פתיחת התפריט הראשי

טביעת רגל פחמנית

מדד מוסכם לחישוב סך הפליטות של גזי חממה התורמים להתחממות גלובלית (דרך שימושי קרקע) שנגרמים על ידי פירמה, אירוע, מוצר, מדינה או אדם
הסבר על טביעת רגל פחמנית

טביעת רגל פחמנית מוגדרת כסך של פליטות גזי חממה שנפלטים ממוצר, ארגון, אדם, מדינה או אירוע. טביעת הרגל היא סך כל הפלטות הגורמות להתחממות עולמית.[1] גזי חממה (GHG), כולל פחמן דו-חמצני, נפלטים באמצעות בירוא יערות וייצור וצריכה של מזון, דלקים, ייצור מוצרי צריכה, בדים, מוצרי עץ, כבישים, מבנים, תחבורה ושירותים נוספים.[2] לשם פשטות הדיווח ויכולת השוואה, לרוב, טביעת הרגל הפחמנית נמדדת ביחידות של כמות הפחמן דו-חמצני השווה לגודל ולחוזק של גז החממה שנפלט. ב-2011 רייט, קמפ וויליאמס, הציעו לדייק את ההגדרה את טביעת הרגל הפחמיתית: מדד לכמות הכוללת של פליטת דו תחמוצת הפחמן (CO2) ומתאן (CH4) שנפלטת על ידי אוכלוסייה, מערכת או פעילות מוגדרים, בהתחשב בכל המקורות, המשקעים והאחסון הרלוונטיים בתוך גבולות המרחב והזמן של האוכלוסייה, המערכת או הפעילות. טביעת רגל פחמית מחושבת כשווה ערך לפחמן דו-חמצני ביחס לפוטנציאל ההתחממות הגלובלית הרלוונטי למשך 100 שנים (GWP100).[3]

מקור השם "טביעת רגל פחמנית" נובע מהמושג טביעת רגל אקולוגית. טביעת רגל פחמנית מהווה חלק מהחישוב של טביעת הרגל האקולוגית וכן חלק מניתוח מחזור חיים של מוצרים ופעילויות.

מדידת טביעת רגל פחמיתעריכה

ניתן למדוד את טביעת הרגל של הפחמנית של אדם, מדינה או ארגון על ידי ביצוע הערכת פליטות של גזי חממה, הערכת מחזור חיים (של מוצר) או פעילויות חישוביות אחרות המכונות חשבונאות פחמן. בשעה שחושבה טביעת רגל פחמנית, ניתן לתכנן אסטרטגיה שתצמצם אותה, למשל על ידי התייעלות אנרגטית, יעול תהליכים וניהול מוצרים בצורה חסכונית יותר, לכידה ואחסון של פחמן, קיזוז פחמן ועוד.

לצורך חישוב טביעות רגל פחמנית של אדם קיימים מספר מחשבונים מקוונים חינמיים. חלק מהמחשבונים מבוססים על נתונים וחישובים שנבדקו בביקורת עמיתים, למשל רשת CoolClimate של אוניברסיטת ברקלי ו-CarbonStory.[4][5] אתרי אינטרנט אלו מבקשים מהמשתמש לענות על שאלות לגבי הרגלי התזונה, שימוש בתחבורה, גודל הבית, פעילויות קניות ופנאי, שימוש בחשמל, חימום ומכשירים כבדים כגון מייבשים ומקררים ועוד. על בסיס הנתונים, האתר מעריך את טביעת הרגל הפחמנית האישית. רוב המחשבונים משתמשים ב-13 עקרונות לחישוב טביעת הרגל הפחמנית. במאמר מ-2011 טוענים החוקרים כי אין עיקביות בהגדרות ובחישובים של עקבות פחמן במחשבונים השונים. ישנם חילוקי דעות בבחירת הגזים, ומערך הפליטות שיש לכסות בחישובי טביעות הרגל. אולם, החוקרים לא מפקפקים בחשיבות המדידה וגורסים שיש לשכללה.[6]

חישוב טביעת הרגל הפחמנית של מפעלי תעשייה, מוצרים או שירותים היא משימה מורכבת. אחת המתודולוגיות היא הערכת מחזור חיים (LCA), כמודל מוביל לכימות השפעות סביבתיות כאשר טביעת הרגל הפחמנית עשויה להיות אחד הגורמים הרבים שנלקחים בחשבון בעת הערכת מוצר או שירות.[7][8] ארגון התקינה הבינלאומי קבע תקן ISO 14040: 2006 להערכת מחזור חיים וניהול סביבתי.[9] שיטת מדידה נוספת היא באמצעות פרוטוקול גזי חממה, הקובע סטנדרטים למעקב אחר פליטות גזי חממה.[10]

פליטות פחמן ישירות ועקיפותעריכה

פליטות גזי חממה מתחלקות לפליטות פחמן ישירות ועקיפות. הפליטות מחולקות לשלושה מכלולים. מכלול ראשון כולל, פליטות פחמן ישירות הכוללות פליטות הקשורות לתהליכי הייצור וכוללים פליטות משריפת דלקים, פליטות מתהליכים ודליפות וכן צריכת אנרגיה בתהליך הייצור. המכלול השני כולל פליטות עקיפות עיקר מקורן בצריכת אנרגיה. המידע על פליטות עקיפות מוספק, בדרך כלל, על ידי יצרן האנרגיה. מכלול שלישי כוללות פליטות שאינן קשורות ישירות לתהליך הייצור ולצריכת אנרגיה. בתעשייה, מכלול שלוש יכלול פליטות פחמן מתהליכי ייצור חומרי הגלם, תחבורה, מוצרים ושירותים.[11] חישוב פליטות עקיפות במכלול שתיים ושלוש מבוסס על חישוב של מקדמי פליטה. מקדם פליטה הוא ערך מייצג שמנסה לקשר את כמות המזהם המשתחרר לאטמוספירה עם פעילות הקשורה לשחרורו של אותו מזהם. מקדמי הפליטה מקלים על הערכת פליטות ממקורות שונים והשפעתם על זיהום הסביבה. ברוב המקרים, גורמים אלה הם ממוצעים של כל הנתונים הזמינים ומייצגים את הממוצעים לטווח הארוך עבור כל המתקנים בקטגוריית המקור.[12] המקדמים לתעשייה מחושבים על פי נתונים של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים.

הקטנת טביעת הרגל הפחמניתעריכה

 
ייצוג חזותי של טביעת רגל פחמית.

הקטנת טביעת הרגל הפחמנית האישיתעריכה

הקטנת טביעת הרגל הפחמנית כוללת שינוי הרגלים של פרטים בתחומים רבים, כגון העדפות מזון, אמצעי תחבורה למרחקים ארוכים וקצרים, שימוש באנרגיה בבית, צריכת סחורות ושירותים וגודל משפחה. הדוח החמישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים שהתפרסם בשנת 2014, קבע כי שינוי באורח החיים יש פוטנציאל להפחתה משמעותית בטביעת הרגל האישית, במגזרים מסוימים, ובמיוחד כאשר שינוי ההתנהוגת כולל שינויים טכנולוגיים ומבניים. באופן כללי, לאורח חיים צרכני יש השפעה רבה יותר על הסביבה.[13] מספר מחקרים מדעיים הראו כי ישנן ארבע פעולולת מרכזיות "בעלות השפעה גבוהה" שאזרחים יכולים לנקוט על מנת להקטין את טביעת הרגל הפחמנית האישית. ההמלצות נוגעות בעיקר, אך לא רק, לאנשים החיים במדינות מפותחות[14][15]:

  • הקטנת מספר הילדים המתוכננים באחד (הפחתת פליטות שווה ערך ל-58.6 טון CO2 לשנה)
  • לא להחזיק מכונית פרטית (הפחתת פליטות שווה ערך ל-2.4 טון CO2 לשנה)
  • להימנע מטיסות (הפחתת פליטות שווה ערך ל-1.6 טון CO2 לשנה)
  • לאמץ תזונה מבוססת צמחים (הפחתת פליטות שווה ערך ל-0.8 טון CO2 לשנה)

הקטנת טביעת הרגל הפחמנית של התעשייהעריכה

טביעת רגל פחמנית של חברה מושפעת ממספר גורמים מרכזיים: מקורות אנרגיה וצריכתם וחומרי גלם. גורמים נוספים שיכולים להשפיע הם סוג התעשייה ומיקום המפעל. כן משפיעה הובלה ימית ואווירית ושינוע יבשתי. ישנן מספר פעולות להקטנת תביעת הרגל הפחמנית של התעשייה. חישוב ההפחתה בתעשייה הוא מצטבר לשנת 2050, ולא לשנה אחת, מכיוון שלפעולות להקטנת טביעת הרגל הפחמנית יש זמני פעילות ארוכים:

  • התייעלות אנרגטית של מערכות הקירור, שדרוג ויעול מכונות ומנועים חשמליים להפחתת צריכת החשמל, ניצול פעולות של מכונות לעיבוי ועוד.[16] (הפחתת פליטות שוות ערך לכ-90 מיליארד טונות CO2)[17][18]
  • מעבר לאנרגיות מתחדשות: אנרגיה סולארית או אנרגיית רוח. (הפחתת פליטות שוות ערך לכ-80 מיליארד טונות CO2)[19]
  • צמצום בזבוז המזון (הפחתת פליטות שוות ערך לכ-31 גיגה טונות CO2)[20]
  • שיקום יערות טרופיים והפסקת השימוש באדמה למטרות אחרות (כם דוגמת גידולי חלקאיים מראה לבקר) (הפחתת פליטות שוות ערך לכ-61 מיליארד טונות CO2)[21]
  • הגברת היעילות בשימוש בדלקים פוסיליים בתהליכי ייצור תעשייתיים או בייצור חשמל.
  • שיפור הבידוד במבנים.[16]

פעולות הפחתה עבור ארגונים כוללות פעילות חובה וולנטריות. במרבית המדינות המפותחות אימצו מגוון של גישות וולונטריות להפחתת פליטות בתעשייה, החל מהסכמים בלתי מחייבים מרצון בנושא דיווח על פליטות, דרך יעדים מוגדרים עצמאית ועד הסכמים המחייבים מבחינה משפטית, הכוללים מדידה, הערכת ביצועים וסנקציות במקרה של אי עמידה ביעדים.[22]

פעילות בינלאומית להפחתת טביעת הרגל הפחמניתעריכה

החל משנת 2019 כמעט כל המדינות בעולם הן חברות של האו"ם בנושא שינויי אקלים אמנת היסוד של האומות המאוחדות לשינויי אקלים (אמנת המסגרת של האו“ם בדבר שינויי האקלים, UNFCCC).[23] מטרת האמנה היא למנוע התערבות אנושית המסכנת את מערכת האקלים.[24] אמנת המסגרת מחייבת את המדינות החתומות לפעול להתייצבות ריכוזי גזי חממה באטמוספרה ברמה בה מערכות אקולוגיות יכולות להסתגל באופן טבעי לשינויי אקלים, למנוע איום על ייצור מזון ולאפשר להמשיך בפיתוח כלכלי.[25] אמנת המסגרת נוסחה ב-1992, אולם מאז הפליטות הפחמניות גדול. בכל שנה תקיימת ועידת שינויי האקלים של האו"ם בה מתקיימת משא ומתן בין המדינות.[26] פרוטוקול קיוטו הוא תוספת לפרוטוקול מאשרר חלקים מאותה אמנה ומגדיר יעדים ולוחות זמנים מחייבים מבחינה חוקית לקיצוץ פליטת גזי חממה של מדינות מתועשות שאשררו אותו. מדינות שחתמו על הפרוטוקול מתחייבות להפחית פליטת פחמן דו-חמצני וחמישה גזי חממה אחרים וכל דבר שעשוי להגביר פליטת גזים הקשורים להתחממות כדור הארץ.[27] הפרוטוקול מבוסס על עקרון האחריות המשותפת אך מובחנת: הוא מכיר בכך שלמדינות בודדות יש יכולות שונות במאבק בלשינויי אקלים, על בסיס התפתחות כלכלית. מתוך הכרה בכך שמדינות מפותחות הן האחראיות העיקריות לרמות הגבוהות הנוכחיות של פליטות גזי חממה באטמוספרה כתוצאה מיותר מ-150 שננים של פעילות תעשייתית, הפרוטוקול מטיל נטל כבד יותר על המדינות המפותחות.[28] הסכם פריז, המשיך את הסכם קיוטו

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ What is a carbon footprint? | Carbon Trust, web.archive.org, ‏2009-05-11
  2. ^ The.CO2List.org - Amounts of CO2 Released when Making & Using Products
  3. ^ Laurence A. Wright, Simon Kemp, Ian Williams, ‘Carbon footprinting’: towards a universally accepted definition, Carbon Management 2, 2011-02-01, עמ' 61–72 doi: 10.4155/cmt.10.39
  4. ^ CoolClimate Calculator, coolclimate.org
  5. ^ CarbonStory: About CarbonStory, web.archive.org, ‏2014-03-13
  6. ^ Divya Pandey, Madhoolika Agrawal, Jai Shanker Pandey, Carbon footprint: current methods of estimation, Environmental Monitoring and Assessment 178, 2010-09-18, עמ' 135–160 doi: 10.1007/s10661-010-1678-y
  7. ^ גיא מילמן, שימוש בשיטת הערכת מחזור חיים (LCA (להערכת פליטות גזי חממה ממזון, האגודה לצדק סביבתי בישראל, 2013
  8. ^ לירון דן, הערכת מחזור חיים, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, 2018
  9. ^ 14:00-17:00, ISO 14040:2006, ISO (באנגלית)
  10. ^ Greenhouse Gas Protocol |, ghgprotocol.org
  11. ^ מערך הדיווח לרישום פליטות גזי חממה. מוסד נאמן והמשרד להגנת הסביבה. יוני 2013
  12. ^ OAR US EPA, Basic Information of Air Emissions Factors and Quantification, US EPA, ‏2016-09-02 (באנגלית)
  13. ^ Intergovernmental Panel on Climate Change. Working Group III,, Climate change 2014 : mitigation of climate change : Working Group III contribution to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change, עמ' 20
  14. ^ Sid PerkinsJul. 11, 2017, 4:30 Pm, The best way to reduce your carbon footprint is one the government isn’t telling you about, Science | AAAS, ‏2017-07-11 (באנגלית)
  15. ^ Seth Wynes, Kimberly A. Nicholas, The climate mitigation gap: education and government recommendations miss the most effective individual actions, Environmental Research Letters 12, 2017-7, עמ' 074024 doi: 10.1088/1748-9326/aa7541
  16. ^ 16.0 16.1 התייעלות אנרגטית, משרד הכלכלה והתעשייה (בעברית)
  17. ^ Refrigerant Management, Drawdown, ‏2017-02-07 (באנגלית)
  18. ^ התייעלות אנרגטית והפחתת פליטות גזי חממה, www.sviva.gov.il
  19. ^ Wind Power Environmental Benefits | AWEA, www.awea.org
  20. ^ Food Waste Worsens Greenhouse Gas Emissions: FAO, www.climatecentral.org (באנגלית)
  21. ^ Tropical deforestation now emits more CO2 than the EU, Mongabay Environmental News, ‏2018-10-18 (בAmerican English)
  22. ^ Policies to Reduce Greenhouse Gas Emissions in Industry - Successful Approaches and Lessons Learned: Workshop Report, OECD ENVIRONMENT DIRECTORATE AND INTERNATIONAL ENERGY AGENCY, 2003
  23. ^ What is the United Nations Framework Convention on Climate Change? | UNFCCC, unfccc.int
  24. ^ UNFCCC 1992, Article 2.
  25. ^ Introduction. In Climate Change 2007: Mitigation. Contribution of Working Group III to the Fourth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change, 2007.
  26. ^ What are United Nations Climate Change Conferences? | UNFCCC, unfccc.int
  27. ^ היערכות לשינוי אקלים, משרד הכלכלה והתעשייה (בhe-IL)
  28. ^ What is the Kyoto Protocol? | UNFCCC, unfccc.int