יהדות קישינב
יהדות קישינב או יהדות קישינאו, היא קהילה יהודית מאורגנת, שהתקיימה במשך שנים רבות בעיר קישינב, ותרמה רבות לכלכלתה ולתרבותה של העיר ושל חבל בסרביה. הקהילה נחרבה לחלוטין בתקופת שואת יהודי רומניה, בניה ברחו, הוגלו ונרצחו. אחרי מלחמת העולם השנייה שבו אל העיר ניצולים מעטים ויהודים נוספים וכעת זו הקהילה של עיר הבירה של רפובליקת מולדובה.
על קיומו של יישוב יהודי מאורגן בקישינב מעיד התקנון של חברת קדישא המקומית משנת תקל"ג (1773)[1]. לאחר סיפוח בסרביה לאימפריה הרוסית ב-1812, השתררה יציבות, שהביאה לשגשוג והתרחבות קישינב וגם של הקהילה היהודית בה. בשנת 1887 נפתח בית העלמין שפועל עד היום.
אנטישמיות גוברת באימפריה הרוסית ותנאים כלכליים טובים יותר, גרמו ליהודים רבים להתיישב בקישינב. ב-1900 היו 43% מתושבי קישינב יהודים, מהאחוזים הגבוהים באירופה בזמן ההוא. ב-1903 וב-1905 התרחשו בעיר פרעות קישינב נגד היהודים. בשנת 1913 נבנה בית הכנסת הכוראלי של קישינב, שהיה לבית הכנסת הגדול מבין 77 בתי הכנסת של העיר. הוא פועל עתה כתיאטרון עירוני.
במלחמת העולם השנייה, בעת כיבוש קישינב והפרעות ביהודיה (1941), נרצחו רבים מיהודי הקהילה ואחרים ברחו מהעיר. יתר יהודי העיר כונסו בגטו קישינב ובהמשך גורשו לטרנסניסטריה - מרביתם נרצחו בדרך.
הרב זלמן אבלסקי שליח חב"ד כיהן כרב הראשי של מולדובה עד לפטירתו בשנת תשע"ד, ובהנהגתו הוקמו בקישינב בית כנסת, מקווה טהרה, מוסדות חינוך ומרכז גמילות חסדים לרווחת הקהילה.
בעיר שני בתי ספר יהודים של רשת אורט עולמי, אחד נקרא על שם הרמב"ם והשני על שם הרצל.
השנים | מספר היהודים בקישינב | אחוז מתוך האוכלוסייה | |
1773 | 500 (בקירוב) | ||
1847 | 10,509 | 12,2 | |
1867 | 18,327 | 21,8 | |
1897 | 50,237 | 46,0 | |
1910 | 52,000 בקירוב | ||
1930 | 42,000 בקירוב | ||
1940 | 70,000 בקירוב | ||
1941 ספטמבר | 10,400 | ||
1942 | 99 (מומרים) | ||
1947 | 5,500 בקירוב | ||
1959 | 42,934 | ||
1989 | 35,700 | ||
2003 | 15,000 |
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- פנקס הקהילות - רומניה, כרך שני, מעמוד 400 עד עמוד 416 כולל, הוצאת יד ושם - רשות הזיכאון לשואה ולגבורה, ירושלים תש"ם
הערות שוליים
עריכה- ^ פנקס הקהילות - רומניה, כרך שני, עמוד 400, הוצאת יד ושם - רשות הזיכאון לשואה ולגבורה, ירושלים תש"ם