טימאיוס (היסטוריון)

היסטוריון יווני

טימאיוס איש טאורומניוןיוונית עתיקה: Τιμαῖος;‏ 356–260 לפנה"ס[1]) היה אחד ההיסטוריונים היוונים הקדומים המשפיעים ביותר שכתבו על מערב הים התיכון עד לזמנו של פוליביוס (המאה ה-2 לפנה"ס).[2][3]

ביוגרפיהעריכה

טימאיוס נולד למשפחה יוונית עשירה בעיר טאורומניון (טאורמינה המודרנית), במזרח סיציליה. אביו אנדרומכוס (אנ') היה שליט שושלתי ששלט בטאורומניון מאז שנת 358 לפנה"ס לאחר שתפס את העיר מדיוניסיוס השני.[3]

בשנת 316 או 315 לפנה"ס, נאמר כי טימאיוס גורש מסיציליה על ידי אגתוקלס (אנ'), הטיראן של סירקוסאי, אולי בגלל עוינותו כלפיו, אם כי סביר להניח שהוא עזב את עיר הולדתו מוקדם יותר. טימאיוס הצהיר כי בילה לפחות 50 שנה באתונה, שם למד מפיליסקוס איש מילטוס, תלמיד של איסוקרטס. באותה תקופה הוא כתב את חיבורו ההיסטורי הגדול.[3]

ייתכן שטימאיוס חזר לסיציליה בשנת 265 לפנה"ס לערך, בתקופת שלטונו של היירון השני. הוא נפטר זמן קצר לאחר שנת 264 לפנה"ס, לכאורה בגיל 96.[3]

חיבורועריכה

בהיותו באתונה השלים את חיבורו ההיסטורי הגדול, ה"היסטוריות", שכלל 38 ספרים. חיבור זה חולק לחלקים לא שווים, שהכילו את ההיסטוריה של יוון מימיה הראשונים ועד המלחמה הפונית הראשונה. החיבור עסק בהיסטוריה של איטליה וסיציליה בתקופות מוקדמות, של סיציליה בלבד ושל סיציליה ויוון יחד.[4] חמשת הספרים האחרונים עסקו בפירוט בזמנו של אגתוקלס, וחיבור הסתיים ככל הנראה לפני שהרומאים עברו לסיציליה בשנת 264 לפנה"ס. טימאיוס כתב גם מונוגרפיה על המלך היווני פירוס, שבמרכזו עמדו כמעט בוודאות המלחמות נגד רומא.

טימאיוס הקדיש תשומת לב רבה לכרונולוגיה, והציג את מערכת חישוב הזמנים על ידי אולימפיאדות. כדי לקשור כרונולוגיות, הוא השתמש בשנותיהם של ארכונים של אתונה, של אפורים של ספרטה, ושל כוהנות של ארגוס. מערכת זו, אף כי לא אומצה בחיי היומיום, שימשה לאחר מכן בדרך כלל את ההיסטוריונים היוונים.[4]

ייתכן שטימאיוס היה הראשון שזיהה בחיבורו את כוחה העולה של הרפובליקה הרומית, אם כי לא ברור אם הוא ראה ברומא חבר או אויב פוטנציאלי, וכיצד הבין את חשיבותה להיסטוריה של העולם הים תיכוני בכללותו.

נשמרו מעט מאוד חלקים מחיבורו הרחב של טימאיוס:

  • כמה קטעים מהספר ה-38 של ה"היסטוריות" (חיי אגתוקלס).[4]
  • עיבוד מחדש של החלק האחרון ב"היסטוריות", "על פירוס", העוסק בחייו של מלך אפירוס (אנ')[4] עד שנת 264 לפנה"ס.
  • ההיסטוריה של הערים והמלכים של סוריה (אלא אם כן הטקסט של הסודא משובש).[4]
  • התיאור הכרונולוגי (Ὀλυμπιονῖκαι, "אולימפיוניקיי", "המנצחים באולימפיה") היווה אולי נספח לחיבור הגדול יותר.[4]

קבלהעריכה

טימאיוס ספג ביקורת רבה מצד היסטוריונים אחרים, במיוחד על ידי פוליביוס, ואכן חוסר ההגינות שלו כלפי קודמיו, שזיכה אותו בכינוי "אפיטימאיוס" (Επιτίμαιος, מוצא טעויות), הציב אותו חשוף לתגובת תגמול. פוליביוס היה מדינאי ובקיא בענייני צבא, ואילו טימאיוס היה תולעת ספרים ללא ניסיון צבאי או ידע איש אודות המקומות שתיאר. האישום החמור ביותר נגד טימאיוס היה שהוא עיוות את האמת בכוונה, כשהוא מושפע משיקולים אישיים: כך הוא היה פחות מהוגן כלפי דיוניסיוס הראשון ואגתוקלס, בעודו רם בשבחו של טימוליאון חביבו.[4]

מצד שני, כפי שאפילו פוליביוס הודה, טימאיוס התייעץ עם כל הסמכויות והרשומות הקיימות. גישתו כלפי המיתוסים, שלטענתו שמר אותם בצורתם הפשוטה (ומכאן כנראה כינויו "גראוסילקטריה" γραοσυλλεκτρία, "אשת סחבות זקנה" או "אספן סיפורי נשים זקנות", רמז לחיבתו לפרטים טריוויאליים), עדיפה על פני הפרשנות הרציונליסטית שתחתיה נעשתה זו אופנה להסוות אותם.[4]

קיקרו, שהיה קורא מתמיד של טימאיוס, ציין לשבחו את שפע החומר ומגוון הביטוי שלו. טימאיוס היה אחד המקורות הראשיים ששימשו את פומפיוס טרוגוס, דיודורוס סיקולוס ופלוטרכוס (ב"חיי טימוליאון" שלו).[4]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ישראל שצמן, תולדות הרפובליקה הרומית, עמ' 73; תולדות התקופה ההלניסטית, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 10 (כתבה: אביבה קציר), עמ' 141.
  2. ^ Timaeus of Tauromenium
  3. ^ 1 2 3 4 טימאיוס, במילון אוקספורד
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 טימאיוס, המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה