שמואל אברהם פוזננסקי

רב רפורמי וחוקר יהדות

ד"ר שמואל אברהם פוזננסקיפולנית: Samuel Abraham Poznański;‏ 3 בספטמבר 1864, לוברנייץ – 4 בדצמבר 1921) היה מלומד הידוע בשל מחקריו על הקראות והלוח העברי. הוא היה ערביסט, ביבליוגרף עברי וכן רב בבית הכנסת הגדול בוורשה.

שמואל אברהם פוזננסקי
שמואל אברהם פאזנאנסקי, "אנשי קירואן", 1909 ורשה. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 5

ביוגרפיהעריכה

פוזננסקי היה בן זקונים של יצחק יעקב פוזננסקי, תלמיד חכם וסוחר. עד גיל 15 הוא למד מאביו, וכך הוא מתאר את לימודו: "כל התורה שלמדתי במקרא ומשנה, תלמוד ופוסקים, עד השנה הט"ו לימי חיי ממנו הוא ומידו נתנה לי. הוא הנחני בדרך ישרה ויורני לבחור בפשט הפשוט ולמאוס בדרך מעקשים, הפלפול המוזר, לאהוב תורה עם חכמה ולמצא חן בעיני אלהים ואדם."[1]

הוא סיים את לימודיו בגימנסיה בוורשה בעלת מגמה של התבוללות, שנוסדה על ידי שמואל דיקשטיין עבור תלמידים ממשפחות אורתודוקסיות עניות שלא היה להם דרך אחרת להשלים לימודים תיכוניים. עם סיום לימודיו הוא החל לעבוד כעוזר ספרן בספריית בית הכנסת טלומצקה. בשנת 1890, הודות למלגה שהשיג עבורו אחד מבאי בית הכנסת, החל ללמוד באוניברסיטת ברלין ובבית המדרש הגבוה למדעי היהדות בברלין[2][3][4]. באותה תקופה יצר קשרים קרובים עם מורו משה שטיינשניידר וערך לכבודו את ספר היובל עם מלאת לשטיינשניידר 80 ב-1896[5]. בשנת 1894 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת ברלין. את הדוקטורט שלו כתב על משה הכהן אבן ג'יקטילה[2]. בשנת 1896 הוא הוסמך לרב על ידי ד"ר יחזקאל בנעט מורה הגמרא בבית המדרש הגבוה למדעי היהדות[6].

משנת 1897 הוא התקבל לעוזר דרשן בבית הכנסת טלומצקה לצידו של ד"ר ישראל צילקוב[7][8]. בשנת 1908 מונה לדרשן הראשי של בית הכנסת, תפקיד בו החזיק עד מותו[2]. לצד בית הכנסת הוא קיים קורסים ללימודי יהדות[9].

בסוף 1906 היה בין מקימי חברת "הזמיר" לשימור ופיתוח הזמרה היהודית ומונה לבית דין הכבוד של החברה[10]. בשנת 1909 היה בין המחדשים את הוצאת מקיצי נרדמים[11]. ב-1911 נבחר לוועד אגודת חובבי שפת עבר בוורשה[12]. במהלך מלחמת העולם הראשונה היה פעיל בחברה לעזרת היהודים נגועי המלחמה. בספטמבר 1916 נבחר לסגן יושב ראש ועד רבני המחוז[13]. בשנת 1917 צורף כחבר לוועדה שאישרה היתרי הוראה לצורך הבחירות בקוריה הראשונה לוועד הקהילה. מינוי זה הרגיז את חברי אגודת ישראל[14], במיוחד לאחר שסירב לאשר כתבי הסמכה שניתנו בסיטונאות[15].

בשנת 1918 מונה לנציג היהודים במועצת בתי הספר בפולין[16] ולמנהל הסמינריון למורים בוורשה שנוסדה על ידי הממשלה[17]. ביוני 1921 צורף לסגל בית המדרש הגבוה למדעי היהדות בברלין[18].

פוזננסקי נפטר בדצמבר 1921[19]. במקומו נתמנה משה שור לרב של בית הכנסת טלומצקה ולרב ראשי של ורשה.

אישיותועריכה

פוזננסקי היה יהודי דתי ולאומי[20] ובמקביל היה מקובל בקרב חוגי המתבוללים. באנציקלופדיה של גלויות כתבו עליו: "איש מדע דגול, ציוני נלהב, ופאר היהדות הפולנית. שוב לא היו אז מתבוללים שיהיה בכוחם להתחרות עמו על כהונת המטיף בבית הכנסת המתקדם"[21]. על השפעתו בקרב המתבוללים כתבו בעיתון של המזרחי[20]:

"לא קשה הוא לשאת מאומים לאומיים וציוניים בקרב שומעים לאומיים וציוניים ... אולם כי יבוא איש וישא בתוך שומעים מתבוללים נאומים לאומיים, דתיים וציוניים, ולא פעם אחת ושתיים, כי אם במשך שנים רצופות, והמתבוללים האלה הם עוד נותני לחמו ... בעת שנלחם נגד ההתבוללות בלהט אש, התאמץ להשפיע על המתבוללים בנחת שפתיו ולקרבם אליו, ולבו לא הלך אחרי מלחמת המצווה, שחבריו הלאומיים והציוניים הכריזו כנגד המתבוללים בחמה שפוכה."

בדרשותיו הוא פעל לקרב את הנוער היהודי המתבולל אל היהדות והשפה העברית[22]. כן נהג להזדהות עם כאבם של יהודים במקומות אחרים ולקרוא לסייע להם[23][24].

הוא היה ציוני נלהב[25][26] והיה נציג בקונגרס הציוני העולמי הראשון. אמנם, במשך שנים רבות לא חפץ לשים על עצמו חותם של ציוני, והשתתף בקונגרסים הציוניים רק כאורח[20]. בנוסף היה פעיל בתנועת המזרחי[27].

ניסיונו לגשר בין עולמות הביא עליו ביקורת משני הצדדים. בשנת 1913 הוא הורחק מחברת דעת בגלל דעותיו הלאומיות[28]. החוגים החרדיים יצאו נגד מינויו לתפקידים ציבוריים. בשנת 1917 הם התרעמו על מינויו לוועד שאישר כתבי הסמכה לרבנות[14]. בשנת 1918 יצאו נגד מינויו למועצת בתי הספר של פולין[16]. במרץ 1921 הוא מונה על ידי ועד הקהילה כרב בורשה[29]. האורתודוקסים מאגודת ישראל התנגדו למינויו והציעו כפשרה להגביל את המינוי שלו רק לבית הכנסת שלו[30][31] ואף יצאו להפגנות רחוב נגד המינוי[32]. מנגד אנשי בית הכנסת שלו התארגנו להגן על המינוי[33]. בתחילת אפריל 1921 התקיימה הצבעה חוזרת על המינוי והיא אושרה ברוב של 12 נגד 6 חברי האגודה, כאשר בין מאשרי המינוי נמצאו שלושה נציגים אורתודוקסיים[34][35]. בעקבות אישור המינוי, החרימו הנציגים החרדים לזמן מה את ישיבות ועד הקהילה ובמקביל בקשו למנוע מהממשלה להכיר במינוי[36][37]. המינוי אושר על ידי הממשלה בנובמבר 1921[38].

הוא נחשב כותב ונואם מוכשר. הוא העביר דרשות על ההיסטוריה היהודית, שתכנם היה מדווח בהצפירה[39][40]. עיתון הצפירה הציג את שמו כאחד הכותבים במטרה למשוך קוראים[41].

עבודתו המדעית ופרסומיועריכה

פוזננסקי כתב מאמרים מדעיים רבים ב-MGWJ, ב-Revue des études juives וב-Jewish Quarterly Review. הוא גם כתב מאמרים פופולריים בהצפירה ובעיתון המזרחי. הוא גם תרם ערכים לאנציקלופדיה אוצר ישראל, ברובם על יהדות קראית, בהם ערכים על: כלב אפנדופולו[42], בן זוטא[43], בנימין אלנהאונדי[44], טוביה בן משה המעתיק[45], יהודה גבור בן אליהו בן יוסף[46], יודגאנים[47], יוסף בן בכתוי[48], יוסף שלמה בן משה לוצקי[49], ישעיהו בן עזיהו הכהן[50], ישראל המערבי[51], סלמון בן ירוחם[52], פירוז, משפחת[53], יעקב הקרקסאני[54], שמואל בן משה בן ישועה המערבי[55] ושמחה יצחק לוצקי[56]. ערכים נוספים שכתב הם על: יצחק יהודה גולדציהר[57], חיוי הבלכי[58], חפץ בן יצליח[59], מבורך בן נתן[60], עכברא[61], עכברה[62], שמואל בן עלי[63] ושמריה בן אלחנן[64].

הוא כתב בעברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, פולנית ורוסית[6].

ספריםעריכה

פוזננסקי חיבר את הספרים הבאים:

  • Eine Hebräische Grammatik des Dreizehnten Jahr-hunderts. Berlin, 1894
  • Mose b. Samuel ha-Kohen ibn Chiquitilla Nebst den Fragmenten Seiner Schriften. Leipsic, 1895
  • Aboul Faradj Haroun ben al-Faradj le Grammairien de Jürusalem et Son Mouschtamil. Paris, 1896
  • Die Girgisani-Handschriften im British Museum. Berlin, 1896
  • Karaite Miscellanies. London, 1896
  • "Mesroi al Okbari, Chef d'une Secte Juive du Neuvième Siècle" (Paris, 1896);
  • "The Anti-Karaite Writings of Saadjah Gaon" (London, 1897);
  • Jacob ben Ephraim, ein Anti-Karäischer Polemiker des Zehnten Jahrhunderts. Breslau, 1900, in "Kaufmann Gedenkbuch")
  • Perush R. Sa'adya Gaon le-Dani'el. Berdychev, 1900
  • Tanhoum Yeruschalmi et Son Commentaire sur le Livre de Jonas. Paris, 1900;
  • Miscellen über Saadja III.: Die Beschreibung des Erlösungs-Jahres in Emunoth we-Deoth ch. 8 Breslau, 1901
  • Tehillah le-Dawid (Kaufmann) in Hebrew Warsaw, 1902
  • Le Commentaire sur le Livre d'Osée par Eliezer (ou Eléazar) de Beaugency. Berdychev, 1902
  • Anan et Ses Ecrits. Paris, 1902
  • Der Arabische Kommentar zum Buche Josua von Abû Zakarjâ Jahjâ Ibn Bal'am. Frankfurt am-Main, 1903)
  • Ephrajim ben Schemarja de Fostât et l'Académie Palestinienne. Paris, 1904
  • Schechters Saadyana. Frankfurt am-Main, 1904)
  • Fragments de l'Exegèse Biblique de Menahem bar Chelbo. Warsaw, 1904
  • Ibn Hazm über Jüdische Sekten. London, 1904.

ממאמריועריכה

על חבריו המשכיליםעריכה

ביקורות ספריםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אלון בכות, הצפירה, 12 ביוני 1896
  2. ^ 1 2 3 Miriam Frenkel, “Samuel Abraham Poznański’s Karaite Mission: From Wissenschaft to Jewish Nationalism,” in Ottfried Fraisse, ed., Modern Jewish Scholarship on Islam in Context: Rationality, European Borders, and the Search for Belonging (Berlin: de Gruyter, 2019), 121-144
  3. ^ בשוק הספרים והסופרים, הצפירה, 13 במרץ 1894
  4. ^ Samuel Poznanski (Jewish Encyclopedia, 1906)
  5. ^ בשדה הספרות, הצפירה, 19 באוגוסט 1896
  6. ^ 1 2 הרב ד"ר שמואל אברהם פוזננסקי ז"ל, המזרחי, 8 בדצמבר 1921
  7. ^ ווארשא, הצפירה, 14 באוקטובר 1897
  8. ^ ווארשא, הצפירה, 4 בדצמבר 1899
  9. ^ בקורסים ללימודי היהדות, הצפירה, 10 במרץ 1916
  10. ^ ברוסיה, השקפה, 14 בדצמבר 1906
  11. ^ בעולם הספרות, הצבי, 29 במרץ 1909
    קול קורא לתחית חברת מקיצי נרדמים, חבצלת, 2 באפריל 1909
  12. ^ וורשה, הצפירה, 10 במאי 1911
  13. ^ בועד רבני ורשה, ועד רבני המחוז, הצפירה, 19 בספטמבר 1916
  14. ^ 1 2 מכתבים מפולין, המצפה, 16 בנובמבר 1917
  15. ^ על הפרק, הצפירה, 16 במאי 1918
  16. ^ 1 2 למרנן ורבנן, הצפירה, 14 במרץ 1918; המשך
  17. ^ בסמינריון למורים, הצפירה, 12 ביוני 1919
    הסמינריון למורים בוורשה, המזרחי, 10 בספטמבר 1919
  18. ^ הרב הד"ר ש. א. פוזננסקי חבר האקדמיה לחכמת ישראל בברלין, הצפירה, 21 ביוני 1921
  19. ^ ד"ר ש. פוזננסקי ז"ל, הארץ, 8 בדצמבר 1921
  20. ^ 1 2 3 וחד מינן כי סליק להתם, המזרחי, 15 בדצמבר 1921
  21. ^ ורשה, אנציקלופדיה של גלויות, 1953, עמוד 247
  22. ^ מכתבים מווארשא, המליץ, 12 בינואר 1898
  23. ^ חזון היום, הצפירה, 11 במאי 1903
  24. ^ עזרה בצרות, הצפירה, 19 בנובמבר 1905
  25. ^ וורשה, אבל הרצל, הצפירה, 24 ביולי 1916
  26. ^ מאת הד"ר ש. א. ופזנאנסקי, הצפירה, 18 באוגוסט 1919
  27. ^ הבחירות, המזרחי, 14 במאי 1919
  28. ^ וורשה, הצפירה, 14 במאי 1913
  29. ^ הד"ר פוזננסקי נבחר ע"י שלטון העדה לרב בוורשה, הצפירה, 9 במרץ 1921
  30. ^ תזכיר האורטודוכסים נגד מינוי הד"ר פוזננסקי לרב, הצפירה, 10 במרץ 1921
    פרטים בדבר הצעת האורטודוכסים, הצפירה, 15 במרץ 1921
  31. ^ מינוי הד"ר שמואל פוזננסקי, דואר היום, 24 במרץ 1921
    למינוי הד"ר פוזננסקי לרב ראשי בורשה, דואר היום, 31 במרץ 1921
  32. ^ הפגנה לפני בית שלטון העדה, הצפירה, 14 במרץ 1921
  33. ^ להגנה על כהונת הרבנות של הד"ר פוזנאנסקי, הצפירה, 17 במרץ 1921
  34. ^ נצחון השכל הישר, הצפירה, 5 באפריל 1921
  35. ^ למינוי של הד"ר פוזננסקי לרב בורשה, דואר היום, 11 באפריל 1921
  36. ^ החרדים בורשה מתנגדים, דואר היום, 8 ביוני 1921
  37. ^ R. Zebrowski, "Modernization or an attempt to divide the community? Battle for the appointment of a progressive rabbi in Warsaw", Kwartalnik Historii Żydow, 2006, 2(218), pages 153-166
  38. ^ ד"ר ש. פוזננסקי - רב ראשי, הארץ, 2 בדצמבר 1921
  39. ^ ווארשא, הצפירה, 10 בפברואר 1904
  40. ^ וורשה - הכתות בישראל, הצפירה, 20 בדצמבר 1910
    וורשה - הכתות בישראל, הצפירה, 21 בדצמבר 1910
  41. ^ אל חותמינו וקוראינו, הצפירה, 5 ביולי 1915
  42. ^ שמואל אברהם פוזננסקי, ‏אפנדופולו כלב בן אליהו בן יהודה, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל, תשי"ב, עמ' 172-174, באתר HebrewBooks
  43. ^ שמואל אברהם פוזננסקי, ‏בן זוטא, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך ג', תשי"ב, עמ' 98-99, באתר HebrewBooks
  44. ^ שמואל אברהם פוזננסקי, ‏בנימין בן משה הנהאונדי, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך ג', תשי"ב, עמ' 126-129, באתר HebrewBooks
  45. ^ "טוֹבִיָהוּ בן משה הַמַעְתִּיק", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ה, עמודים 12–14, באתר HebrewBooks
  46. ^ שמואל אברהם פוזננסקי, ‏יהודה גבור בן אליהו בן יוסף, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך ה', תשי"ב, עמ' 65-66, באתר HebrewBooks
  47. ^ שמואל אברהם פוזננסקי, ‏יודגאנים, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך ה', תשי"ב, עמ' 95-96, באתר HebrewBooks
  48. ^ שמואל אברהם פוזננסקי, ‏יוסף בן בכתוי, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך ה', תשי"ב, עמ' 135-136, באתר HebrewBooks
  49. ^ שמואל אברהם פוזננסקי, ‏יוסף שלמה בן משה לוצקי, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך ה', תשי"ב, עמ' 139-140, באתר HebrewBooks
  50. ^ שמואל אברהם פוזננסקי, ‏ישעיהו בן עזיהו הכהן, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך ה', תשי"ב, עמ' 242-243, באתר HebrewBooks
  51. ^ שמואל אברהם פוזננסקי, ‏ישראל המערבי, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך ה', תשי"ב, עמ' 247-248, באתר HebrewBooks
  52. ^ "סַלְמוֹן בן יְרוֹחָם (רוּחַיְם)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 208–210, באתר HebrewBooks
  53. ^ שמואל אברהם פוזננסקי, ‏פירוז, משפחת, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך ח', תשי"ב, עמ' 255-256, באתר HebrewBooks
  54. ^ שמואל אברהם פוזננסקי, ‏קרקסאני, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך ט', תשי"ב, עמ' 234-236, באתר HebrewBooks
  55. ^ שמואל אברהם פוזננסקי, ‏שמואל בן משה בן ישועה המערבי, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך י', תשי"ב, עמ' 152-153, באתר HebrewBooks
  56. ^ שמואל אברהם פוזננסקי, ‏שמחה יצחק לוצקי, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך י', תשי"ב, עמ' 164-166, באתר HebrewBooks
  57. ^ שמואל אברהם פוזננסקי, ‏גולדציהר, יצחק יהודה (איגנאץ), בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך ג', תשי"ב, עמ' 260-261, באתר HebrewBooks
  58. ^ שמואל אברהם פוזננסקי, ‏חיוי הבלכי, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל, כרך ד', תשי"ב, עמ' 268-269, באתר HebrewBooks
  59. ^ שמואל אברהם פוזננסקי, ‏חיוי הבלכי, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך ד', תשי"ב, עמ' 309-310, באתר HebrewBooks
  60. ^ שמואל אברהם פוזננסקי, ‏מבורך בן נתן, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך ו', תשי"ב, עמ' 88, באתר HebrewBooks
  61. ^ שמואל אברהם פוזננסקי, ‏עכברא, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך ח', תשי"ב, עמ' 63-64, באתר HebrewBooks
  62. ^ שמואל אברהם פוזננסקי, ‏עכברא, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך ח', תשי"ב, עמ' 62, באתר HebrewBooks
  63. ^ שמואל אברהם פוזננסקי, ‏שמואל בן עלי, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך י', תשי"ב, עמ' 154-155, באתר HebrewBooks
  64. ^ שמואל אברהם פוזננסקי, ‏שמריה בן אלחנן, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך י', תשי"ב, עמ' 187-188, באתר HebrewBooks