טייגון

טייגון
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	טורפים
תת־סדרה:	דמויי חתול
משפחה:	חתוליים
סוג:	פנתר
מין:	צאצא של טיגריס זכר ולביאה
שם מדעי
	Panthera tigris × Panthera leo

טייגון או טייגלון (באנגלית: Tigon או Tiglon) הוא בן כלאיים הנוצר מהכלאה בין טיגריס ממין זכר ולביאה. הטייגון אינו נפוץ כיום בהשוואה לבן הכלאיים הנגדי - הלייגר. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 היו הטייגונים נפוצים יותר מלייגרים.

לטייגון מראה חיצוני המשלב מאפיינים של שני הוריו: כתמים או חברבורות מאמו או פסים מאביו. לטייגון ממין זכר ישנה רעמה קצרה ופחות בולטת לעין מרעמת האריה, והיא דומה בצורתה לפלומת הצוואר של טיגריס ממין זכר. קיימת סברה מוטעית שטייגונים קטנים בגודלם מאריות או מטיגריסים. עקב גנים מעכבי גדילה שמקורם מהאם, הם אינם גדולים מהוריהם, אך הם גם אינם מראים סימנים של גמדות או מיניאטוריות. משקלם בדרך כלל מגיע לכ-180 קילוגרמים.

הנדירות היחסית של טייגונים מיוחסת לעובדה שהטיגריס הזכר עלול להחמיץ את הסימנים ההתנהגותיים המאותתים על נכונותה של הלביאה להזדווג, מכיוון שהתנהגותה בתקופת הייחום עדינה מדי לעומת נקבת הטיגריס. נראה כי הנדירות היחסית של טייגונים מקורה בעובדה שגודלם מרשים פחות מגודלם של הלייגרים ולכן הם מעניינים פחות את ציבור המבקרים בגני החיות. במאה ה-20 היו הטייגונים נפוצים יותר מלייגרים. ג'רלד יילס (Gerald Iles) כתב בספרו (1961) "At Home In The Zoo" כי הצליח לקבל שלושה טייגונים עבור גן החיות בל וו (Belle Vue) במנצ'סטר. בסין מנסים כיום להרבות מספר טייגונים.

היסטוריה

הכלאות טיגריסים בשבי היו נפוצות במשך מאות שנים. ההכלאה הראשונה הידועה, שתועדה בהודו ומתוארכת לשנת 1837, כאשר טייגון הוענק למלכה ויקטוריה כמתנה מנסיכת ג'מנאגר (מחוז במדינת גוג'ראט במערב הודו). בהודו התקיימה מסורת ארוכה של שימור וריבוי טיגריסים, במיוחד הטיגריס הלבן, המצוי כעת בגני חיות ברחבי העולם. ג'רלד יילס התייחס גם לקרקס נודד בשנות ה-30 של המאה ה-19, שהטיגריס והלביאה שלו הביאו לעולם שגרים רבים של גורים בני-כלאיים, שחלקם הוצגו לראווה בפני בני אצולה בריטיים בשנת 1838.

אחד מהטייגונים המוכרים ביותר היה רנג'י, שגודל על ידי רנג'יטסינג'י (Ranjitsinhji), נסיך נאוואנגאגר (שמו הקודם של מחוז ג'מנאגר) והוענק לגן החיות של לונדון במתנה בשנת 1928. פרוהוק (Frohawk), מאייר וכתב במגזין הצייד "The Field", כותב כי רנג'י היה זהיר וחשדן, ומזכיר יותר טיגריס בצורת הגוף והראש מאשר אריה.

מעניינת במיוחד העובדה כי למרות שהייצור הוא זכר, הרעמה אינה גדולה יותר מזו המצויה אצל טיגריסים ולכל היותר יש ציצת שיער קטנה בקצה הזנב. הפרווה, בכל אופן, בגוון חום-צהבהב וחסרה לחלוטין את מאפיין הצבעים האדמדמים-כתומים של כל הטיגריסים חוץ מאלה שבאזורים הקרים של מרכז אסיה. הפסים אמנם יחסית עמומים אבל ניתן להבחין בהם בקלות והחלקים התחתונים של הגוף לבנים כמו אצל טיגריסים.

בספר "Wonders of Animal Life" ‏(1930) שנערך על ידי המרטון (Hammerton), רנג'י מתואר:

בגן החיות של לונדון נולד יצור כלאיים מאוד מעניין בין טיגריס ואריה. הוא כונה 'טייגון'. מראהו בהחלט לא כשל חיה אצילית, רגליו ארוכות מאוד והפסים בולטים מאוד ובצבעי אדמה.

בגן החיות בל וו במנצ'סטר היו טייגונים ברציפות בין השנים 1936 ועד 1968. קליו (זכר) ומאודי (נקבה) הורבו בגן החיות של דרזדן בגרמניה, מטיגריס מנצ'ורי ולביאה אפריקנית. הם לא הסתדרו ביניהם (בדומה לטיגריסים הנוהגים להתבודד ובניגוד לאריות החברתיים) ושוכנו בנפרד. קליו מת באביב 1941. מאודי מתה בדצמבר 1949. בשנת 1957, גן החיות בל וו קיבל טייגונית נוספת בשם ריטה; היא הייתה קטנה יותר מקליו ומאודי וחיה עד פברואר 1968.

ביולי 1998, עיתון הודי יומי דיווח על מותו הקרב של אחרון הטייגונים במדינה ששרדו בגני חיות. ראנג'יני, שנולד ב-1974, הזכיר לביאה בגודלו וצורתו, אבל עם ראש ולסת קטנים במקצת ופרווה צהובה בהירה ופסי טיגריס עמומים. הטייגונית הראשונה בגן החיות, רודראני, שנולדה ב-1971, זווגה עם אריה אסייתי בשם דבאבראטה והולידה 7 לי-טייגונים בחייה. חלקם הגיעו לגודל מרשים – לי-טייגון בשם קובאנאקן (מת ב-1991) שקל לפחות 360 ק"ג, התנשא לגובה כתף של 132 ס"מ ואורך כולל של 3.5 מטר. ראנג'יני לא הורשה להזדווג עקב לחץ להפסיק להרבות בני-כלאיים, כמו כן התגלה על ידי גן החיות שטייגונים ולי-טייגונים זכרים אינם פוריים. בשנת 1985 הממשלה ההודית אסרה על ההכלאה בין טיגריסים ואריות בעקבות קמפיין הקרן העולמית למען הטבע. כך הסתיימה מסורת ארוכה של אריות / טיגריסים בני כלאיים בהודו.

פוריות

זכרי הטייגון הם עקרים, אך הנקבות בדרך כלל פוריות.

בספרו (1975) "Wild Cats Of The World", כותב גגיסברג (Guggisberg) שלייגרים וטייגונים נחשבו לעקרים במשך זמן רב: בשנת 1943, בן-כלאיים של אריה וטיגריס זווג בהצלחה עם אריה בגן החיות הלאברן (Hellabrunn) במינכן. אף שהגורה שנולדה הייתה מאוד עדינה, היא גודלה עד לבגרות.

טייגונית בשם נואל בשמורת שמבלה שוכנה יחד עם טיגריס סיבירי במחשבה שהיא אינה פורייה. הזוג הוליד "טי-טייגון". טי-טייגונים מזכירים בצורתם טיגריסים זהובים אבל הבדלי הצבעים בין האזורים השונים בפרוותם פחות מודגשים. נואל, הטייגונית, נולדה בשנת 1978 וחלקה שטח מחיה עם טיגריס סיבירי זכר בשם אנטון. בשנת 1983 המליטה נואל טי-טייגון בשם נתניאל. בהיותו 75% טיגריס, היו לנתניאל פסים כהים יותר מלאימו והוא "דיבר" טיגריסית בניגוד לערבוב הקולות שבהם השתמשה אימו. מכיוון שהיה רק 25% אחוז אריה, נתניאל לא גידל רעמה. נתניאל מת בגיל 8 או 9 עקב מחלת הסרטן. נואל גם כן פיתחה סרטן ומתה זמן לא רב לאחר מכן.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טייגון בוויקישיתוף

טייגון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
טייגונים