טיוטה:קניין תורה

'קניין תורה' (או 'שנו חכמים בלשון המשנה') הוא שמו של הפרק האחרון (פרק ו') של מסכת אבות. פרק זה בשונה משאר הפרקים לא היה במקור חלק ממסכת אבות כפי שנחתמה על ידי רבי יהודה הנשיא, וצורף אליה במשך הזמן.

מקובל בדפוסים להקדים למסכת זו את המשפט "שנו חכמים בלשון המשנה, ברוך שבחר בהם ובמשנתם", בדבר הוספה זה כתב רש"י (מיוחס לרש"י): ”לפי שעד עכשיו כל הפרקים משנה, לפיכך הוצרך להודיע שמכאן ואילך ברייתא היא”.

מקור הפרק עריכה

פרק זה מופיע במקור בתנא דבי אליהו זוטא פרק י"ז (מכונה גם "פרק דרבי אליעזר" פרק ב') ובמסכת כלה רבתי פרק ו', ומשם צורף כחלק ממסכת אבות.

תוכן הפרק עריכה

הפרק הוא אוסף ברייתות העוסקות בדרכים לקניינה של התורה ולכך נקרא הפרק "קנין תורה". רוב מפרשי מסכת אבות לא כתבו פירוש לפרק זה.

בדפוסים המצויים נדפס בצידי הפרק פירוש 'רש"י.

הטעם שצורף למסכת עריכה

פרק זה צורף למסכת בשל המנהג לקרוא בפרקי אבות בבית הכנסת בשש השבתות שבין פסח לשבועות, ומאחר ובפרקי אבות ישנם רק חמישה פרקים צירפו פרק זה להשלים בכך את שש השבתות הללו, ונבחר פרק זה מאחר ועוסק בקנייני התורה, בכדי להסמיך את ארבעים ושמונה קנייני תורה לחג מתן תורה. וכך כתב בפירוש רש"י[1]: ”מתוך שהלוו דברי אגדה הן ומספרות בעסק תלמידי חכמים נהגו לאומרן בבית הכנסת עם שאר פרקים הללו של מסכת אבות”.

לקריאה נוספת עריכה

  • מיכאל היגער, פרק קניין תורה, בתוך: חורב - מאסף מוקדש לתולדות ישראל וספרותו, תרצ"ו ירושלים. עמ' 162 - 174

קישורים חיצוניים עריכה

  •   נוסח המשנה, באתר ויקיטקסט
  • נוסח המשנה - כתבי יד

    הערות שוליים עריכה

    1. ^ פירוש ההמיוחס לרש"י מסכת אבות תחילת פרק ו'.