טניס שולחן במשחקים האולימפיים

טניס שולחן הוא ענף במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת סיאול (1988).

היסטוריה

תחרויות טניס השולחן הראשונות כללו מקצי זוגות ויחידים לנשים ולגברים. החל מאולימפיאדת בייג'ינג (2008) בוטלו מקצי הזוגות, ובמקומם נערך טורניר קבוצתי בין נבחרות.

ענף טניס השולחן נשלט באופן מובהק על ידי סין. מתוך 32 מדליות הזהב שחולקו עד כה, זכו טניסאי השולחן הסינים ב-28. לאחר אולימפיאדת בייג'ינג, שבה זכו הסינים בכל שלוש המדליות בתחרויות היחידים והיחידות, הוחלט להגביל את מספר המשתתפים מכל מדינה לשניים.

שיטת הטורניר

תחרויות היחידים נערכות בשיטת נוקאאוט שבה שבעה או שמונה שלבים, בהתאם למספר המשתתפים. המפסידים בשלב חצי הגמר נפגשים למשחק על מדליית הארד (למעט באולימפיאדת ברצלונה (1992), שבה לא נערך משחק כזה, ושני המפסידים בשלב חצי הגמר זכו במדליות ארד).

בטורניר הנבחרות משתתפות 16 נבחרות. באולימפיאדת בייג'ינג, שבה נערך טורניר זה לראשונה, חולקו הנבחרות לארבעה בתים, וארבע הראשונות העפילו לשלב חצי הגמר. מאז אולימפיאדת לונדון (2012) נערך הטורניר כולו בשיטת נוקאאוט בת ארבעה שלבים. מפגש בין נבחרות כולל שלושה משחקים - שני משחקי יחידים ומשחק זוגות אחד. אם אף נבחרת לא ניצחה בכל שלושת המשחקים, נערך משחק רביעי, בין יחידים, ואם המאזן לאחר משחק זה הוא 2-2, נערך משחק יחידים נוסף, שהוא המכריע.

מדליות

לאורך השנים זכו טניסאי שולחן ונבחרות מ-12 מדינות במדליות אולימפיות.

		זהב	כסף	ארד	סך הכל
1.	סין	28	17	8	53
2.	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	3	3	12	18
3.	שוודיה שוודיה	1	1	1	3
4.	גרמניה גרמניה	0	3	4	7
5.	יפן יפן	0	2	2	4
6.	קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית	0	1	3	4
7.	סינגפור סינגפור	0	1	2	3
8.	הרפובליקה הסינית	0	1	1	2
	יוגוסלביה יוגוסלביה	0	1	1	2
	צרפת צרפת	0	1	1	2
11.	הונג קונג הונג קונג	0	1	0	1
12.	דנמרק דנמרק	0	0	1	1