פתיחת התפריט הראשי

"ברזיל" הוא סרט קולנוע מז'אנר המדע הבדיוני, אשר בוים על ידי טרי גיליאם, ויצא לאקרנים בשנת 1985. הסרט נכתב על ידי טרי גיליאם, צ'ארלס מקיוון וטום סטופארד. מככבים בו ג'ונתן פרייס בתפקיד הראשי, ורוברט דה נירו, קים גריסט, מייקל פאלין, בוב הוסקינס ואיאן הולם בתפקידים המשניים. הסרט ידוע בשל מערכת הקרבות המסועפת וחסרת התקדים שערך טרי גיליאם כנגד האולפנים שהפיקו את הסרט.

ברזיל
Brazil
Brazil (1985 film) poster.jpg
עטיפת ה-DVD של הסרט
בימוי טרי גיליאם עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה ארנון מילצ'ן
ג'וזף פ' גרייס
תסריט טרי גיליאם, טום סטופארד, צ'ארלס מק'קיאוון עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ג'וליאן דויל עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ג'ונתן פרייס
רוברט דה נירו
קים גריסט
מייקל פאלין
בוב הוסקינס
איאן הולם
קתרין הלמונד
איאן ריצ'רדסון
פיטר ווהן
מוזיקה מייקל קאמן עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום רוג'ר פרט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפיץ פוקס המאה ה-20 (אירופה)
אולפני יוניברסל (ארצות הברית)
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 18 בדצמבר 1985
משך הקרנה 136 דקות
94 דקות (גרסת הטלוויזיה)
142 דקות (גרסת הבמאי)
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה נאו-נואר, סרט מדע בדיוני, סרט פנטזיה, מדע בדיוני קומי, סרט קומדיה, סרט חג המולד, סרט דיסטופי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 15,000,000‏$
הכנסות 9,929,135‏$
הכנסות באתר מוג'ו brazil
סרט קודם שודדי הזמן
סרט הבא הרפתקאות הברון מינכהאוזן
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תקציר העלילהעריכה

העולם של ברזיל הוא עולם פוסט-אפוקליפטי, אורבני, ומבוסס כולו על בירוקרטיה, מסמכים וניירת. מתקפות טרוריסטים מתרחשות ללא הרף, וחיי התושבים קשים.

הסרט מגולל את סיפורו של סאם לאורי (פרייס), שעובד כפקיד במשרד בירוקרטי. סאם חי בעולם שסובב כולו סביב הבירוקרטיה, "אי שם במאה ה-20", והוא קורבן של פנטזיות וחלומות בהקיץ. שלא במתכוון, מסתבך סאם בפעילות טרוריסטית, כאשר הוא פוגש את הנערה עליה הוא חולם (גריסט), במסגרת ביקורו בביתה של אשה, שבעלה נלקח על ידי הממשלה ונהרג כתוצאה מטעות בירוקרטית. סם נשלח לבית המשפחה על מנת להעניק לה צ'ק תנחומים, אך בראותו את אשת חלומותיו, הוא פותח במרדף אחריה ובניסיון לברר מי היא.

פרשנויותעריכה

גיליאם רואה את הסרט הזה כשני בטרילוגיה שהחלק הראשון בה הוא "שודדי הזמן" (1981), והחלק השלישי בה הוא "הרפתקאות הברון מינכהאוזן" (1989). לפי גיליאם, כל הסרטים עוסקים ב"שגעון שבחברה המאורגנת שלנו והרצון לברוח בכל צורה אפשרית".

ברזיל גם הושווה לספרו של ג'ורג' אורוול "1984". גיליאם מודה ש-"1984" אכן שימש לו השראה, אך ברזיל נכתב כפרספקטיבה על ההווה, ולא על העתיד כפי שאורוול עשה. גיליאם אמר כי ברזיל הוא "'1984' של שנת 1984". למעשה, אחד השמות של הסרט בתחילת דרכו היה ½1984.

פסקולעריכה

הפסקול של הסרט הולחן על ידי המלחין מייקל קיימן. בבסיסו של הלחן כולו עומד השיר "Aquarela do Brasil", אשר היה חלק מחזונו של גיליאם כאשר הגה את הרעיון לסרט. בפסקול הערות הבמאי אשר נמצא בגרסת ה-DVD של הסרט (בהוצאת "Criterion"), מספר גיליאם כי לאחר שהפסקול הולחן, נאלץ קיימן לעבור על כל תו, ולסמן את הקטעים בלחן שבהם השתמש במלודיה של השיר "Aquarela do Brasil", וזאת כדי לשלם את הסכום הנכון על זכות היוצרים.

ההפצה והמאבקעריכה

הסרט הופק על ידי ארנון מילצ'ן, והופץ ברחבי העולם, פרט לארצות הברית, בגרסת 142 הדקות המקורית של גיליאם, בשנת 1985. בארצות הברית, חשבו אולפני יוניברסל, ובראשם מנהל האולפנים דאז סיד שיינברג, שהסרט ארוך מדי ושסופו האפל לא מתאים לקהל האמריקני. שיינברג שכר עורכים אשר ערכו את הסרט מחדש, לכדי מה שכונה "גרסת האהבה תמיד מנצחת".

מכאן והלאה פתח גיליאם, בתמיכה מלאה ממפיקו ארנון מילצ'ן, במערכה חסרת תקדים כנגד האולפנים ובראשם שיינברג. המערכה מתועדת בפרוטרוט בספרו של ג'אק מת'יוס, "הקרב על ברזיל". בשלב מסוים פרסם גיליאם מודעת ענק בעיתון, שקראה לסיד שיינברג להוציא את הסרט לאקרנים לקהל האמריקני, בגרסתו המקורית. הפרשה הסתיימה כאשר הקרין גיליאם הקרנה מחתרתית של "ברזיל" למבקרי הקולנוע האמריקנים, הקרנה שהובילה למועמדותו וזכייתו של ברזיל בפרס מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס. הזכייה הובילה בסופו של דבר להפצתו של הסרט בגרסתו המקורית.

הקרב שניהל גיליאם כנגד האולפנים היה נקודת מפנה ביחסים בין האולפנים ליוצרי הסרטים. למעשה הביע גיליאם את מחאתו על התופעה המתמשכת של שליטת האולפנים בתוכן הסרטים, וניצול כוחם על מנת לחולל שינויים שיתרמו לכלכלת הסרט, תוך כדי פגיעה קשה באמנותם של יוצרי הסרט. ניצחונו של גיליאם במערכה הראה שיש אפשרות למחות ולא לאפשר לאולפנים לקחת שליטה אמנותית על הסרט.

ביקורותעריכה

הארלן אליסון, מבקר קולנוע אמריקני, הכתיר את הסרט כ"סרט המדע הבדיוני הטוב ביותר שנעשה". מגזינים רבים, במסגרת מצעדים שונים, הכתירו את "ברזיל" כאחד מהסרטים הטובים ביותר שנעשו. המבקר קנת' טוראן אמר כי ברזיל הוא הקומדיה השחורה הטובה ביותר שנעשתה מאז "דוקטור סטריינג'לאב".

לקריאה נוספתעריכה

  • חיים כאלב, "פוסטמודרניזם כהתקף אוטואימוני בסרט "ברזיל"", בספר פוסטמודרניזם בקולנוע, חיים כאלב (עורך), הוצאת אופטימוס, תל אביב, 2010.

קישורים חיצונייםעריכה