יאכטה
יאכטה היא סירה או ספינה בגודל של מעל מטרים בודדים, המשמשת למטרות הנאה. במקור, יאכטה הייתה כלי שיט קל ומהיר לשימוש אנשים חשובים.
סוגיםעריכה
קיימים שני סוגי יאכטות עיקריים: יאכטת מפרשים ויאכטה מנועית. אורכה של היאכטה יכול לנוע בין מטרים ספורים לעשרות מטרים. אורכן של רוב היאכטות הפרטיות נע בין 7 ל-14 מטרים.
החוק בישראל מבחין בין סירה שאורכה עד 7 מטר, ספינה שאורכה עד 24 מטר ואונייה שאורכה מעל 24 מטר, כמו כן בין יאכטה המשמשת לפנאי (Leisure); לבין שימושים מסחריים לרבות השטת נוסעים בשכר, ושימושים למטרות לימוד שייט המחייבים הליך רישוי שונה, רישוי משיט שונה, וביטוח מסחרי.
מקור המילה יאכטה בהולנדית עתיקה: jaghtschip, ספינת מרדפים. המילה קוצרה ל-jagt, ובהולנדית החדשה שונה הכתיב לצורה jacht (יאכט). צורה זו חדרה אל שאר השפות ובהן עברית.
יאכטות מפרש מחולקות למספר קטגוריות, כאשר אחת החלוקות היא על פי מספר הגופים הצפים מהם מורכבת היאכטה.
- גוף בודד (monohull): לקטגוריה זו שייכות רוב יאכטות המפרש המפליגות היום. יאכטה במבנה זה בנויה מגוף צף אחד, שלאורך חלקו התחתון נמתחת השדרית (keel), מהחרטום ועד לירכתיים. המגורים ושטחי המחיה והאחסון מצויים כולם בתוך נפח גוף הציפה עצמו. תורני המפרשים ממוקמים לאורך מרכז גוף הציפה ובסיסם מעוגן בתחתית גוף הציפה (מבנה זה מקנה חוזק רב לתורן, בהתמודדות מול עומסים חיצוניים). לכאורה, כלי במבנה 'גוף בודד' חשוף יותר לסכנת התהפכות (גילגול סביב ציר האורך) מאשר כלי שיט במבנה 'גופים מרובים' (ראה להלן), עקב לחץ הרוח על המפרש בזמן הפלגה עם מפרשים. כדי למנוע זאת, כליי שיט במבנה זה מאוזנים על ידי משקולות בתחתיתם, הממוקמות לאורך השדרית. עניין לחץ הרוח על המפרש והמשקולות שבתחתית הכלי יוצרות מצב בו בהפלגה ברוחות ערות (כמו גם בזמן ביצוע פניות בכלי) כלי שיט במבנה 'גוף בודד' בדרך כלל ייטה על צידו תוך כדי שיט. מחד גיסא, נטייה זו מאתגרת מעט את הנוסעים בכלי, כי הם מוצאים עצמם על משטח שנוטה מצד לצד, לעיתים בחדות רבה. מאידך גיסא, נטייה זו מקלה את ההתמודדות עם רוחות צד בהשוואה לכלי במבנה 'גופים מרובים' (ר' הסבר בהמשך, בחלק הדן בכלי בעל גופי ציפה מרובים).
לכלי שיט במבנה 'גוף בודד' מספר יתרונות, בהשוואה לכלי שיט במבנה 'גופים מרובים' מסדר גודל דומה: עלות נמוכה יותר של בנייה ותחזוקה, עלות נמוכה יותר של שכירת מקום במעגן, זמינות גבוהה יותר של מקומות עגינה במרינות צפופות, מצאי גדול יותר של עגורנים ועגלות נשיאה מתאימים, יכולת נשיאת משקל (מבנה, ציוד ואנשים) רבה יותר עבור אותה העמקת השקיעה של הסירה תחת קו המים, אפשרות לדופן תחתונה עבה יותר (הגנה טובה יותר למבנה הכלי, במקרה בו כלי השיט פוגע בעצם המצוי תחת המים, כגון שונית), יציבות רבה יותר בהתמודדות מול גלים המגיעים מצידי כלי השיט וסיכון נמוך יותר להתהפכות צידית (המשקולת המצוייה בשדרית הכלי מוודאה שמרכז הכובד של הכלי מצוי מתחת לקו המים).
- גופים מרובים (multihull): כלי שיט בעל יותר מגוף צף אחד. לסוג המכונה "קטמרן" בעל שני גופי ציפה ול-"טרימרן" שלושה גופים. גופי הציפה בכלי שיט בעל מבנה 'גופים מרובים' צרים יותר ביחס לאורכם, בהשוואה לגוף הציפה במבנה 'גוף בודד'. במבנה "טרימרן" גוף הציפה המרכזי משמש למחיה ולמגורים וגופי הציפה הצידיים משמשים לאחסון. במבנה ה"קטמורן" בין שני גופי הציפה נמתח מעל המים משטח, המשמש למחיה. גופי הציפה עצמם משמשים לאחסון או אף ללינה, אם הם רחבים מספיק. תורן הכלי מעוגן בבסיסו למשטח המחבר בין שני גופי הציפה. צורת עיגון זו של התורן חלשה יותר, ביחס לעיגון במבנה 'גוף בודד'. רוחב מבנה כלי השיט וריבוי הגופים הצפים מאפשרים לוותר על משקולת האיזון בתחתית הספינה.
לכלי שיט במבנה 'גופים מרובים' מספר יתרונות, בהשוואה לכלי שיט במבנה 'גוף בודד' מסדר גודל דומה: שטח מחיה מרווח וגדול יותר מעל פני המים, מהירות רבה יותר באותה הרוח, יציבות אופקית בהפלגה ברוחות ערות, שקיעה איטית יותר אם אחד מגופי הציפה נפרץ, שטח גג חשוף לשמש גדול יותר (מקל על הצבת יותר לוחות סולריים ליצירת חשמל), שוקע רדוד יותר (מאפשר לעבור במים רדודים יותר ומקטין הסיכוי לפגיעה בלתי-רצויה במכשולים תת-מימיים), כפל מערכות הנעה וניהוג המאפשר יתירות במקרה תקלה ויציבות רבה יותר בזמן עגינה.
בהתמודדות מול רוחות צד סובלת תצורת גופי הציפה המרובים מחיסרון: מאחר שגופי הציפה יוצרים בסיס רחב, הרי שלחץ רוח צד על המפרש איננו מטה את גוף הכלי (כפי שקורה בכלי בעל גוף ציפה בודד) כך שהרוח תוכל לעבור מעל ובצידי המפרש. כתוצאה מכך, נוצר לחץ חזק מאוד על המפרש והתורן. לחץ זה עלול לגרום נזק למפרש, לתורן או אף להפוך את כלי השיט בעל גופי הציפה המרובים (מאחר שהוא מפעיל מומנט סיבוב על גוף היאכטה). כדי למנוע מצב זה, יש לקזז ("Reefing", כלומר לקפל), חלק משטח המפרש על-פי טבלה שמספק יצרן הכלי. לכן, השטה של כלי שיט בעל גופי ציפה מרובים מצריך מקצועיות רבה יותר ותשומת לב מתמדת לתנאי הרוח.
הנעהעריכה
- הנעה במנוע שרפה פנימית מבוססי דלק מאובנים ובעיקר בנזין וסולר, ביאכטות גדולות מעל 7 מטרים בדרך כלל יש שימוש במנוע סולר, המאפשר טווח שימוש רחב (לעיתים עד אלפי מיילים ימיים למכל דלק בודד), ויעילות תפעולית ואנרגטית, וביאכטות הדורשות מהירות גבוהה בדרך כלל שימוש במנועי בנזין בעלי יחס דחיסה יותר גבוהה מחד ומאידך עלויות תחזוקה ותפעול גבוהות, ומורכבות תפעולית גבוהה.
- הנעה מבוססת מימן ומקורות אנרגיה מתחדשת כגון אנרגיה סולארית ושבשבות רוח.
- הנעה מבוססת פחם - טכנולוגיה שכבר אינה בשימוש בעולם המודרני, הייתה נפוצה עד שנות ה-60 של המאה ה-20 לערך.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- יאכטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- דדי גרינברג, לא לעשירים בלבד - יאכטות גם כיף וגם תחרויות, 'בין גלים' 164, פברואר 1985, עמ' 52.
- דרור גת, יאכטות כבר לא לעשירים בלבד, "בין גלים", 8 במאי 2005, עמ' 32.
- דוד לחיאני, מגשימים חלום קונים יאכטה, "בין גלים", 11, אוקטובר 2006, עמ' 44.
- ליאור צורף זרגרי, "סקיפר" להגשים חלום, "בין גלים", ספטמבר 2015, עמ' 52.
- 3 שנים ב-5 דקות: סרטון מרהיב מתעד בנייה של סופר יאכטה יוקרתית, באתר ynet, 2 בספטמבר 2018
איתן לשם, כיצד הפכו היאכטות מסמל של האלפיון לתחביב ההמונים, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2018- פרויקט energy-observer המקדם שימוש במימן בשילוב קולטי פוטו וולטרים להנעה ימית (אורכב 02.09.2019 בארכיון Wayback Machine)
