יהודה הורוביץ (דז'יקוב)
רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב (ידוע בכינוי ר' יודל'י דז'יקובר; י"ח באלול ה'תרס"ה, ספטמבר 1905 - י"א בסיוון ה'תשמ"ט, יוני 1989) היה רב חסידי משושלת דז'יקוב-רופשיץ.
 | |
| לידה |
1905 י"ח באלול ה'תרס"ה Dzików, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
1989 (בגיל 84 בערך) י"א בסיוון ה'תשמ"ט סטמפורד היל, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
הרפובליקה הפולנית השנייה, ממלכת רומניה, ישראל |
| תקופת הפעילות |
?–1989 |
  | |
קורותיו
עריכה
בנו של האדמו"ר רבי אלטר יחזקאל אליהו הורוויץ מדז'יקוב, בנו וממלא מקומו של רבי יהושע מדז'יקוב. אמו חוה הייתה בתו של האדמו"ר מוויז'ניץ, רבי ישראל הגר[1]. אביו התגורר לאחר נישואיו בוויז'ניץ, בסמוך לחותנו. בשנת ה'תרס"ט (1909) עברה המשפחה לדז'יקוב, שם התמנה אביו לרב וכעבור מספר שנים לאדמו"ר. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדדה משפחתו יחד עם משפחת האדמו"ר מוויז'ניץ לגרוסוורדיין. לאחר המלחמה התיישב אביו בטארנוב והקים בה חצר חסידית.
למד אצל רבי מאיר אריק בטרנוב. בגיל 20 נסמך להוראה על ידי רבי אברהם מנדל שטיינברג, רבה של ברודי. שהה בגרוסוורדיין בביתו של סבו האדמו"ר מוויז'ניץ והיה חסידו המובהק. הוא נישא למרים, בת דודו האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ. לאחר שלא נולדו להם צאצאים גירש את רעייתו ונישא לה בשנית, בתקווה שקיום מצוות המחזיר גרושתו ישמש להם כסגולה ללידת ילדים, אך ללא הועיל. הם התגרשו בשנית ומאז לא נישא עוד. בל"ג בעומר ה'תרצ"ו מונה לדיין בקלויזנבורג. בתקופת מגוריו בקלויזנבורג כינה שם משפחתו "האגער", כשם נעוריה של אמו, מכיוון שלא הייתה לו אזרחות חוקית.[2]
עם פלישת הנאצים בשנת ה'תש"ד (1944) להונגריה הועבר יחד עם שאר יהודי גרוסוורדיין לגטו. הוא הצליח להימלט עם משפחת חותנו מהגטו לרומניה, זמן קצר לפני השילוח לאושוויץ. עם סיום מלחמת העולם השנייה שב עם משפחת חותנו לגרוסוורדיין, וכעבור זמן עלה עמם לארץ ישראל.
אביו ואחיו נספו בשואה. למרות הפצרות סירב להקים חצר חסידית[3]. הוא התגורר בגפו בירושלים ושימש כר"מ ומשפיע בישיבת בית יוסף צבי של הרב יוסף צבי דושינסקי שממנו למד. הוא התקרב לחזון איש וראה עצמו כתלמידו[4], נהג כדעתו לגבי שימוש בחשמל בשבת וכתב הגהות על חיבורו על מקוואות. הוא נהג בסגפנות, ומסופר שנהג לפני כל ארוחה לבכות ולומר פרקי תהילים, באמרו שיש לחשוש מלהתגשם על ידי האכילה[5]. למרות דעותיו הקנאיות, ועל אף גירושיו, היה חסידו של חמיו רבי חיים מאיר הגר האגודאי. עם השנים התקבצו סביבו חסידים, בפניהם השמיע דברי תורה. בשנת ה'תשמ"ה עבר להתגורר בלונדון. גם שם התקבצו סביבו חסידים והוא התחיל להתנהג באדמו"רות. בלט כבקיא בסיפורי חסידים. בשנותיו האחרונות גזר על עצמו שתיקה.
עמד בקשרי ידידות עם בעלה השלישי של גרושתו, הרב יצחק יעקב וייס, גאב"ד העדה החרדית, חברו מימי נעוריו בגרוסוורדיין, אז למדו בחברותא כ-6 שעות מדי יום.
נהג לכתוב הערות קצרות בגיליוני ספריו. כך כתב הערות על סדר השולחן ערוך, כתבי החתם סופר, מהרש"ם, החיד"א ורבי מאיר אריק.
את כספי נדונייתו העניק לרבי יוסף נפתלי שטרן להדפסת ספרי החתם סופר. הוא נהג לומר ש"החתם סופר מדבר אל לבי". רבי יוסף נפתלי התבטא עליו שהוא "חד בדרא בתורת החתם סופר".
נפטר בי"א בסיוון ה'תשמ"ט ונקבר בבית החיים "עדת ישראל" שבשכונת "אנפילד" בלונדון.
זמן קצר לאחר פטירתו יצאו לאור ספרים העוסקים בתולדותיו והנהגותיו, וכעבור זמן יצאו ספרים מדברי תורתו.
על שמו בית המדרש "זיכרון יהודה" של חסידי ויז'ניץ בבית שמש וכן בית המדרש "זיכרון יהודה דזיקוב" בווילימסבורג.
ספריו
עריכה- אמרי תורה - על התורה
- משנת יהודה - על מסכת אבות
- גליוני מהר"י - לקט הערות שכתב בשולי ספרים שלמד בהם. ספרים תורניים הודפסו מאז פטירתו עם תוספת "גליוני מהר"י" שנלקטו מתוך שולי הגליונות של ספריו, בהם על השולחן ערוך, "חתם סופר", "נועם אלימלך", "עבודת הקודש" להחיד"א, שו"ת מהרש"ם מברז'אן, שו"ת אמרי יושר, "תולדות יעקב יוסף". הגליונות יצאו גם לפי נושאים, כגון כרך ליקוטים בהלכה ובאגדה בענייני ספר תורה.
תלמידיו הבולטים
עריכה- הרב ישראל הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ
- הרב מרדכי גנוט, מחבר "לוח דבר בעתו"
- הרב מרדכי הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ מונסי
- הרב מרדכי שטיין, האדמו"ר מפאלטישאן
- הרב יעקב מאיר שכטר, ממנהיגי חסידות ברסלב
- הרב מנחם מנדל מונדרר, האדמו"ר מקאסוב-ירושלים
- הרב שמואל יעקב קאהן, האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק
- הרב אליעזר דוד פרידמן, רבם של חסידי בעלזא-מכנובקא בלונדון
- הרב זאב פלדמן, אב"ד קהל תורה עץ חיים חתם סופר וחבר הבד"צ בלונדון
- הרב דוד שווימר, דומ"ץ ויזניץ בית שמש
לקריאה נוספת
עריכה- זכר צדיק לברכה, ירושלים ה'תש"ן
- כבתה השלהבת, ירושלים ה'תש"ן
- מרדכי גנוט, קונטרס שלש שנים במחיצת בית יהודה, ה'תשמ"ט
- זכרון יהודה - דברי תורה וסיפורים ממנו, יצא לאור על ידי רבי שמואל יעקב קאהן, האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק
- זכרונות יהודה, קונטרס מאמרים לזכרו מהאדמו"ר מויז'ניץ, מהאדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, מהרב אליעזר דוד פרידמן, מהרב מנחם מונדרר ועוד, בהוצאת בית המדרש 'זיכרון יהודה' בבית שמש, ה'תשע"ז
