טרי גיליאם

שחקן אמריקאי

טרי ואנס גיליאםאנגלית: Terry Gilliam; נולד ב-22 בנובמבר 1940, במיניאפוליס, מינסוטה, ארצות הברית) הוא במאי קולנוע, אנימטור, קומיקאי ושחקן קולנוע.

טרי גיליאם
Terry Gilliam
לידה 22 בנובמבר 1940 (בן 82)
מיניאפוליס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Terrence Vance Gilliam עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1969–הווה (כ־54 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • מכללת אוקסידנטל
  • תיכון בירמינגהאם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Maggie Weston (1973–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס אינקפוט (2009)
  • פרס וינזור מקיי (2012)
  • פרס מפעל חיים של האקדמיה האירופית לקולנוע (2001)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט הקצר הטוב ביותר (2011)
  • אביר מסדר האמנויות והספרות
  • קצין מסדר האמנויות והספרות
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
http://terrygilliamweb.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טרי גיליאם

ב-2012 זכה בפרס אנני על שם ווינסור מקיי.

טרי גיליאם ומונטי פייתון עריכה

טרי גיליאם החל את דרכו המקצועית כאנימטור וצייר רצועות קומיקס בארצות הברית; באחת מהרצועות המצולמות הראשונות אותן פרסם הופיע ג'ון קליז. לאחר שעבר לבריטניה המשיך בציור קומיקס ולאחר מכן הצטרף ל"קרקס המעופף של מונטי פייתון" כחבר האמריקאי היחיד בצוות. גיליאם זכה גם לאזרחות בריטית ב-1968 ואף ויתר מאוחר יותר, ב-2006, על אזרחותו האמריקאית כמחאה על ממשל ג'ורג' וו. בוש.

גיליאם היה היוצר העיקרי של הדמויות המצוירות המוזרות שליוו את תוכנית הטלוויזיה של מונטי פייתון ואת סרטי החבורה, הוא גם הופיע במערכונים רבים ושיחק תפקידים בסרטיהם.

סגנון האנימציה הייחודי של גיליאם עשה שימוש רב בצילומים ישנים מהתקופה הוויקטוריאנית שחלקים מהם נחתכו והוזזו באופן משעשע - סגנון שזכה לחיקויים רבים, בין היתר בפרסומת טלוויזיה לבירה "גינס".

טרי גיליאם כבמאי קולנוע עריכה

טרי גיליאם המשיך ממונטי פייתון את דרכו המקצועית כבמאי קולנוע. סרטו "ברזיל" נודע בקרב חובבי הקולנוע כדוגמה מצערת למקרה שבו הבמאי לא זוכה ללטש את סרטו בשל התערבות האולפן המפיק. החיכוכים העזים בין גיליאם לאולפן תועדו היטב בעיתונות.

ברבים מסרטיו, גיליאם מדגיש את התנגדותו העזה לבירוקרטיה ומשטרים פקידותיים. סרטיו מציגים מאבק כנגד כוח חזק, שיכול להיות מצב רגשי, אליל מעשה אדם או אפילו האדם עצמו. לרוב המאבק לא מסתיים בהצלחה. האווירה בסרטיו אפלה ופרנואידית עם מגוון דמויות מוזרות שהיו בעבר אנשים רגילים בחברה. בנוסף לאווירה האפלה, גם התסריט מציג לרוב חוש הומור שחור, מורשת (כנראה) מימי מונטי פייתון.

סממנים אלו של סרטי גיליאם הופכים אותם קלים לזיהוי אף ממבט קצר, בין היתר בזכות מוטיבים בארוקיים חוזרים (כגון מסכי מחשב עם זכוכיות מגדילות המוצמדות אליהם) והשילוב בין הפכים כמודרניות ויושן או יופי וגועל.

גיליאם הוא בוגר האוקסידנטל קולג' בלוס אנג'לס, שם היה חבר באחוות "סיגמא אלפא אפסילון".

סרטים בבימוי גיליאם עריכה

גיליאם עובד על מספר פרויקטים נוספים, ביניהם עיבוד קולנועי לספרם של טרי פראצ'ט וניל גיימן "בשורות טובות".

מאמציו הכושלים של גיליאם לצלם את הסרט "האיש שהרג את דון קיחוטה", המבוסס על ספרו המפורסם של מיגל סרוואנטס, "דון קישוט" הונצחו בסרט התיעודי Lost in La Mancha.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא טרי גיליאם בוויקישיתוף