יאן סלוט

רומק יאן ברנרד סלוט (27 באוגוסט 1945 חרונינגן - 11 ביולי 1999 ניווחיין) היה מהנדס אלקטרוניקה הולנדי. בשנת 1995 הוא טען כי גילה שיטה מהפכנית לדחיסת נתונים אותה כינה בשם "שיטת הקידוד הדיגיטלי של סלוט". לטענתו, הוא יכול לדחוס מידע של סרט שלם לתוך 8 קילובייטים בלבד - שיטת דחיסת נתונים ואחסון שאינה בת השגה אפילו בימינו. הוא מת ב-11 ביולי 1999 בפתאומיות מהתקף לב, ימים ספורים לפני שעמד לחתום על חוזה למכירת המצאתו. האופן בו עבדה שיטת הדחיסה שלו לא התגלה מעולם, ומאז מותו לא קם ממציא עם הצהרה על תגלית דומה או קרובה לה[1].

יאן סלוט
אין תמונה חופשית
לידה 27 באוגוסט 1945
חרונינגן, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 ביולי 1999 (בגיל 53)
ניווחיין, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע טכנאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

סלוט היה הבן האחרון מבין שלושה ילדים. אביו של סלוט, שהיה מנהל בית ספר, עזב את המשפחה זמן קצר לאחר לידתו. סלוט נרשם לבית ספר הולנדי טכני אך נשר במהרה מהלימודים והחל לעבוד בתחנת רדיו. לאחר שהשלים שירות חובה בשורות הצבא ההולנדי, השתקע סלוט באוטרכט יחד עם אשתו. הוא עבד עבור פיליפס אלקטרוניקה בעיר איינדהובן, אך פרש מן העבודה בשנת 1978 לאחר שנה וחצי, עבר לצפון הולנד לעיר חרונינגן והחל לעבוד בחנות וידאו ואודיו בעיר. לאחר מכן שוב העתיק את מקום מגוריו, הפעם לניווחיין, שם פתח עסק עצמאי והתפרנס מתיקון טלוויזיות ומכשירי סטריאו.

בשנת 1984 החל סלוט להתעניין בעולם המחשוב ולמד לתכנת על דגמי המחשבים האישיים הראשונים בזמנו, דוגמת הקומודור 64 ומקביליו. באותה תקופה עלה בראשו הרעיון לפתח שירות תיקונים ארצי שיכלול מאגר מידע המכיל את כל נתוני התיקונים. רעיון זה הוא שהוביל לצורך למצוא שיטה לאחסן נתונים רבים בצורה יעילה וחסכונית יותר.

שיטת הקידוד של סלוטעריכה

בשנת 1995, סלוט טען כי פיתח שיטה לאחסן מידע של סרט באורך שלם (כשעה וחצי) על גבי התקן בעל קיבולת של 8 קילובייט בלבד. לצורך השוואה, בשיטה המתקדמת ביותר בימינו, סרט באיכות נמוכה דורש פי 10,000 יותר שטח אחסון, ואילו סרט באיכות גבוהה דורש לערך פי 175,000 יותר שטח אחסון מהערך בו נקב סלוט.

בשנת 1996 מצא סלוט משקיע ליזם שלו, הולנדי בשם ג'וס ון רוסום שעבד בתחום הסיגריות. באותה שנה, הם רשמו פטנט על המצאתו של סלוט למשך 6 שנים בהולנד, סלוט נרשם כממציא הפטנט ואילו ון רוסום כבעל הפטנט[2].

למרות הפנטסטיות המוגזמת לכאורה שבמיזם, היו משקיעים שראו בו פוטנציאל. בשנת 1999 משקיע בשם מרסל בואקהורן הצטרף לצוות. במרץ 1999 הוצגה שיטת הקידוד בפני רואל פייפר, מבכירי המנהלים בפיליפס. פייפר עזב את תפקידו בחברת פיליפס ובחודש מאי 1999 הצטרף לצוותו של סלוט בתור מנכ"ל, שם החברה נקרא The fifth force ("הכוח החמישי") כפרפרזה על ארבעת כוחות היסוד בטבע ועל הכוח ה"חמישי"- המידע.

טום פרקינס, יזם ומשקיע אמריקאי, הסכים להשקיע בטכנולוגיה לאחר מותו של סלוט. פרקינס ופייפר היו עתידים לעשות הון רב ולהמשיך לפתח את הטכנולוגיה שסלוט הגה, אלא שרכיב חשוב בטכנולוגיית הקידוד, מהדר שהיה מותקן על דיסקט, אבד ועל אף מאמצים רבים מעולם לא נמצא.

מותועריכה

ב-11 ביולי 1999 יאן סלוט נמצא מת בחצר ביתו, כפי הנראה הוא מת מהתקף לב. הוא מת יום אחד בלבד, לפני שיכל לחתום על חוזה משמעותי עם רואל פייפר, מבכירי המנהלים בחברת פיליפס.

משפחתו נתנה את הסכמתה לבצע בו נתיחה שלאחר המוות, אך נתיחה שכזו לא בוצעה בפועל. הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על המצאתו של סלוט
  2. ^ http://www.spronck.net/sloot.html סקירה על המצאתו של סלוט