טיבור טרנצ'ני

רופא הונגרי-יהודי

טיבור טרנצ'ני (במקור עד 1948 שוורץ,[1] בהונגרית: Trencséni Tibor; טרנצ'ן, 31 במאי 1907[2]בודפשט, 19 בספטמבר 1996) היה רופא (MD) יהודי הונגרי, מומחה ברפואה פנימית, פרופסור באוניברסיטה, עורך עיתון, קנדידט (CSc-דוקטורט קטן) במדעי הרפואה (1963), דוקטורט מלא (DSc=PhD) (1979), חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.

טיבור טרנצ'ני
Trencséni Tibor
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 31 במאי 1907
טרנצ'ין, סלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בספטמבר 1996 (בגיל 89)
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Schvarz Tibor עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה אוניברסיטת פץ', אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים רופא, רופא פנימי, עורך תורם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

טיבור שוורץ נולד במשפחה יהודית, בנם של שמו שוורץ ושל יאנקה בְּלֶדִי. הוא השלים את לימודיו היסודיים בעיר הולדתו, ואז החל את לימודיו התיכוניים גם כן בעיר הולדתו. מכיתה יא' למד בבית הספר התיכון הממלכתי המלכותי ההונגרי בקישווארדה, ולבסוף ב-1924 סיים את בחינות הבגרות בדברצן. בשל החוק המפלה והמגביל לימודי יהודים באוניברסיטאות הנומרוס קלאוזוס עבד בשנים 1924–1925 כעובד מסחרי. בשנת 1925 התקבל לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת וינה, שם למד שישה סמסטרים וב-1928 ניגש לבחינה בנושאים השייכים לשלב הראשון בלימודיו. הציון המצוין שקיבל איפשר לו להמשיך את לימודיו באוניברסיטה הונגרית, אוניברסיטת ארז'בט בפץ'', שם קיבל תואר ברפואה כללית ב-1931.

הוא החל את הקריירה שלו במרפאה הפנימית של אוניברסיטת ארז'בט. ב-1 בדצמבר 1931 מינה אותו פרופסור יאנוש אנדיאן למתמחה שלו ללא שכר. מ-1 בספטמבר 1934 הפך גם למרצה ללא שכר. בינתיים, מ-1 במאי 1932, שהה חמישה חודשים במחלקה הפנימית של בית החולים היהודי בברטיסלאבה. מ-15 בדצמבר 1936 שירת במחלקה "ג" בבית החולים היהודי ברחוב סאבולץ' (שמו כיום המרכז הרפואי הלאומי) של הקהילה היהודית של פשט. בתחילה השתתף בעבודת המכון לאלקטרוקרדיוגרפיה שהיה שייך למחלקה, לאחר מכן היה רופא משנה במחלקה. הקריירה הרפואית האזרחית שלו נקטעה ביוני 1942. הוא נלקח למחנות שרות העבודה, (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) והיה רופא ופועל כפייה עבור מאות עובדי כפייה יהודים. ב-1944 שוחרר על ידי הצבא הסובייטי (בעצם נפל בשבי) שהתקדם מערבה והוא עבד כרופא באחת מנקודות האיסוף של שבוי המלחמה של הצבא האדום. הוא הוביל את המאבק האפידמיולוגי במחלת טיפוס הבטן במחנה איסוף השבויים סויבה.

ב-25 באוגוסט 1945 שוחרר מהשבי הצבאי וחזר הביתה, הוא לא יכול היה לחזור לעבודתו הקודמת ולכן לקח על עצמו עבודה ארגונית ב"איגוד המקצועי החופשי של הרופאים ההונגרים" וארגן את מחלקת המיסים ואת דמי החבר. בקיץ 1947 הפקיד בידו ד"ר אמיל וייל את עבודת ההכנה שהייתה קשורה לארגון הקיבוצי. של הרופאים. הוא עבד גם כרופא הראשי של המוסד הלאומי לביטוח סוציאלי ומשנת 1947 היה מרצה באוניברסיטת פאזמאן פטר (כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד) בנוסף הוא היה גם מרצה ללא שכר במחלקה לרפואה פנימית. לאחר מכן עבר לתחום הרפואה הצבאית והשתתף בהפעלה מחדש של "השבועון הרפואי", שהופעתו נפסקה לכמה שנים. בין 1948 לבין 1989, הוא היה העורך האחראי (ראשי) של כתב העת החשוב הזה. בשנת 1963 אישרה אותו ועדת ההסמכה המדעית כקנדידט למדעי הרפואה על סמך עבודת הדוקטורט שלו "Hungarian haemorrhagic nephroso-nephritis" (תפקודי כליות לקויים). בפברואר 1979, הוא נבחר לחבר כבוד של האגודה ההונגרית להיסטוריה רפואית .[3]

מחקריו וכתביו עריכה

  • A Pancoast-tumor (tünetcsoport) esete. (Orvosok Lapja, 1946, 4.)
  • A műtéti szakok belgyógyászata. Egy új speciálszakma perspektívája. (Orvosok Lapja, 1946, 6.)
  • Az adózás és az orvosok. (Orvosok Lapja, 1946, 9.)
  • Általános belgyógyászat. A klasszikus belgyógyászat jelentősége a modern orvostudományban. (Orvosi Hetilap, 1949, 14.)
  • Április 4 elé. (Orvosi Hetilap, 1950, 14.)
  • Számadás. (Orvosi Hetilap, 1951, 1.)
  • A klasszikus medicina jelentősége a honvédorvosi gyakorlatban. Farádi Lászlóval. (Honvédorvos, 1951, 5.)
  • A rutin-medicináról. (Orvosi Hetilap, 1951, 46.)
  • Az elmélet és gyakorlat egységéről. (Orvosi Hetilap, 1952, 17.)
  • Nephroso nephritis haemorrhagica infectiosa. Távolkeleti járványos megbetegedés Magyarországon. Keleti Bélával, Kincses Antallal és Szabó Judittal. (Orvosi Hetilap, 1953, 42.)
  • A nephroso-nephritis haemorrhagica infectiosa klinikuma 58 beteg megfigyelése alapján. Keleti Bélával, Kincses Antallal, Szabó Judittal, Szentesi Hubával és Barcsay Ferenccel. (Orvosi Hetilap, 1954, 24.)
  • Megemlékezés Markusovszky Lajosról. (Orvosi Hetilap, 1955, 19.)
  • Nephroso nephritis haemorrhagica infectiosán átesett egyének utánvizsgálata. Kincses Antallal, Keleti Bélával. (Orvosi Hetilap, 1956, 26.)
  • Acut szakban felismert Cryptococcus neoformans által okozott meningoencephalitis hazai esete. Kisszékelyi Ödönnel. (1957, 40.)
  • Az Orvosi Hetilap centenáriumi emlékkönyve. Palla Ákossal. Budapest, 1959
  • Adatok a postpleuritises tuberkulotikus manifesztációk gyakoriságához és prophylaktikus gátlószeres befolyásolhatóságához. Btage Zsuzsával, Kertész Edittel, Rényi Kázmérral. (Orvosi Hetilap, 1959, 13.)
  • A haemorrhagiás nephroso-nephritis hazánkban és Európában. Keleti Bélával. (Orvosi Hetilap, 1959, 52.)
  • Röntgenanatómiai adatok a pajzsmirigytáji légcsőszűkület megítéléséhez. Forrai Jenővel. (Orvosi Hetilap, 1961, 41.)
  • Rheumás lázas betegek utánvizsgálata. A konfiguráció kialakulásának kérdése vitiumokban. Btage Zsuzsannával, Kertész Edittel, Rényi Kázmérral és Szabolcsi Lászlóval. (Orvosi Hetilap, 1962, 49.)
  • Haemorrhagiás nephroso-nephritisen átesett egyének utánvizsgálata. Keleti Bélával. (Orvosi Hetilap, 1963, 34.)
  • A szív kamrájának élőben felismert primaer fibrosarcomája. Szilvesztrov Vlagyimirral, Gvalja Iljával. (Orvosi Hetilap, 1964, 22.)
  • Markusovszky Lajos emlékezete. – Pohárköszöntő. (Orvosi Hetilap, 1965, 52.)
  • Ángyán János. (Orvosi Hetilap, 1966, 15.)
  • Diagnosztikai munkánk iatrogén ártalmai. (Orvosi Hetilap, 1968, 36.)
  • Az Orvosi Hetilap 20 éve. (Orvosi Hetilap, 1968, 52.)
  • Szerk. A gyakorló orvos enciklopédiája I–IV. kötet. Budapest, 1973
  • Klinikai szervezéstan, kényszerű engedmények, ellentmondások korunk orvostanában. (Orvosi Hetilap, 1975, 40.)
  • Emlékezés Weil Emilre. (Orvosi Hetilap, 1977, 8.)
  • Az Orvosi Hetilap 30 éve és orvosi szemlélete. (Orvosi Hetilap, 1978, 53.)
  • Dr. Barta Imre. 1899-1978. (Orvosi Hetilap, 1979, 4.)
  • Clinical Aspects and Epidemiology of Haemorrhagic Fever with Renal Syndrome. Doktori értekezés. 1979
  • Az intenzív orvostan távlati perspektívája és a belgyógyászat. (Orvosi Hetilap, 1979, 38.)
  • A progresszív betegellátás és az egészségügy közgazdaságtana. Füzi Istvánnal, Bucsi Lászlóval. (Orvosi Hetilap, 1979, 49.)
  • Ángyán János emlékezete. (Orvosi Hetilap, 1986, 38.)
  • A felelős szerkesztő búcsúja. (Orvosi Hetilap, 1989, 39.)
  • A klinikai gyakorlat és kutatás etikája, az Orvosi Hetilap szerkesztésének tükrében. (Orvosi Hetilap, 1989, 52.)

פרסים והוקרה עריכה

  • רופא דגול (1956)
  • מדליית הזיכרון של אמיל וייל (1960)
  • מדליית הזיכרון של מרקושובסקי (1975)
  • עיטור מסדר הכבוד להונגריה הסוציאליסטית (1982) [4]
  • עיטור ה-4 באפריל (1987)
  • צלב הקצין של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (1996), אגף אזרחי[5]

לקריאה נוספת עריכה

  • Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
  • Fehér János. "Búcsú az egykori Felelős Szerkesztőtől : Dr. Trencséni Tibor (1907-1996)". Orvosi Hetilap. 137 (43): 2391–2392. (יאנוש פהר: פרידה מהעורך הראשי ד"ר טיבור טרנצ'ני)
  • Honti József (2013). "Trencséni Tibor és az Orvosi Hetilap újraindulása". 154 (12): 471–473. {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה) (יוז'ף הונטי (2013). "טיבור טרנצ'ני וההתחלה מחדש של "השבועון הרפואי")
  • פרופ' ד"ר אישטוואן פרדה: "ה"בית חולים היהודי כתב העת והאתר תקווה (remeny.org)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Schvarz alakban is.
  2. ^ "Születési bejegyzése a trencséni izraelita hitközség születési akv. 8/1907. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-12-06.
  3. ^ Egészségügyi Dolgozó, 1979. március 1. (23. évfolyam, 3. szám)
  4. ^ Magyar Közlöny, 1982. június 23. (36. szám)
  5. ^ Magyar Közlöny, 1996. április 30. (34. szám)