יאנוש קרטס

סוציוגרף יהוד-הונגרי

ד"ר יאנוש קרטסהונגרית: Kertész János) היה סוציוגרף יהוד-הונגרי, ביבליוגרף, פובליציסט של מדיניות חוץ, דמות בולטת ביחסי הונגריה-פולין בין שתי מלחמות העולם, שנספה בשואה. הוא היה חוקר חשוב ופובליציסט חשוב שיותר מ-160 כתביו פורסמו בקריירה קצרה יחסית של עשר שנים, לרבות יותר משלושים ספרים.

יאנוש קרטס
Kertész János
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1900
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריההונגריה הונגריה
לאום יהודי
עיסוק סוציוגרף, ביבליוגרף, פובליציסט
שפות היצירה הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

יאנוש קרטס נולד במשפחה יהודית. על פי ההנחות, הוא היה מאזור או ממש מהעיר קולוז'וואר.[1] סיים את לימודיו באוניברסיטה וקיבל את תואר הדוקטור. מ-1932 עד 1941 עבד במכון הסוציוגרפי ההונגרי.[2] מנהליו היו המשפטן שאנדור קריסטיץ', פרופסור למשפט בין-לאומי, והארכיבאי פטר ניקלאי. עמיתו בעבודה הייתה אנה פוריס, איתה כתב כמה מונוגרפיות על מחוזות וערים וכן המשפטן אמיל גראנדפייר ב-1935.

הוא נחשב בדרך כלל לביבליוגרף, אך עבודתו כיסתה סוציוגרפיה, כולל חקר הכפר, כמו גם ההיסטוריה ההונגרית-פולנית, משפט פוליטי ובינלאומי במרכז אירופה, משפט מנהלי, משפט חוקתי, ואפילו נושאים ספרותיים ואמנותיים בהונגריה ובפולין. יותר מ-160 ממאמריו (חלקם הגדול מבוססי מחקרים) ניתן למצוא במאגר כתב העת ADT, אם כי עבודתו נמשכה רק קצת יותר מעשר שנים. למעלה מ-30 ספריו הם פרסומים חשובים, ממצים, מקיפים, אך לא ארוכים ועל פי רוב מעשיים. בשנת 1935, הוא נבחר למזכיר אגודת מיצקייביץ ההונגרית,[3] ובשנת 1944 קיבל גם תפקיד של ספרן האגודה.[4]

בשלב כלשהו ב-1944 (קרוב לוודאי לאחר כניסת הוורמכט למדינה במבצע מרגרטה) הוא נלקח למחנות שרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) וכמו חברו אדגר פאלוצי, הוא נספה בשואה במועד ובמקום בלתי ידועים.[5]

יצירותיו

עריכה

ספרים

עריכה
  • Komárom vármegye irodalma. Budapest. 17 p.
  • Az igazi legitimizmus. Budapest, 1930. 15 p.
  • Gróf Andrássy Gyula műveinek bibliographiája. Budapest, 1930. 8 p.
  • Kertész János-Rakovszky Iván: Keszthely leírása és bibliographiája. Budapest, 1932. 34 p.
  • Az ifjabb Andrássy Gyula gróf irodalmi munkássága, 1896-1929. Budapest, 1933. 10 p.
  • Ifjabb gróf Andrássy Gyula és a magyar-osztrák Monarchia. Budapest, 1934. 15 p.
  • A Habsburg irodalom bibliographiája, 1218-1934. Budapest, 1934. 192 h.
  • Kertész János-Palóczi Edgár: Hungaria et Polonia. A magyar-lengyel kapcsolatok bibliographiája. Budapest, 1934. 21 p.
  • Palóczi Edgár 25 éves irodalmi munkássága. Budapest, 1935. 48.
  • Lengyelország és az Andrássyak. Budapest, 1936. 15 p.
  • Kertész János-Kerekesházy József: Báthory István az irodalomban halálának 350-ik évfordulójára. Budapest, 1936. 19 p.
  • Heves vármegye irodalmának bibliográfiája. Cegléd, 1937. 28 p.
  • Békés vármegye irodalmának bibliográfiája. Cegléd, 1937. 23 p.
  • Gdynia a tízéves lengyel kikötőváros. Budapest, 1937. 16 p.
  • Vitéz nagybányai Horthy Miklós kormányzó lengyelországi útja. Budapest, 1938. 27 p.
  • Magyar-lengyel közös határ. Budapest, 1938. 48 p.
  • Lengyelország a magyar sajtóban. Magyar-lengyel bibliográfia. Budapest, 1938. 94 p.
  • Csíkvári Antal-Kertész János-Lugosi Döme-Zalotay Elemér: Csongrád vármegye 1-2. rész. Budapest, 1938. 143+79 p.
  • Lengyelországi útiképek. Rádióelőadás 1939. jún. 9-én. Budapest, 1939. 7 p.
  • Kertész János-Hollós Gábor: A magyar közegészségügy bibliográfiája, 1925-1935. Budapest, 1939. 182 p.
  • Ezer tanulmány az ezer tó országáról. Finn bibliográfia. Budapest, 1940. 16 p.
  • Régi útleírások hazánkról. Budapest, 1940. 8 p.
  • Pécsy-Horváth Rezső-Kertész János: Szent Imre herceg élete. Budapest, 1940. 48 p.
  • Magyar zarándokhelyek. Budapest, 1941. 24 p.
  • Széchenyi faluja Nagycenk. Budapest, 1941. 24 p.
  • Aliscától Szekszárdig. Dombóvár, 1941. 30 p.
  • Dávid József-Török Andor-Bányai János-Kertész János-Lendvay Ferenc: Székelyföld írásban és képekben. Budapest, 1941. 373 p.
  • Kertész János-Sziklay János: Mickiewicz Ádám emlékezete Magyarországon. Budapest, 1941. 27 p.
  • Gróf Teleki Pál. Nagyvárad, 1942. 16 p.
  • Mickiewicz, Paderewski, Sienkiewicz. Budapest, 1943. 24 p.
  • Magyar szociográfia. Budapest, 1943. 77 p.
  • Kertész János-Lukács György: Nagyvárad thj. város bibliográfiája. Budapest, 1943. 36 p.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Schneller Károly - Szabó T. Ádám: A készülő Kolozsvári Enciklopédia névanyaga. Magyar Névtani Dolgozatok 84. Budapest, 1989. 40.
  2. ^ Magyar Szociográfiai Intézet. Magyarország tiszti cím- és névtára (42. évf., 1932.) 446.
  3. ^ Magyar-lengyel szellemi együttműködés. Magyar Hírlap, 1935. november 14. (45. évf., 259. szám) 7.
  4. ^ Magyar Mickiewicz-Társaság. Magyarország tiszti cím- és névtára (51. évf., 1944.) 726.
  5. ^ Valószínűleg azonos azzal a dr. Kertész Jánossal, aki a Jugoszláviai Borban volt munkaszolgálatos, és Füzesabonyban, 1944. szeptember 11-én szenvedett mártíromságot (Neve a lap alján szerepel).