טקס נישואי הים

טקס נישואי הים (באיטלקית: Sposalizio del Mare, נקרא גם טקס הנישואים האדריאטי) הוא טקס עתיק ששימש לסמל את שלטונה הימי של הרפובליקה של ונציה, השוכנת לחופו של הים האדריאטי.

הטקס נוצר כנראה על ידי הדוג'ה פייטרו אורסאולו השני, דוכס ונציה, בסביבות שנת 1000 לספירה.

בתקופת כהונתו של אורסאולו החלה התפשטות הרפובליקה של ונציה לכיוון מזרח, שנמשכה ב-500 השנים הבאות. בתקופתו הובטח הסחר הימי הוונציאני בים האדריאטי על ידי כיבוש פאגאניה והערים לאסטוו, קורצ'ולה ודוברובניק (ובכך הופסק הנוהג לפיו ונציה שילמה מס לפאגאניה), כיבוש שאירע בשנת 998 בעקבות מתקפת שודדי ים שאירעה שנה קודם. בתום הכיבוש החל אורסאולו לקרוא לעצמו "דוכס הדלמטים" (Dux Dalmatianorum).

בעקבות הניצחון, ב-9 במאי 1000, נקבע פסטיבל שנתי ונציאני - חג העלייה - (Festa della Sensa) (על פי התאריך שבו אירע הניצחון). במסגרת פסטיבל זה הפליגו הדוג'ה והבישוף של ונציה אל מעבר ללידו של ונציה, ערכו את "טקס נישואי הים" וברכו את מי הים: "לעצמנו ולכל אלה השטים בים – שיהיה שקט ורגוע". הבישוף של ונציה היזה מים קדושים על הנוכחים בטקס. יתרת המים הקדושים הייתה נשפכת אל הים, תוך חזרה על הפסוק: "תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר" (תהילים, נ"א, ט').

בשנת 1177, בתמורה לעזרתה של וונציה במאבק הכנסייה באימפריה הרומית הקדושה, הכניס האפיפיור אלכסנדר השלישי נופך סקרמנטי לטקס, כאשר הסיר את הטבעת מאצבעו ונתן אותה לדוג'ה בבקשה שיזרוק אותה לים, כסמל לחתונה עם הים. זריקת הטבעת לים מתקיימת בכל שנה, עם אמירת הפסוק: "אנו מתחתנים איתך, הים, כסימן לאמת ושליטה נצחית" (באיטלקית: "Desponsamus te, mare, in signum veri perpetuique domini"), להכרזה כי ונציה והים חד הם.

למרות סיום מעמדו של הדוג'ה, הטקס מתקיים עד היום, כשהוא מבוצע על ידי ראש העיר ונציה.

גרסה של הטקס מוזכרת בספר "עיר המסכות" שבסדרת "סטרוגנזה" מאת מרי הופמן.

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא טקס נישואי הים בוויקישיתוף

תיעוד של טקס נישואי הים, 2014 (באיטלקית)