שולחן

רהיט המיועד להנחת חפצים

שולחן (בכתיב חסר: שֻׁלְחָן) הוא רהיט המשמש להנחת חפצים, אכילה ומשחקים שונים. קיימים סוגים שונים של שולחנות, בהתאם לייעודם.

שולחן אוכל ביתי עם ארבעה כיסאות
שולחן מיוחד למשחקי שח ודמקה
שולחן ביליארד
שולחן אוכל
סידור שולחן בסין

מבנה השולחן עריכה

מבנה סטנדרטי של שולחן כולל משטח ורגליים (לרוב שלוש או ארבע) או מעמד.

צורות שולחן עריכה

לשולחנות צורות רבות: מרובע, מעגלי, אליפטי.

בציורים הלניסטיים ורומיים מופיעים שולחנות עזר בעלי רגל אחת,[1] שעליהם עומדים כלי מזיגה ומשקאות, ושולחנות עגולים בעלי שלוש רגליים,[2] עליהם מוגש כיבוד למסובים על מיטה.[3]

צורות נוף המזכירות את צורת השולחן, נקראות על שמו למשל "הר שולחן".

חומרים עריכה

השולחנות עשויים מחומרים שונים: עץ, פלסטיק, אבן, זכוכית ומתכות שונות. לעיתים משמש כיסא כשולחן מאולתר.

שימושים של סוגי השולחנות עריכה

שולחן אוכל מיועד לאכילת הארוחות.

אכילה ליד השולחן נוחה ונחשבת בתרבויות המערב כמנומסת.

דוגמה לשולחן המשמש לעבודה או הנחת חפצים הוא שולחן כתיבה, עליו מניחים ספרים, כלי כתיבה ועוד, והוא משמש בבתים, במשרדים ובבתי ספר. שולחן למחשב כולל אזורים המיועדים למחשב, למסך, למקלדת ואף לציוד היקפי כגון מדפסת, סורק ועוד.

שולחנות משחקים עריכה

קיימים משחקים מבוססי שולחן כטניס שולחן, ביליארד. כן קיימים (בעיקר בגנים ציבוריים) שולחנות שפניהם מהווים לוח למשחקים כדמקה ושחמט.

השולחן בתרבות עריכה

היושב בראש השולחן נחשב בעל סמכות גבוהה יותר.

כך למשל בישיבות משרדיות המנהל או המנכ"ל יושבים בראש השולחן. באגדות המלך ארתור לעומת זאת, ייצגו אבירי השולחן העגול את השוויון כיוון שאין "ראש" לשולחן עגול.

מוצרים שונים נקראים על שום שימושם השולחני, למשל מלח שולחן, מפת שולחן ושולחני.

השולחן ביהדות עריכה

בבית המקדש היה שולחן מיוחד שנקרא שולחן לחם הפנים.

"שולחן ערוך" הוא שמו של ספר הלכה ביהדות המסודר לפי נושאים.

"שולחן עורך" הוא הסימן לאכילת ארוחת החג בליל הסדר.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נזכרים בתוספתא, כלים, בבא בתרא, ג, א.
  2. ^ נזכרים במשנה, מסכת כלים, פרק כ"ב, משנה ב'.
  3. ^ נחמן אביגד, העיר העליונה של ירושלים, עמ' 171.