טוניה הארדינג
טוניה מאקסן הארדינג (נולדה ב-12 בנובמבר 1970) היא מחליקה אמנותית על הקרח לשעבר, סגנית אלופת העולם (מינכן 1991), ואלופת ארצות הברית (1991). הארדינג היא האישה השנייה בהיסטוריה (אחרי מידורי איטו) אשר ביצעה בהצלחה את קפיצת האקסל המשולשת (Triple Axel). הארדינג זכורה בעיקר בזכות מעורבותה בתקיפת חברתה לנבחרת ההחלקה ננסי קריגן (אנ'), במטרה למנוע מהאחרונה להשתתף באולימפיאדת לילהאמר 1994.
טוניה הארדינג, 1994 | ||||||||||||||
לידה |
12 בנובמבר 1970 (בת 54) פורטלנד, אורגון, ארצות הברית | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מידע כללי | ||||||||||||||
שם לידה | Tonya Maxene Price | |||||||||||||
מדינה | ארצות הברית | |||||||||||||
השכלה | ||||||||||||||
גובה | 1.55 מטר | |||||||||||||
בן או בת זוג | Jeff Gillooly (1990–1993) | |||||||||||||
ספורט | ||||||||||||||
ענף ספורט | החלקה אמנותית על הקרח | |||||||||||||
תקופת הפעילות | 1986–1994 (כ־8 שנים) | |||||||||||||
מאמן | דיאן רולינסון | |||||||||||||
| ||||||||||||||
ביוגרפיה
עריכהקריירת ההחלקה
עריכההארדינג נולדה ב-12 בנובמבר 1970 בעיר פורטלנד שבאורגון. בגיל שלוש היא החלה להחליק, ובגיל 12 היא כבר ביצעה בהצלחה את הקפיצה המשולשת הראשונה שלה. כשהייתה בת 15 עזבה הארדינג את בית הספר, על מנת שתוכל להתחיל להתחרות באופן מקצועני. ב-1986 היא השתתפה לראשונה באליפות ארצות הברית, שם סיימה במקום השישי. באליפויות שנערכו בשנים הבאות היא סיימה חמישית ב-1987 ו-1988, שלישית ב-1989 ושביעית ב-1990.
את פריצתה הגדולה עשתה הארדינג באליפות ארצות הברית שנערכה ב-1991. באותה תחרות היא ביצעה בפעם הראשונה בחייה את קפיצת האקסל המשולשת, שהעניקה לה את הזכייה במקום הראשון. באותה שנה, סיימה הארדינג כסגניתה של קריסטי ימאגוצ'י בקרב על אליפות העולם וביססה את עצמה כאחת המחליקות הטובות בארצות הברית.
שנה לאחר מכן, חלה ירידה בכושרה של הארדינג: היא סיימה במקום השלישי באליפות ארצות הברית, רביעית במשחקים האולימפיים ושישית באליפות העולם. לאליפות העולם ב-1993 היא כבר לא הצליחה להעפיל, הרבה בזכות התקריות החוזרות ונשנות בהופעותיה: איחורים לתחרויות, בעיות במחליקיים וסיבוכים בפריטי הלבוש אותם לבשה.
תקיפת ננסי קריגן וסיום קריירת ההחלקה
עריכהכדי להעפיל למשחקים האולימפיים שנערכו בלילהאמר ב-1994, הייתה צריכה הארדינג להיות אחת משלוש המחליקות האמריקאיות הטובות ביותר. כדי לעשות זאת, החליט בעלה של הארדינג דאז, ג'ף גילולי, לפצוע את ננסי קריגן - שבאותם ימים הייתה אלופת ארצות הברית המכהנת ואחת המחליקות הטובות בעולם כולו. הארדינג לא התנגדה לרעיון, ובני הזוג החלו לתכנן את התקיפה. ב-6 בינואר 1994, מספר ימים לפני אליפות ארצות הברית, התאמנה קריגן במתחם האימונים בעיר דטרויט, שם הייתה אמורה להיערך התחרות. בסיום האימון, ירדה קריגן לכיוון חדר ההלבשה, אך שם נתקלה בשיין סטנס שנשלח על ידי הארדינג ובן זוגה. סטנס חבט בברכה הימנית של קריגן באמצעות אלה טלסקופית שהחזיק בידו, ומיד ברח מן המקום.
התקיפה הסתיימה בפציעה קלה בלבד, ועד מהרה הובילו העקבות לגילולי. בעקבות החשד שהארדינג עצמה הייתה מעורבת בתכנון התקיפה הושעתה הארדינג בתחילה מהנבחרת האולימפית, אך הוחזרה אליה בעקבות ערעור משפטי, וקריגן והארדינג נכללו שתיהן בנבחרת ארצות הברית לאולימפיאדה. עקב האירועים, גמר ההחלקה האמנותית לנשים ששתיהן השתתפו בו הפך לאחד מאירועי הספורט הנצפים ביותר בארצות הברית עד אז.
בתחרות האולימפית הארדינג התקשתה, הפסיקה את התרגיל החופשי באמצעו, וירדה בבכי מזירת הקרח עקב בעיה בשרוך אחת מנעלי ההחלקה שלה. לבסוף הורשתה לחזור על התרגיל וסיימה אותו בהצלחה, אך במקום השמיני בלבד. קריגן זכתה במדליית הכסף.
לאחר פענוח המקרה, הורשעה הארדינג לפי הודאתה בקשירת קשר. היא נידונה לשלוש שנות מאסר על תנאי, 500 שעות עבודות שירות וקנס כספי. כמו כן הורחקה הארדינג לצמיתות מפעילות החלקה אמנותית, ונשלל ממנה תואר אלופת ארצות הברית. למרות שבאופן רשמי עדיין יכולה הייתה להשתתף בתחרויות ראווה לא רשמיות, מארגני תחרויות, מפרסמים, ומחליקים אחרים סירבו לעבוד איתה. בכך בא הקץ לקריירת ההחלקה האמנותית שלה.
בשנת 2017 יצא הסרט הביוגרפי "אני, טוניה" על חייה של טוניה הארדינג והקשר שלה לתקיפת ננסי קריגן. את הארדינג גילמה מרגו רובי. את הסרט ביים קרייג גילספי, ואת התסריט כתב סטיבן רוג'רס.
קישורים חיצוניים
עריכה- טוניה הארדינג, ברשת החברתית אינסטגרם
- טוניה הארדינג, באתר olympedia.org
- טוניה הארדינג, באתר BoxRec
- טוניה הארדינג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- נמרוד עופרן, סכנת החלקה, באתר וואלה, 1 בינואר 2014
- שירה עבו, הנערה הענייה שניצחה את הנסיכות המושלמות – והפסידה את הכל, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 16 בפברואר 2018