פתיחת התפריט הראשי

יגאל שילה (6 ביולי 1937 - 14 בנובמבר 1987) היה ארכאולוג ישראלי.

יגאל שילה
Yigal Shiloh.jpg
לידה 6 ביולי 1937
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 בנובמבר 1987 (בגיל 50)
ענף מדעי ארכאולוגיה
ארצות מגורים ישראל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק ארכאולוג, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ירושלים לארכאולוגיה
תרומות עיקריות
תל חצור, עיר דוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולד בחיפה. רכש את כל השכלתו האקדמית באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטורט כתב בהדרכתו של פרופסור נחמן אביגד בנושא בניית הגזית בתקופת הברזל בארץ ישראל. עבודה זו פורסמה מאוחר יותר כספר.

שילה היה חבר המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית, תחילה כמרצה בכיר ולאחר מכן כפרופסור חבר.

במשך השנים היה חבר צוות בחפירות אחדות בניהולם של אחרים, ובהן חפירות יגאל ידין בתל מגידו (1968, 1969) וחפירות יגאל ידין בתל חצור (1968). בחצור ניהל את חפירת מפעל המים התת-קרקעי מתקופת הברזל השנייה.

חפירתו העצמאית הגדולה הייתה זו שערך בעיר דוד בירושלים, בין השנים 1985-1978. חפירה זו הביאה לו מוניטין רב הן בשל ממצאי החפירה (בעיקר קבוצת הבולות מתקופת הברזל השנייה, הנושאות שמות באלפבית עברי עתיק), והן בגלל עימות שפרץ בעקבותיה עם אגודת אתרא קדישא. עימות זה, שהגיע לפסים אלימים ביותר, נסב על השאלה אם היו באתר קברי יהודים והתרכז בשטח חפירות G שבראש המדרון המזרחי של הגבעה. נדרשה התערבותו של בית המשפט העליון כדי לאפשר את המשך החפירות.[1] זמן קצר לאחר הכרעת בית המשפט בסוגיית החפירה חלה שילה בסרטן העצמות, ונפטר כעבור שנתיים בירושלים, בגיל 50. הוא הובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים.[2]

יגאל שילה היה חתן "פרס ירושלים לארכאולוגיה".

בגבעת רם שבמערב ירושלים, בצומת בו פוגש רחוב אליעזר קפלן את שדרות וולפסון, מוצבת אנדרטה לזכרו.

לקריאה נוספתעריכה

  • יגאל שילה, חפירות עיר דוד (קדם 19), האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1984
  • יגאל שילה, מפעלי מים תת-קרקעיים בתקופת הברזל, האדריכלות בארץ ישראל בימי קדם, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1987
  • Yigal Shiloh, The Proto-Aeolic Capital and Israelite Ashlar Masonry, (Qedem 11), Hebrew University, Jerusalem, 1979.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה