מערבי פרץ

מערבי פרץ (ח' בניסן ה'ת"ש, 16 באפריל 1940כ"ד בשבט ה'תש"פ, 19 בפברואר 2020) היה חוקר מקרא, פרופסור בחוג לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

מערבי פרץ
אין תמונה חופשית
לידה 16 באפריל 1940
תוניס, מדינת החסות הצרפתית תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בפברואר 2020 (בגיל 79)
מקום לימודים אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט משה גושן-גוטשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

מערבי פרץ נולד בכפר בן גרדן הנמצא בדרום תוניסיה על גבול לוב. הוא עזב את תוניסיה בשנת 1955 ונסע ללמוד תורה בישיבת "אוהל משה ויהודית" בעיר רמסגייט שבדרום-מזרח אנגליה, שם קיבל תעודת בגרות ישראלית ותעודת מורה מוסמך המוכרת מטעם משרד החינוך בישראל.

בשנת 1963 עלה לישראל והשתכן במעונות הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן, בה החל את לימודיו. בתחילה למד לתואר ראשון בחוג לתנ"ך ובחוג לאנגלית, מאוחר יותר סיים תואר שני אצל פרופסור צוקר ועסק בפירושו של רבי יהודה אבן בלעם לחומש במדבר ודברים.

את עבודת הדוקטורט שלו כתב פרץ בהדרכתו של פרופסור משה גושן-גוטשטיין במחקר על פרשנותו הפילולוגית של רבי יהודה אבן בלעם.

משנת 1967 החל פרץ ללמד באוניברסיטת בר-אילן ומונה לחבר המכון לחקר הפרשנות היהודית בימי הביניים שליד המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

בין השנים 19681991 לימד מערבי גם בתיכון בעיר יבנה, בישיבה התיכונית נווה הרצוג הסמוכה לאשדוד, ובשלוחות אוניברסיטת בר-אילן בצפת, באשקלון, בצמח ובאוניברסיטת חיפה. בנוסף לימד גם במכללת מורשת יעקב בעיר רחובות, ובמכללת גבעת וושינגטון. כמו כן שימש פרץ גם כראש הוועדה שהייתה אחרית על תוכנית הלימודים במקרא במשרד החינוך.

גר באשדוד. מערבי פרץ נפטר ב-19 בפברואר 2020. הותיר אחריו אישה, שמחה לבית גזיאל, וחמישה ילדים.

פעילות האקדמיתעריכה

פעילותו המחקרית של פרץ כללה מחקרים רבים על פרשני המקרא בימי הביניים בבבל, בפרובאנס ובספרד, החל מרס"ג וכלה ברד"ק בבמות שונות בארץ ובחוץ לארץ.

במסגרת מחקריו הוא טיפל במפעלו הפרשני של רבי יהודה אבן בלעם למקרא. הדגש בפירוש היה על בירורים לשוניים. אבן בלעם מרבה בציטוט דעות קודמיו ומשתדל להכריע ביניהן. בין השאר הוא מזכיר את התרגומים הארמיים למקרא, תרגום יונתן, רס"ג, רב שמואל חפני גאון, רב האי גאון, רבי יהודה אבן חיוג', רבי יונה אבן ג'נאח, רבי שמואל הנגיד ורבי משה הכהן אבן ג'יקטילה. פרץ כתב כי שיטתו הפרשנית של אבן בלעם היא פשטית ופילולוגית והוא מסתייע בחוקי הלשון הגמישים שפיתחו קודמיו – חילופי תנועות, חילופי אותיות, חילופי מילים, חילופי גופים, שיכול אותיות, מקרא מסורס ומקרא קצר.

כמו כן עסק פרץ בפירושיו של רבי משה הכהן אבן ג'יקטילה לספרי תרי עשר ולספר תהלים, ובפירושו של רבי יצחק אבן שמואל אלכנזי לספר שמואל.

ספריועריכה

  • פירוש אבן בלעם לספרי במדבר ודברים - מהדורה מדעית של המקור הערבי, תרגום לעברית, הערות ומבוא, פורסם בשנת תש"ל.
  • פירוש אבן בלעם לספר ישעיהו (יחד עם פרופסור משה גושן גוטשטיין) – מהדורה מדעית של המקור הערבי, תרגום לעברית, הערות ומבוא, פורסם בשנת תשנ"ב.
  • פירוש אבן בלעם לספר יחזקאל – מהדורה מדעית של המקור הערבי, תרגום לעברית, הערות ומבוא, פורסם בשנת תש"ס.
  • פירוש אבן בלעם לספר ירמיהו – מהדורה מדעית של המקור הערבי, תרגום לעברית, הערות ומבוא, פורסם בשנת תשס"ב.

קישורים חיצונייםעריכה