לידו
הלידו (באיטלקית: Lido) הוא אי חולי שאורכו כ-11 קילומטר, המהווה את הגבול המזרחי של לגונת ונציה, בסמוך לעיר ונציה. נכון ל-2017 התגוררו באי כ-15,000 תושבים קבועים. בחודשי הקיץ מוכפלת אוכלוסיית האי בשל התיירים הרבים הבאים לנפוש בו.
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
לגונת ונציה, הים האדריאטי  |
| קואורדינטות | 45°23′00″N 12°21′00″E / 45.383333333333°N 12.35°E |
| שטח | 4 קילומטר רבוע |
| אורך | 11 קילומטר |
| רוחב | 1.5 קילומטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
איטליה |
| אוכלוסייה | 14,481 (2017) |
  | |
מדי שנה, בחודש ספטמבר, נערך באי פסטיבל הסרטים של ונציה.
גאוגרפיה
עריכהבאי מצויים בתי מלון ואתרי נופש ופנאי רבים. בצפוני האי, אזור הלידו בו מתרחש פסטיבל הסרטים, וכן נמצאים בו מלון גראנד הוטל דה בן, הקזינו של ונציה ומלון גרנד הוטל אקסלסיור. במרכז האי נמצאת השכונה מאלאמוקו, ובדרום האי נמצא מגרש גולף.
חופי האי המזרחיים, הפונים לעבר הים האדריאטי הם חופי רחצה חוליים. מרבית החופים נמצאים בבעלות פרטית של המלונות. חופים אלה מוזכרים בספרו של תומאס מאן "מוות בוונציה".
בקצהו הדרומי ובקצהו הצפוני של האי חופים ציבוריים.
לב האי הוא רחוב רחב באורך 700 מטרים בשם סנטה מריה אליזבתה המקשר בין הלגונה ותחנת וופורטו (אוטובוס מים), בצד אחד ובין הים בצד השני של האי. ברחוב זה נמצאים מלונות, חנויות ומסעדות.
תחבורה
עריכהאוטובוסים ציבוריים נעים באופן תדיר לאורכו של האי ורחובו המרכזי.
בחלקו הצפון-מזרחי של האי קיים שדה תעופה ציבורי המתאים למטוסים קטנים. אורכו של מסלול ההמראה הוא 1,000 מטר.
היסטוריה
עריכהבשנת 1177 נחתמה אמנת ונציה על האי בין הקיסר פרידריך ברברוסה והאפיפיור אלכסנדר ה-3 לאחר תבוסתו של פרדריק בקרב לגנאנו ב-1176.
בשנת 1202, בראשית מסע הצלב הרביעי שימש הלידו כאתר התכנסות של כוחות הצלבנים. על האי נבנו אוהלים רבים, בעת שאלה המתינו לספינות שנבנו עבורם בארסנלה (המספנה של ונציה). לאחר שהתברר כי הצלבנים אינם יכולים לשלם עבור הספינות, צר הצי הוונציאני על השוהים באי.
החל מסוף המאה ה-19 הפך האי לאתר תענוגות ונופש של עשירי ואצילי אירופה. באי נבנה קזינו שפעל בחופי הקיץ ומלונות רבים.
הלידו היה גם מפורסם בזכות בתי הבושת שעל האי במחצית הראשונה של המאה ה-20.
בשנות ה-60 של המאה ה-20, בעידן הכלכלה האיטלקית המשתפרת שלאחר המלחמה, החל שגשוג נדל"ני על האי ורבים מתושבי ונציה עברו לגור באי על מנת ליהנות מתשתיתו המודרנית.
אזכורים
עריכהבעקבות הפופולריות הרבה לה זכו חופי הלידו, המונח "לידו" הפך לכינויים של חופי רחצה ובריכות שחיה ברחבי העולם, וכן הסיפונים בספינות תענוגות רבות, בהם בריכת השחייה של הספינה מכונים לעיתים "סיפון לידו".
קישורים חיצוניים
עריכה
- I beni architettonici del Lido, dal Liberty agli anni '50 - על האדריכלות של מבני האי - יש גם מדור באנגלית