פתיחת התפריט הראשי

הרב יהודה בן שמואל אִבְּן בַּלְעַם (נודע בערבית כאבו זכרייה יחיא[1] או אבן-אלעם[2]; ד'תש"ס 1000ד'תתל"א 1070[3]) היה פרשן מקרא רבני מדקדק ואיש הלכה בספרד, מחבר הפיוט בזכרי על משכבי.

יהודה בן שמואל אבן בלעם
לידה 1000
טולדו, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1070 (בגיל 70 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות
ארצות מגורים ספרד
הערות היה גם רב
תרומות עיקריות
מדקדק ואיש הלכה בספרד, כתב ספרים בנושא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נולד בטולדו למשפחה מיוחסת במחצית השנייה של המאה ה-11, ועבר מאוחר יותר לעיר סביליה.

תוכן עניינים

פירושו לתנ"ךעריכה

כתב את פירושו על רוב ספרי המקרא בשפה הערבית. שיטת פירושו מגשרת בין גישת רס"ג ובין גישת ר' אברהם בן עזרא. מנתח את הכתוב בכלים דקדוקיים, ונמנע מפירוש שאינו הולם את דברי חז"ל.

האבן עזרא מזכיר אותו הרבה בפירושיו לתנ"ך, וכן הרמב"םאיגרת תחיית המתים) מזכיר אותו ואת רבי משה אבן ג'יקָטילה בתור 'אנשי התבונה מן המפרשים'. כמו כן הוא מובא אצל חכמים מאוחרים יותר כהרד"ק ורבי אשתורי הפרחי ורבי יהושע אבן שועיב.

מחיבוריו[4]עריכה

  • פירוש אבן בלעם לספר ישעיהו (מערבי פרץ ומשה גושן גוטשטיין) – מהדורה מדעית של המקור הערבי, תרגום לעברית, הערות ומבוא, פורסם בשנת תשנ"ב.
  • פירוש אבן בלעם לספר יחזקאלמערבי פרץ, מהדורה מדעית של המקור הערבי, תרגום לעברית, הערות ומבוא, פורסם בשנת תש"ס.
  • פירוש אבן בלעם לספר ירמיהומערבי פרץ, מהדורה מדעית של המקור הערבי, תרגום לעברית, הערות ומבוא, פורסם בשנת תשס"ב.
  • חיבור על המלים הנרדפות.
  • חיבור על מילות הטעם.
  • ספר התגניס
  • ספר אותיות העניינים הנמצאים במקרא
  • ספר הפעלים שהם מגזרת השמות
  • 'ספר טעמי המקרא' (נדפס לראשונה בפאריס שנת שכ"ו) - בדרך כלל מיוחס לו, אבל איננו שלו.[5]
  • חיבור על פעלים שנגזרו משמות עצם.
  • 'ספר הצימוד'[6]
  • 'ספר ההכרעה'

חיבר את הפיוט "בזכרי על משכבי" הנאמר על ידי קהילות הספרדים בימי הסליחות והימים הנוראים. יש המשערים[7] שהוא כתב את הפיוטים שבהם ישנו אקרוסטיכון "בלעם".


תקופת חייו של הרב יהודה אבן בלעם על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים 


קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פיוט בזכרי על משכבי
  2. ^ אתר הזמנה לפיוטעל חייו ופועלו של ר' יהודה אבן בלעם, פרשן מקרא ופייטן.
  3. ^ יאיר האס, פירוש אברבנאל ל"ממחרת השבת", באתר אוניברסיטת בר-אילן.
  4. ^ אברמסון, שרגא, שלושה ספרים של הרב יהודה בן בלעם, קרית ספר, 1975
  5. ^ חנוך ילון, גלגולי כללי השווא, לשוננו כז-כח, עמ' 84
  6. ^ ראו הערה על הספר ב: יאיר האס, פירוש אברבנאל ל"ממחרת השבת", באתר אוניברסיטת בר-אילן.
  7. ^ חיים שירמן, "המשוררים בני דורם של משה אבן עזרא ויהודה הלוי", ידיעות המכון למחקר בשירה העברית כרך שני עמ' 145, ברלין 1936. מקור: [1]


  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.