן מסווגות כחוויות סובייקטיביות שלא ניתן למדוד או לבקר אותן עם הטכנולוגיה הנוכחית.

חלוקה על פי סוגים עריכה

 
תרשים עם פירוט של מיומנויות קוגניטיביות.

ניתן לחלק את המיומנויות הקוגניטיביות על פי תחומים:

  • קישוריות - קישור רעיונות, סיעור מוחין, פתרון בעיות יצירתי, כתיבה יצירתית, יצירתיות, טכניקות יצירתיות, הסבר, שטף רעיונות, צימוד עצמים, ארגון, פו (פרובוקציה), חשיבה מחוץ לקופסה, שטף דיבור (מציאת מילים), ביטוי בכתב, צירוף (סינתזה).
  • קשב - קשב מתחלף, קשב, קשב לפרטים, קשב שמיעתי, ריכוז, קשב מחולק, קשב מועבר, קשב מרוכז, ריבוי משימות, חוסר הסחת דעת, קשב בררני, קשב ממושך, חלוקת זמן.

אסטרטגיות קוגניטיביות עריכה

  ערך מורחב – אסטרטגיות קוגניטיביות

אסטרטגיה קוגניטיבית היא כלי או תוכנית פעולה שמשמשת להוצאה לפועל של מטלה או להשגת מטרה. האסטרטגיה מתייחסת ל"איך" של המטלה ויכולה להיות קשורה לאדם, למטלה או לסביבה. אסטרטגיה יכולה להיות מודעת או מופנמת, חיצונית ופנימית. נעשה באסטרטגיה שימוש בעת ביצוע מטלה חדשה, כאשר נתקלים בקושי או כאשר נעשה שינוי במטלה מוכרת. אסטרטגיה יכולה להיות ממוקדת למטלה ספציפית או כללית ולשמש למטלות שונות. לרוב נעשה שימוש במספר אסטרטגיות בו זמנית.

פיתוח קוגניטיבי עריכה

התפתחות קוגניטיבית היא חלק מההתפתחות הכללית של האדם המתייחסת לעלייה ביכולתו של האדם לחשוב, לשקול, להבין ולפתור בעיות עם העלייה בגיל, עד גיל מסוים.

ישנם מספר כלים, שיטות והליכים המיועדים לפיתוח קוגניטיבי בנוסף לתהליכי ההבשלה של מערכת העצבים וללמידה הספונטנית מתוך התנסות בסביבה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Binder, M. D., Hirokawa, N., Windhorst, U., & Hirsch, M. C. (2009). Encyclopedia of Neuroscience. Springer.
  2. ^ Stocco, A., Yamasaki, B., Natalenko, R., & Prat, C. S. (2014). Bilingual brain training: A neurobiological framework of how bilingual experience improves executive function. International Journal of Bilingualism, 18(1), 67-92.