טיוטה:חזרה בלי תשובה

חזרה בלי תשובה
חזרה בלי תשובה
חזרה בלי תשובה
מידע כללי
מאת מיכה גודמן
סוגה עיון, יהדות, היסטוריה יהודית, פוליטיקה ישראלית, ציונות
הוצאה
הוצאה כנרת זמורה-ביתן דביר
תאריך הוצאה אפריל 2019
מספר עמודים 256
סדרה
ספר קודם מלכוד 67
קישורים חיצוניים
מסת"ב מסת"ב 9789655668445
הספרייה הלאומית 005054390

חזרה בלי תשובה - על חילוניות אחרת ועל דתיות אחרת, הוא ספר עיון רב מכר מאת ד"ר מיכה גודמן, מייסד בית פרת - מדרשה ישראלית, שיצא לאור בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר בשנת 2019.

הספר ממשיך את מהלך שבירת הדיכוטומיות שבו החל גודמן בספר "מלכוד 67", שם הציע גודמן הסתכלות חדשה על סוגיות הנוגעות לימין ושמאל פוליטי. "חזרה בלי תשובה" עוסק בדתיות אחרת ובחילוניות יהודית אחרת: דתיות פחות נוקשה ומסתגרת, חילוניות פחות מורדת. ב"חזרה בלי תשובה" גודמן מציע נקודת מבט חדשה על שאלת הדתיות והחילוניות של כל אדם, וטוען שמרבית הישראלים לא מזדהים עם הדתיות והחילוניות בצורתן הקיצונית, אלא עם סוג אחר שלהן. שני הספרים מנסחים תפיסת עולם סדורה ששוברים את הדיכוטומיות של ימין ושמאל, דתיות וחילוניות, ומציעים צורה מורכבת להסתכל על סוגיות היסוד בחברה הישראלית.

תיאור כללי עריכה

גודמן טוען שאנשים נוטים לזהות בין קיצוניות לבין אותנטיות, ולכן נותנים משקל יתר לגרסאות הקיצוניות של הדתיות ושל החילוניות. הדת בצורה השמרנית והקנאית ביותר נראית כמו הצורה הכי אמיתית של הדת, והחילוניות בצורתה המתנגדת והמורדת ביותר נראית כטבעית ונכונה.

לטענת גודמן, בפועל רוב הציבור הישראלי לא נמצא באחד מהקצוות הקיצוניים, אלא חי צורה מרוככת יותר של דתיות או של חילוניות. למרות זאת, הם מרגישים שהם מתפשרים, מכיוון שהם לא חיים את הגרסה הקיצונית של הדתיות או החילוניות. גודמן טוען שהפשרה האמיתית היא זו שעושים הקיצוניים, ודווקא אלו שנמצאים בתווך, על הספקטרום שבין דתיות לחילוניות, הם אלו שחיים את הדתיות והחילוניות בצורתם המלאה ביותר.

חלקי הספר עריכה

הספר מחולק לארבעה חלקים. בחלק הראשון גודמן מתאר את התאונה הזהותית של היהדות הישראלית שפצעה את השיח, המרד החילוני והשמרנות הדתית החדשה. בחלק השני של הספר גודמן מתאר את שורשי החילוניות על גווניה השונים, בחלק השלישי גודמן פורט את הזרמים השונים בדתיות ומדגיש את הדתיות המזרחית המסורתית כדרך אמצע אפשרית, ובחלק הרביעי והאחרון גודמן מדבר על המפגש בין העולמות המקבילים שנפגשים.

חלק ראשון: התאונה שפצעה את היהדות הישראלית עריכה

גודמן טוען שהסכם הסטטוס־קוו של בן-גוריון והסיעות החרדיות, שנועד לשכנע את החרדים לשתף פעולה עם הפרויקט הציוני של מדינת ישראל הצעירה, העניק לחרדים את הסמכות לפסוק בענייני הדת. בכך, החרדים הפכו למייצגים של היהדות במדינת ישראל. כתוצאה של שילוב הכוח של הדת עם הכוח של המדינה, הדתיות וגם החילוניות הפכו לפוליטיות, ולא רק לעמדות תאולוגיות או נפשיות. כפיית הגרסה של הדתיות השמרנית גרמה לכעס על המסורת ולשימור הכעס הזה גם כאשר החילוניות הלכה והתרחקה ממקורות דתיים.

חלק שני: חילוניות אחרת עריכה

בעוד שהתרגלנו לראות סוגים שונים של דתיות, התפיסה הרווחת היא שיש רק חילוניות אחת. גודמן טוען שהניצחון של התפיסה המרדנית של החילוניות נובע מחוסר היכרות עם תוכני היהדות, ולא מתוך הסכמה אידאולוגית עמה. ביאליק, אחד העם, א.ד גורדון, כולם הציגו תפיסה חילונית מגובשת השונה בתכלית מזו של החילוניות המודרנית, תפיסה הרואה קשר רחב הרבה יותר עם מסורות העבר ואוצרות התרבות היהודית. זו חילוניות שמאפשרת לעצמה לבחור את סוג הקשר שלה עם העבר, במקום להתנתק ממנו לחלוטין.

גודמן טוען שיש פחד מחזרה בתשובה, בגלל המחשבה שיש רק דרך אחת להיות חילוני וקיומו של פחד קמאי מהסמכות שיש ביהדות. חילוניות אחרת היא כזו שלא מפחדת להיבלע בתוך הסמכות של היהדות. חילוניות-ריבונית היא כזו שמאפשרת יחס חופשי אל המסורת, ובכך דווקא מגבירה את מידת החופש שלה עצמה.

חלק שלישי: דתיות אחרת עריכה

הדתיות עברה גם היא תהליך של הסתגרות וקיפאון, ההפוכים במידה רבה ליהדות עצמה. המפגש עם המודרנה הוליד מצד אחד את הרפורמה והפתיחות, ומצד שני יצר תגובת נגד של שמרנות והתכנסות. הגרסה הקיצונית של תהליך ההסתגרות הוא בפירוש החדש של החת"ם סופר לאמירה התלמודית "חדש אסור מן התורה", שהפכה לאיסור על חידוש הלכתי. הדבר מנוגד לרוח ההלכה כפי שהייתה עד תחילת המודרנה, הלכה שעברה שינויים אורגניים כל הזמן. המפגש של דתיים רבים עם המודרנה מעלה בפניהם פעמים רבות שאלות מוסריות כמו במקרה של זכויות נשים ולהט"ב, וגודמן טוען שדתיות אחרת היא כזו שיכולה ליהנות גם מהערכים והקדמה שנמצאים במודרנה ובחילוניות.

חלק רביעי: המקבילים שנפגשים עריכה

הספר מציע אפשרות לחזרה בלי תשובה, כלומר אפשרות ללימוד יהדות, בלי כוונה להיות דתי. התזה המרכזית של הספר היא שקיים זרם ישראלי חדש שנהנה מהטוב שיש בשני העולמות, החילוני והדתי: החירות שיש בעולם החילוני יחד עם ההשתייכות שיש בעולם הדתי.

קישורים חיצוניים עריכה

קטגוריה:ספרי עיון עבריים קטגוריה:ספרי 2019 קטגוריה:מיכה גודמן