טייק

הקלטה רציפה אחת

טייקאנגלית: Take; בעברית: גִּרסה[1]) הוא הקלטה רציפה אחת של הופעה (לרוב של שחקן או של זמר). במונח נעשה שימוש הן בתעשיית הקולנוע והן בתעשיית המוזיקה לצורך סימון ומעקב במהלך ההפקה (שלב הצילומים בקולנוע, הקלטת קול באולפן במוזיקה).

בקולנוע עריכה

בקולנוע, "טייק" הוא כל אחת מהגרסאות השונות המצולמות של שוט מסוים. טייקים שונים של אותו השוט ממוספרים, בדרך כלל, החל ממספר 1, בסדר עוקב, רצוף ועולה, עד שצילומי השוט נשלמים (על פי שיקול דעתו של הבמאי). בדרך כלל, בתחילת כל טייק מצולם הקלאפר - לוח שעליו רשומים מספרי הטייק, השוט והסצנה.

רק טייקים שנבדקו על ידי מנהל תסריט, ואשר אושרו על ידו שאינם פוגעים בהמשכיות, נשלחים אל עורך הסרט.

One-take עריכה

מצב בו עבור שוט מסוים מצולם טייק אחד בלבד לא משנה כמה פעמים צולם כל עוד הוא צולם בפעם אחת ללא קטים (בדרך כלל בשל אילוצי תקציב/זמן).

Long take עריכה

שימוש בשוט ארוך מאוד (Long take), ללא התערבות של עריכה, דבר הדורש היערכות מיוחדת של השחקנים ואופן הצילום.

דוגמה לשימוש בכך היא בסרט "החבל" של אלפרד היצ'קוק, המפורסם בזכות היותו מורכב מתשעה שוטים רצופים וארוכים, באורך של ארבע עד עשר דקות כל אחד מהם. בחירה זו של הבמאי דרשה מהשחקנים לדרוך על כבלי חשמל ועל מסילות דולי במהלך הצילומים, ומפועלי הבמה להזיז מהדרך של המצלמה רהיטים ואביזרים, כשהיא נעה סביב החדר. רגלו של הצלם נשברה במהלך צילומי אחד הטייקים, והוא נגרר אל מחוץ לאולפן על מנת שהצילומים יוכלו להמשיך ללא הפרעה.[2] הפתיחה בת שמונה הדקות של הסרט "השחקן" כוללת דיאלוג בין מספר אנשים, המשוחחים ביניהם על השימוש ב-Long take בסרטים אחרים.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.