טיש

סעודה חגיגית

טישיידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים שבו עורך האדמו"ר שולחן בפני קהל חסידיו. טקס הטיש נערך בעיקר בשבתות וחגים, אולם גם בנסיבות שונות כמו סעודת מלווה מלכה וסעודות הילולה.

טיש בחסידות נדבורנה

היסטוריהעריכה

מנהג הטישים הוא מנהג מקובל בקהילות חסידיות ונשען על רעיון של תנועת החסידות. אדמו"רים התחילו לערוך טישים, בכדי שחסידיהם יבואו ללמוד מאורחותיהם. טיש, מטרתו היא להשתתף בסעודת האדמו"ר, לשיר ולשמוע את דרשתו.

בשיא פריחת החסידויות לפני השואה היו נערכים טישים ענקיים בהשתתפות יותר מעשרים אלף משתתפים (בחסידויות הגדולות).[דרוש מקור]

כיום ממשיך מנהג הטישים בחסידויות ברחבי העולם, ובחצרות מסוימות משתתפים בטיש כמה אלפי חסידים.

מנהגי הטישעריכה

שירהעריכה

  ערך מורחב – ניגונים חסידיים

בכל חסידות שרים שירים המיוחדים לה וקיימת מקהלה שתפקידה לשיר שירים מסוימים.

בחסידויות שונות נפוצים מיתוסים על ניסים שקרו על ידי שירת שירים שהלחינו אדמו"רים.

שירייםעריכה

 
הרב מנחם קאליש, האדמו"ר מאמשינוב בטיש ל"ג בעומר תש"פ
  ערך מורחב – שיריים

בחסידות יש חשיבות גדולה לאכילת שיירי סעודתו של האדמו"ר.

מנהג הטיש הוא שהאדמו"ר אוכל את סעודתו לפני הקהל (הקהל אכלו לפני כן בביתם מיד אחרי התפילה ואחר זמן מתחיל הטיש, בו אוכל האדמו"ר את סעודתו כשהקהל נמצא ושר שירים) כשלאחר טעימתו שאר האוכל מחולק לחסידים.

נפוצים מנהגים בחסידיות לשלוח מאכל מיוחד לחתנים שהשתדכו באותו שבוע ולהורים שנולדו להם ילדים באותו שבוע וכן לבחורים שיש להם חגיגת בר מצווה שהם מקבלים את השיריים לאחר שאומרים דבר תורה לאוזני האדמו"ר (ביידיש "פשעטיל").

המשתתפים בטיש מחוץ לחסידותעריכה

לטישים מגיעים גם יהודים ממגזרים אחרים כלטאים, דתיים לאומיים ומעט חילונים.

זמן הטישעריכה

טיש נערך בליל שבת במשך כמה שעות, ושעה לפני מוצאי שבת בזמן סעודה שלישית, אך יש גם אדמור"ם שעורכים טיש בשבת בצהריים לאחר תפילה מאוחרת (טיש צהריים ביידיש: מיטאג טיש) לטיש זה מגיעים בחורים שאוכלים סעודה בישיבה בשעה מוקדמת. יש גם טישים הנערכים בחגים ששם יש קהל גדול יותר.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא טיש בוויקישיתוף