פתיחת התפריט הראשי

טל אלכסנדר

אסטרופיזיקאי ישראלי

טל אלכסנדר (2 בנובמבר 19639 במאי 2018) היה אסטרופיזיקאי ישראלי, פרופסור במכון ויצמן למדע, שהתפרסם בעיקר בשל תרומתו הרבה לחקר החור השחור במרכז גלקסיית שביל החלב, ובפרט חיזוי היכולת לגלות באמצעותו אפקטים המאששים את תורת היחסות הכללית. בשנת 2007 הוענק לו פרס קריל למצוינות במחקר מדעי.

טל איתן אלכסנדר
אין תמונה חופשית
לידה 2 בנובמבר 1963
פטירה 9 במאי 2018 (בגיל 54)
ענף מדעי אסטרופיזיקה
מקום קבורה בית העלמין בקיבוץ עינת
עיסוק אסטרופיזיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב
מנחה לדוקטורט חגי נצר
מוסדות מכון ויצמן למדע, מכון מקס פלנק, המכון למחקר מתקדם, מכון טלסקופ החלל, אוניברסיטת תל אביב
מונחה לדוקטורט קלוביס הופמן, חגי פרץ, מיכל ברגמן, בן בר-אור
פרסים והוקרה פרס קריל עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר החור השחור במרכז גלקסיית שביל החלב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

טל אלכסנדר נולד ברחובות ב-1963 לסימה וגדעון, כשאביו עבד כמדען מחקר בכיר במכון ויצמן למדע. בהיותו בן ארבע מונה אביו לפרופסור לפיזיקה של אנרגיות גבוהות באוניברסיטת תל אביב, והמשפחה עברה לתל אביב. בגיל 18 התגייס לצה"ל, שירת חמש שנים ביחידה 8200, והשתחרר בדרגת סרן. לאחר שחרורו מצה"ל למד לתואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שקיבל בשנת 1989 בהצטיינות. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת תל אביב ולמד לדוקטורט במסלול ישיר בהנחיית פרופ' חגי נצר. עבודת הדוקטורט שלו התמקדה בתפקידם של כוכבים ביצירת קווי הפליטה הרחבים של גרעיני גלקסיות פעילים. במהלך לימודי הדוקטורט גם נטל חלק בכמה מחקרים תצפיתיים. העבודה התצפיתית הובילה אותו לפתח את ZDCF, שיטה למדידת הפרשי זמן בין סדרות עתיות שנדגמו באופן לא-אחיד.

ב-1997 המשיך לחקור את ההשתנות של גרעיני גלקסיות פעילים במסגרת השתלמות פוסט-דוקטורט קצרה במכון מקס פלנק במינכן שבגרמניה. שם הוא יצר שיתוף פעולה ארוך-טווח עם פרופ' ריינהרד גנצל (אנ'). בשנים 1998–2000 שהה כפוסט-דוקטורנט במכון למחקר מתקדם בעיר פרינסטון שבניו ג'רזי, ואז המשיך להשתלמות פוסט-דוקטורט נוספת במכון טלסקופ החלל (אנ') בבולטימור שבמרילנד.

ב-2001 קיבל אלכסנדר משרת מדען בכיר במכון ויצמן למדע, ובהמשך, ב-2008, קודם לדרגת פרופסור חבר. ב-2012 מונה לראש המחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה במכון, תפקיד אותו מילא עד שב-2017 אובחן בגופו סרטן, שהביא לפטירתו במאי 2018. הוא הותיר אחריו אלמנה (עו"ד נאוה פינצ'וק-אלכסנדר) ושני ילדים.

מחקרעריכה

ZDCFעריכה

לקראת סוף מחקר הדוקטורט שלו, ניסה אלכסנדר לבחון האם ההשתנות של גרעיני גלקסיות פעילים מתואמת עם תכונות אחרות שלהם. המשימה הצריכה פיתוח שיטה חדשה לחישוב קרוס-קורלציה (אנ') של סדרות עתיות הדגומות באופן בלתי אחיד, בניגוד לבעיות דומות בהנדסת חשמל, שם הדגימה היא אחידה. הבעיה היא בעיה שאסטרונומים רבים מתמודדים עימה. אלכסנדר פיתח את האלגוריתם (ZDCF (Z-Transformed Discrete Correlation Function שאיפשר להתגבר על חלק מהבעיות החישוביות. השיטה עדיין פופולרית גם היום בקרב אסטרונומים.[1][2]

הכוכב S2עריכה

ב-2002 השתתף אלכסנדר בגילוי פורץ הדרך של קבוצתו של ריינהרד גנצל של הכוכב S2 (אנ'), המקיף את החור השחור במרכז גלקסיית שביל החלב. הגילוי פתח תחום חדש באסטרופיזיקה - חקר מסלוליהם של כוכבים סביב החור השחור הסופר-מסיבי. התופעות הדינמיות במסלולי כוכבים אלה אפשרו הבנה חסרת תקדים של התהליכים המתרחשים במרכז הגלקסיה וסביב חורים שחורים. מחקר מפורט של מסלולים אלה גם איפשר מדידה מדויקת של מסת החור השחור ושל המרחק למרכז הגלקסיה.[3]

אפקטים יחסותייםעריכה

ב-2006 קבוצתו של אלכסנדר במכון ויצמן, בשיתוף פעולה עם קבוצתו של גנצל בגרמניה, בחנה את ההשלכות של תורת היחסות הכללית על המסלולים של כוכבים המקיפים את החור השחור. השאלה שעמדה על הפרק הייתה האם ניתן יהיה בדרך זאת לאשש פעם נוספת את תורת היחסות הכללית. הצוות הראה שבזמן מעבר הכוכב S2 בנקודה הקרובה ביותר לחור השחור (פריאפסיס), אפשר יהיה למדוד סטייה מהמסלול הצפוי על פי הפיזיקה הקלאסית, וכך לאשש את תורת היחסות הכללית.[4] המעבר הבא של S2 בפריאפסיס התרחש במאי 2018, כשבוע לאחר פטירתו של אלכסנדר. קבוצתו של גנצל מדדה את הסטייה הזו באמצעות GRAVITY - מכשיר חדש אותו הם פיתחו בשנים שלפני כן בעיקר לצורך זה. התוצאות איששו את התחזיות בדיוק מרשים, בדיוק כפי שחזה הצוות ב-2006.[5]

מינויים ודרגותעריכה

  • 1989 - תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים
  • 1997 - דוקטור לאסטרופיזיקה, אוניברסיטת תל אביב
  • 1997 - פוסט דוקטורנט, מכון מקס פלנק במינכן, גרמניה
  • 1998 - חבר במכון למחקר מתקדם, פרינסטון, ניו ג'רזי
  • 2000 - פוסט דוקטורנט, מכון טלסקופ החלל, בולטימור, מרילנד
  • 2001 - מדען בכיר, מכון ויצמן למדע
  • 2008 - פרופסור חבר, מכון ויצמן למדע
  • 2012 - ראש המחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה, מכון ויצמן למדע

הוקרהעריכה

  • 2007 - פרס קריל למצוינות במחקר מדעי[6]
  • 2007 - מענק ERC(אנ') במסלול לחוקרים צעירים
  • 2018 - קבוצתו של ריינהרד גנצל הקדישה את מאמר גילוי האפקטים היחסותיים לזכרו של טל אלכסנדר.[5]
  • 2019 - באפריל 2019 התקיימה באוניברסיטת תל אביב סדנה מדעית לזכרו של טל אלכסנדר.[7]
  • 2019 - באוגוסט 2019 צפויה להתקיים באלחאר (אנ') (ספרד) סדנה מדעית בנושא גלי כבידה ומרכז הגלקסיה שתוקדש לזכרו של טל אלכסנדר.[8]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Alexander, T. (1997). "Is AGN Variability Correlated with Other AGN Properties? ZDCF Analysis of Small Samples of Sparse Light Curves". in Maoz, D.; Sternberg, A.; Leibowitz, E.M. Astronomical Time Series (באנגלית). Kluwer. עמ' 163. ISBN 978-94-015-8941-3. 
  2. ^ קוד בשפת פורטרן לחישוב ZDCF באתר לזכרו של אלכסנדר
  3. ^ Schödel, R.; Ott, T.; Genzel, R.; Hofmann, R.; Lehnert, M.; Eckart, A.; Mouawad, N.; Alexander, T.; Reid, M. J.; Lenzen, R.; Hartung, M.; Lacombe, F.; Rouan, D.; Gendron, E.; Rousset, G.; Lagrange, A.-M.; Brandner, W.; Ageorges, N.; Lidman, C.; Moorwood, A. F. M.; Spyromilio, J.; Hubin, N.; Menten, K. M. (2002). "A star in a 15.2-year orbit around the supermassive black hole at the centre of the Milky Way". Nature 419 (6908): 694–696. doi:10.1038/nature01121. 
  4. ^ Zucker, S.; Alexander, T.; Gillessen, S.; Eisenhauer, F.; Genzel, R. (2006). "Probing Post-Newtonian Physics near the Galactic Black Hole with Stellar Redshift Measurements". The Astrophysical Journal Letters 639 (1): L21–L24. doi:10.1086/501436. 
  5. ^ 5.0 5.1 Abuter, R. et al. (2018). "Detection of the Gravitational Redshift in the Orbit of the Star S2 near the Galactic Centre Massive Black Hole". Astronomy and Astrophysics 615: L15. doi:10.1051/0004-6361/201833718. 
  6. ^ הודעה באתר קרן וולף אודות זכייתו של טל אלכסנדר בפרס קריל
  7. ^ אתר הסדנה שהתקיימה בתל אביב לזכרו של טל אלכסנדר
  8. ^ אתר הסדנה בנושא גלי כבידה שתיערך לזכרו של טל אלכסנדר בספרד