טפונומיה
טָפוֹנומיה (מיוונית: τάφος, טאפוס - קבורה, ו-νόμος, נומוס - חוק) היא המדע החוקר את תהליכי המוות, הקבורה[1] וההשתמרות של אורגניזמים.
בדרך כלל משתמשים במונח לתיאור המעבר של חומר אורגני מהביוספירה (המכלול החי) לליתוספירה (המכלול המאובן), דהיינו, תהליכי המוות, ההרבדה והפיזור, הריקבון וההתאבנות של בעלי חיים וצמחים[2]. התחום משמש באופן נרחב בפלאונטולוגיה ובארכאולוגיה. בתחומים אלה חיוני להבין כיצד הגיעו שרידי מאובנים של בעלי חיים וצמחים לאתר הנחקר, אילו תהליכי הרס השפיעו עליהם, איזה חלק מהאוכלוסייה המקורית אכן השתמר כממצא פלאונטולוגי או ארכאולוגי, ומדוע.
את המונח טבע לראשונה הפלאונטולוג הסובייטי איוואן יפרמוב בשנת 1940[3].
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- Behrensmeyer, A. K., & Hill, A. P. (Eds.). (1988). Fossils in the making: vertebrate taphonomy and paleoecology. University of Chicago Press.
- Brain, C. K. (1983). The hunters or the hunted?: an introduction to African cave taphonomy. University of Chicago Press.
- Lyman, R. L. (1994). Vertebrate taphonomy. Cambridge University Press.
- Shipman, P. (1981). Life history of a fossil: an introduction to taphonomy and paleoecology. Cambridge: Harvard University Press.
