טלסור

רשת טלוויזיה לטינית-אמריקאית
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה וניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

טלסורספרדית: teleSUR) היא רשת טלוויזיה לטינית-אמריקאית. הוקמה ב-2005, בתמיכה ומימון של ממשלת ונצואלה, ומימון נוסף מממשלות קובה, ניקרגואה, אורוגוואי ובוליביה, במטרה להיות "תשובה סוציאליסטית לטינית ל- CNN". מטה הרשת הוקם בעיר קראקס, בירת ונצואלה.

טלסור
TeleSUR.jpg
פרטי הערוץ
מדינה ונצואלהונצואלה  ונצואלה
קובהקובה  קובה
בוליביהבוליביה  בוליביה
אורוגוואיאורוגוואי  אורוגוואי
ניקרגואהניקרגואה  ניקרגואה
תאריך השקה 24 ביולי 2005
שפה ספרדית, אנגלית, פורטוגזית
משרד ראשי קראקס, ונצואלה
www.telesurtv.net

היסטוריהעריכה

טלסור נוסדה בידי ארם אהרוניאן, עיתונאי שעזב את אורוגוואי בגלל לחץ ימני לכאורה[דרושה הבהרה]. לדברי אהרוניאן מטרות הרשת כללו הצגת עמדות של מדינות אמריקה הלטינית, שלרוב לא הוצגו ברשתות אחרות כגון CNN או BBC[1].

ב־24 בינואר 2005, כחלק מהפרויקטים שאושרו במועצת שרים של ממשלת ונצואלה, התגבשה טלסור כרשת הטלוויזיה האלטרנטיבית אליה שאף אהרוניאן. נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבז, הצליח לממן 70% מהמימון של טלסור תוך מתן מתקני שידור, בעוד ארגנטינה ואורוגוואי מספקות את 30% המימון הנוסף, ובתמיכתן הטכנית של ברזיל וקובה[2]. צ'אבז פרסם את הרשת החדשה כ"תשובה סוציאליסטית לטינית ל-CNN". טלסור החלה לשדר לראשונה ב־24 ביולי 2005, יום הולדתו ה-222 של מנהיג אמריקה הלטינית, סימון בוליבר. הרשת החלה בשידורים מוגבלים של ארבע שעות בלבד, ואז עברה ללוח שידורים מלא ב־31 באוקטובר 2005.

מימון כספיעריכה

La Nueva Televisora del Sur, C.A היא חברה ציבורית המקבלת תמיכה כספית ממספר מדינות דרום אמריקאיות. נותנת החסות העיקרית שלה היא ממשלת ונצואלה, המחזיקה 51% ממניות החברה[1]. קובה, ניקרגואה, אורוגוואי ובוליביה תורמות למימון גם הן. ארגנטינה הייתה נותנת החסות העיקרית השנייה שלה, אבל אחרי הניצחון של קואליציית הימין-מרכז Cambiemos בבחירות של 2015, הממשלה החדשה החליטה לסיים זאת בשנת 2016 לכאורה בשל "חוסר 'פלורליזם'."

ביוני 2016 הודיעה ממשלת ארגנטינה שהיא לא תתמוך עוד בשידורי טלסור. ארגנטינה הפכה לחברה המייסדת הראשונה של טלסור שהפסיקה את השתתפותה כזו, אף על פי שתכני טלסור עדיין זמינים לרוב בארגנטינה באמצעות אינטרנט, כבלים וטלוויזיה בלוויין.

אורוגוואיעריכה

תהליך השילוב של אורוגוואי לטלסור היה ארוך ושנוי במחלוקת. ב -3 במרץ 2005, נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבז, חתם על כמה הסכמים עם נשיא אורוגוואי, שנבחר אז לאחרונה, טבארה ואסקס, בנוגע לשילוב האנרגטי והתקשורתי של שתי המדינות, אחת מהן הייתה היצירה והמימון המשותף של טלסור. לאחר קצת פחות משנה של חתימת ההסכמים, הם לא בוצעו, אם כי מפלגתו של הנשיא ואסקס הייתה רוב ברשות המחוקקת במדינה. העיתונאי ונצואלה אנדרס איזכה, נשיא Telesur, אשר בראיון בינואר 2006 העיכוב באישור ההתאגדות המלאה של המדינה לרשת: "יש מצב מיוחד (ב אורוגוואי), כי על אף שהמדינה היא חבר Telesur, עד הקונגרס שלהם לא מאשר זאת, איננו יכולים לשדר את הערוץ באופן מקומי או לקבל מימון ממשלתי. המצב דורש החלטה מדינית ואנו מקווים שממשלת טבארה ואסקס תומכת ביוזמה ". נשיא ועדת החינוך של נציגי אורוגוואי, חורחה ברובטו, אישר בפברואר של אותה השנה שהמדינה עדיין לא הייתה חלק מהספונסרים של הרשת וביקשה כי עד שהפרלמנט לא יחליט על מעמד סופי, הסרת שמה של המדינה כספונסר מהמבצעים שלה ומהאתר. ביוני אותה שנה, וכשר החינוך והתרבות של האומה, ברובטו הביע דאגות בנוגע לקו העריכה של הרשת בנושאים וממשלות מסוימות באזור, וכיצד עלולה להיפגע הדיפלומטיה של מדינתו. לשכת הסנאטורים באורוגוואי אישרה את הצעת החוק שתאשר את ההסכמים ב־8 באוגוסט 2006 בהצבעות המחוקקים השייכים למפלגת השלטון, אולם לשכת הנבחרים דחתה מספר פעמים את הדיון בדראפט. אף כי גורמים המקורבים לקונגרס אמרו לעיתונות בפברואר 2009 כי סוגיית ההתאגדות לטלסור "לא הייתה סעיף עדיפות בסדר היום שלהם", וכי הנושא לא ידון בשארית אותה שנה, סוף סוף אושרר ההסכם ב־2 ביוני 2009. [ צורך בציון ]

תפוצהעריכה

טלסור זמינה בחינם לאוויר באמצעות לווין לאמריקה הלטינית, ארצות הברית, מערב אירופה, ואת צפון אפריקה. זמינות הרשת דרך טלוויזיה בכבלים הייתה מוגבלת מאוד באמריקה הלטינית בגלל הגישה העריכה של הרשת למספר אירועים וממשלות באזור; מנהל התחנה בשנת 2007, ארם אהרוניאן אמר בראיון כי "בעלי הכבלים לא מספקים לנו גישה כלשהי [...] זה לא תדיר, אבל זה השפיע עלינו במדינות הגדולות.

דרום אמריקהעריכה

זמינות הערוץ באמצעות טלוויזיה יבשתית מוגבלת מאוד ברוב המוחלט של מדינות דרום אמריקה. המדינות היחידות באזור שמקבלות את כל השידורים של טלסור באמצעות טלוויזיה יבשתית הן ונצואלה ואקוודור, שממשלותיה נותנות חסות לערוץ. טלסור זמינה כיום באמצעות טלוויזיה דיגיטלית יבשתית בארגנטינה, כחלק מהערוץ הממומן על ידי הערוצים הממשלתיים הכולל מספר ערוצי שירות, חינוך, מוזיקה, ספורט וחדשות נוספות. ונצואלה החלה לשדר את טלסור באמצעות טלוויזיה יבשתית ב־9 בפברואר 2007 ואקוודור ב־15 ביולי 2009. שאר מדינות החסות שידרו חלק מתוכניות הרשתות, בעיקר החדשות, בערוציהן הציבוריים והחינוכיים (ראו רשימת ערוצי האחיות).

קובהעריכה

אף על פי שלטלסור יש את קובה כאחת המממנים והספקים העיקריים שלה לתכנות, הערוץ אינו זמין לחלוטין במדינה. רק משלהי 2007 משודרות תוכניותיה מדי יום באי, אלא רק משעה 22:30 עד 8:00 למחרת באמצעות Canal Educativo 2, ערוץ טלוויזיה חינוכי. החל מה- 20 בינואר 2013 הורחבה ההדמיה החיה של טלסור, והיא מתרחשת מדי יום משעה 20:00 עד השעה 16:30.

אפריקהעריכה

ב -27 בספטמבר 2009, הנשיא רשמי של טלסור בוונצואלה אנדרס איזכה הודיעה על הסכם עם תחנות טלוויזיה ציבורית מוזמביק, אנגולה וגינאה ביסאו לשדר חלק מתוכניות הערוץ בפורטוגזית בהקשר של פסגת דרום אמריקה-אפריקה, שנערכה בוונצואלה.

שידורים בשפות נוספותעריכה

נשיא ונצואלה ניקולאס מאדורו הודיעה ב -8 במרץ 2014 כי ב -24 ביולי, בד בבד עם יום סימון בוליבר, יחלו שידורי טלסור באנגלית, צרפתית ופורטוגזית.

ביולי 2014 הושק אתר טלסור באנגלית. ערוץ שידור 24 שעות ביממה החל ביולי 2015. ב־23 בינואר 2018, עמוד הפייסבוק נמחק לרגע. עם זאת, דובר פייסבוק הצהיר בהמשך כי "טלסור באנגלית לא הייתה זמינה באופן זמני בגלל טעות פנימית."

ביקורתעריכה

הקמת הערוץ עוררה ביקורת בארצות הברית.

בשנת 2013 התפטר ארם אהרוניאן המייסד מתפקידו כמנהל הרשת, ולאחר עזיבתו העיר כי טלסור "לא השיגה את הלטינו-אמריקניזציה ותמשיך להיות ונצואלית".

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא טלסור בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה