טאלטוש

שאמאן בדת ההונגית העתיקה לפני קבלת הנצרות

הטַאלְטוֹשהונגרית: Táltos) הוא דמות בעלת כוח על-טבעי על פי המסורת העממית ההונגרית, בדת ההונגרית העתיקה הטאלטוש הוא אחד המומחים בתחומים שונים. פעילותו שילבה את תפקידי הכומר, הרופא, הפסיכיאטר, המנהיג הטקסי, השופט ומגיד העתידות. טאלטוש יכול היה להיות גם גבר וגם אישה.[1] (הדת ההונגרית העתיקה פירושה האמונה של המדיארים לפני אימוץ הנצרות, כל המושגים והישויות המיתולוגיות והרעיונות על מקורו, מבנהו ותפקודו של העולם, שהיו חלק ממיתולוגיה פגאנית).

שחזור טקס שמאני של "טאלטוש"

מיהו טאלטוש עריכה

להיות טאלטוש היה בלתי ניתן ללמידה ובלתי ניתן היה ללמד. זה נעשה באמצעות ייעוד. יחד עם זה על פי מקורות אחדים טקס חניכה יכול היה להפוך מישהו לטאלטוש. אחד המאפיינים החשובים ביותר של הטאלטוש היה הטראנס (תודעה) – מצב תודעתי בלתי נורמלי, בין שינה לערות, ודומה למצב היפנוטי. מאופיין בניתוק חלקי או מלא מהסביבה הפיזית). במהלך הטראנס, הטאלטוש יכול היה לרפא מרחוק או שנשמתו יכלה לשוטט לרחוק, אפילו בין הכוכבים. תהליך הטראנס נשמר בצורה הטובה ביותר והמדויקת ביותר בסיפור העם הסקלרי ששמו "הנסיך מירקו".

רוב הידע שלנו על טאלטוש מגיע מהכומר הקתולי ארנולד איפויאי, שאסף אמונות עממיות בספרו "המיתולוגיה ההונגרית" (1854). לפי האמונה העממית, הטאלטוש נמצא במגע ישיר עם אלוהים כבר בהיותו עובר, שם הוא מקבל את ה"תוספת" שמשמעותה הפיזית היא שן נוספת (שן כבר בלידתו) או אצבע נוספת (או כל עצם נוספת) בלידה. ייעודו נקבע מראש על ידי אלוהים, יש לו מטרה כלשהי בחיים, זה בדרך כלל הצלת העולם או האומה, במובן הפיזי או הרוחני. טאלטוש יכול היה להיות כאמור גבר או אישה, כל אחד, מכיוון שהם לא נבחרו או חונכו על ידי אנשים, אלא נולדו כך. הפולקלור גורס שהטאלטוש כתינוק/ת יונק/ת זמן רב, ילד/ה שקט/ה חסר/ת מילים, אך חזק/ה במיוחד לגילו. המהפך הוא בשנה השביעית לחייו, אם השן הנוספת נגנבת ממנו/ה עד אז, לא תתפתח יכולתו להיות טאלטוש. אם הוא נעלם מביתו בגיל זה, אומרים שהוא "נלקח על ידי הטאלטושים". תוספת מעניינת היא שכתוצאה מהנצרות, חלק מהאגדות מתייחסות לישו כאל "טאלטוש השמימי".[2] לאסלו הראשון, מלך הונגריה במאה ה-11 שכונה לאסלו הקדוש כונה לעיתים קרובות גם כ"מלך טאלטוש", ושמו של סוס הטאלטוש שלו היה "Szög" שפירושו בהונגרית "מסמר" או "זווית".

מקור המילה עריכה

מקור המילה טאלטוש לא ידוע והיא כנראה קרוב משפחתו הלשונית של המילה ההונגרית טאטוש, שמקורה במילה ההונגרית טאט (פַּעַר, פַתַח), כלומר פתח את לעצמו לעולם או מהמילה טוּטוּש/מדען בהגייה ישנה (במקום טוּדוֹש היום). אחרים סבורים שהמקור הוא מהמילה הטורקית טאלט שפירושו "טראנס".

טאלטוש באגדות עריכה

האגדות על טאלטוש הן בין אלה שניזונות מהאמונות. עם זאת, אינן מכסות את כל מגוון האמונות, אלא רק נושאים מסוימים: התכונות והיכולות המיוחדות של הטאלטוש וכדומה. אגדות מתערבבות לעיתים קרובות עם אנשי "רואי המתים" ועם אגדות על "איש הגראבוונציה" ( בדת העממית ההונגרית הוא על פי רוב סטודנט כלשהו הוא אשף המסוגל למלאכת יד מקסימה, או שטנית, וגם מסוגל לחולל סערות).

קמפו וגנצל עריכה

שני הטלטושים המפורסמים ביותר היו קמפו וגנצל:

קמפו (Kampó) היה בעל "גוף קרח", גוץ, חסון, בעל רגליים עבות, שחי בטימישוארה. הוא אכל ארוחת צהריים בטירת בודהגבעת הטירה בבודפשט) על שולחנו של מתיאש הראשון, מלך הונגריה. הוא היה לבוש בבגדי עניים. בשל כך, נשאל מתיאש מספר פעמים מדוע האיש הזה יושב ליד שולחנו, אך מתיאש התעקש שיישב שם. כשהטורקים (האימפריה העות'מאנית) פלשו להונגריה, הוא "ירק אש מפיו" ו"דחף את הטורקים אחורה באמצעות גוף הקרח שלו". הוא השיג בחזרה מידי הטורקים את סוסו הטאלטוש של המלך מתיאש, שנקרא "ירחי" (Holdas).

גנצל (Göncöl לפעמים Döncöl, Güncü) היה בעל יֶדע בלתי מוגבל. הוא דיבר עם חיות, "הבין את הכוכבים", המציא את "המכונית", כלומר נסע במרכבה שנהג בה ללא סוסים ושרכזת הגלגלים שלה נשברה. לא ראו את מותו וגופתו נעלמה בין הכוכבים. "מרכבת גנצל" (כך מכונה בהונגרית) עדיין בשמיים וזו מה שנקרא בלטינית "אורסה מאיור" (Ursa Maior), כלומר הדובה הגדולה.

טאלטוש בעריסה עריכה

לפי האגדה הם נולדים עם שן טאלטוש, שיניהם ייחטפו על ידי "הרעים", אבל ההורים שמתעוררים לבכי הילד/ה לא יאפשרו זאת. בגיל שבע הם עוקרים את שיני הילד/ה בעצמם כדי שהילד עצמו לא ייחטף. שירה אפית עדיין צומחת סביב אגדה זה.

טאלטוש בהיסטוריה עריכה

הטאלטושים הצליחו לרפא בהצלחה לוחמים שנפצעו בראשם באמצעות חירור גולגולת (ניתוח שבמהלכו נקדח או נחתך חור בגולגולת, דרכו נחשף הקרום הקשה של המוח כדי לטפל במחלות תוך-גולגולתיות). על גולגולות שנחפרו על ידי ארכאולוגים, נמצאו לעיתים קצוות הפצע שהחלו להחלים. המשמעות היא שהאדם החלים מהפציעה שלו.[3] בכרוניקה של יאנוש טורוצי, היסטוריון הונגרי בן המאה ה-15 נכתב שאטילה ההוני ביקש מהטאלטושים לראות את העתיד, האם ינצח בקרב במישורים הקטאלונים או לא, אבל הם ראו שהוא יפסיד. הנבואה, כמו אצל האטרוסקים הקדומים נעשתה מתוך מעיים של בעלי חיים. רואים כיום כעובדה מקובלת שהטלטושים היו חלק מהאמונה הפגנית של העם ההונגרי.

ספרות קשורה עריכה

  • Róheim Géza: Magyar néphit és népszokások, Bp., 1925
  • Fazekas Ferenc: A „lidérc” és a „táltos” a szalontai nép hitében, Ethn., 1926
  • Végh József: Sárréti népmesék és népi elbeszélések, Debrecen, 1944
  • Kodolányi János, A táltos a magyar néphagyományban. Ethnographia, 1945.
  • Szűcs Sándor: Az „égbenyúló fa” a sárréti néphitben, Ethn., 1945
  • Szűcs Sándor, Időért viaskodó táltosok. Ethnographia, 1951.
  • Diószegi Vilmos: Adatok a táltos révülésére, Ethn., 1953
  • Sámánok és táltosok

לקריאה נוספת עריכה

  • Magyar néprajzi lexikon V. (Szé–Zs). לקסיקון אתנוגרפי הונגרי. 1982. ISBN 963-05-2443-0
  • Mitológiai enciklopédia I. Főszerk. Szergej Alekszandrovics Tokarjev. A magyar kiadást szerk. Hoppál Mihály. Budapest: Gondolat. 1988. ISBN 963-282-027-4 אנציקלופדיה מיתולוגית)
  • לאיוש סאנטאי: דרקונים, טאלטושים, מלכים

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Magyar történelem. A Zürichi Magyar Történelmi Egyesület Tudományos Tanácsa. ISBN 963 86100 1 8.
  2. ^ Bosnyák Sándor gyűjtése
  3. ^ Horváth Péterː Történelem 5.